למה 'אלוקי נצור' היא תפילה אישית בשונה משאר השמו"ע?

[בעל דבר]

שמתם לב לזה? כל שמו"ע אנחנו מדברים בלשון רבים, לדוג' סלח לנו, ברך עלינו, השיבה שופטינו וכדו', אבל רק באלוקי נצור אנחנו מתפללים באופן פרטי (נצור לשוני מרע, ושפתי וכו'), מדוע?

 

[ב"מ]

זה לא תקנה של אנשי כנה"ג זה אכן נאמר בגמ' (ברכות יז) כתפילה אישית כחלק מהרשימה של תפילות אישיות של אמוראים, זה תפילתו של מר בריה דרבינא

 

[אל'יהו]

הגר"א בשנות אליהו ריש פרק אין עומדין:

 

[מבקש האמת]

זה מוגדר בגמ' כ"תחנונים" והיינו כמו בקשות פרטיות שמבקשים בסוף שמו"ע

 

[אברך מעמיק]

אחר כל מה שנכתב כאן יש לתמוה מדברי אביי (ברכות ל.):
'לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא היכי נימא יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתוליכנו לשלום וכו''. ומבואר שגם דברים שהם תחנונים אישיים של האדם, כמו תפילת הדרך ולא רק שמו"ע, לעולם ישתף בתפילתו את הכלל, ואם כן מדוע לא עושים זאת באלוקי נצור?

 

[בעל דבר]

אחר כל מה שנכתב כאן יש לתמוה מדברי אביי (ברכות ל.):
'לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא היכי נימא יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתוליכנו לשלום וכו''. ומבואר שגם דברים שהם תחנונים אישיים של האדם, כמו תפילת הדרך ולא רק שמו"ע, לעולם ישתף בתפילתו את הכלל, ואם כן מדוע לא עושים זאת באלוקי נצור?

לחץ כדי לכווץ...

אולי (על דרך החסידות) אפשר לומר, שא"א לבקש ענווה על משהו אחר...

 

[אברך מעמיק]

אולי (על דרך החסידות) אפשר לומר, שא"א לבקש ענווה על משהו אחר...

לחץ כדי לכווץ...

אכן. ואפשר גם להוסיף שלכאו' חלק מהדברים שם הם מידת חסידות ואינם חובה מעיקר הדין, ואם כן ודאי שאין לבקש זאת בצורה כללית.