- הודעות
- 327
- תודות
- 1,253
- נקודות
- 160
כבר דנו בזה לעיל, ויש שטענו שם דזה בכלל השכירות.
אלא שאם זה שכירות, לא מתחילה הקושיא והנידון.
ובזה אתה ודאי צודק.
אבל במה שכתבת:
אינו מובן,
וכי אפשר להחשיב את הדבר בעצמו שהוא לווה ולא השתמש כ'יש לו'?!
ובר מן דין, הרי האיסור חל כבר משעת ההלוואה ולא רק משעת הפרעון, ובהלוואה מה היה לו?
ואם אתה הולך עם סברתי דלעיל שבדלק ההלוואה חלה רק משעה שהוא משתמש, ורק על מה שהוא השתמש בפועל,
יקשה מכיוון אחר, שהרי את מה שנשאר הוא לא לווה, ושוב ודאי שאין לו כלום.