אחד יחיד | פורום אוצר התורה אחד יחיד | פורום אוצר התורה

אחד יחיד

  1. מה קודם למה - ללמוד תורה או להתחתן, כמה תמיהות בסוגיא

    מה קודם למה - ללמוד תורה או להתחתן, כמה תמיהות בסוגיא

    איתא בגמרא קידושין (דף כט: - דף ל.), וז"ל הגמרא: בתחילת הסוגיא מביאה הגמרא מחלוקת בין רב יהודה בשם שמואל לר' יוחנן. רב יהודה אוחז שקודם צריך לשאת אשה, ואחר כך ללמוד תורה. ור' יוחנן סובר שאחר שנשא אשה כבר יש ריחיים על צווארו, ואיך יעסוק בתורה, ולכן קודם ילמד תורה ואחר כך ישא אשה. ומסיקה הגמרא...
    • אחד יחיד
    • מאמר
    • 2 דקות זמן קריאה
    • אחד יחיד ללמוד תורה נישואין קידושין
    • הערות: 2
    • קטגוריה: סוגיות בש"ס
  2. א

    ארבעת המינים גורמים לזכות בדין

    איתא בזוהר הקדוש (חלק א' דף רכ"א), וז"ל: "בְּיוֹמָא דָא נָפְקֵי יִשְׂרָאֵל, בְּסִימָנִין רְשִׁימִין מִגּוֹ מַלְכָּא, בְּגִין דְּאִינוּן נָצְחִין דִּינָא. וּמַאי סִימָנִין אִינוּן, סִימָנֵי מְהֵימְנוּתָא, חוֹתָמָא דְמַלְכָּא עִלָּאָה. לִתְרֵי בְּנִי נָשָׁא, דְּעָאלוּ קֳדָם מַלְכָּא לְדִינָא...
  3. א

    פתקא טבא

    מקור הדבר שביום הושענא רבה נחתם החיתום האחרון של הדין, ויוצאים הפתקים - הוא בזוהר הקדוש: "בליליא בתראה דחגא, דקא נפקן פתקין מבי מלכא" (ספר הזוהר, חלק ב, דף קמב/א). ובלשון הקודש - "בלילה האחרון של החג [חג סוכות], יוצאים הפתקים מבית המלך". "ביומא שביעאה דחג, הוא סיומא דדינא דעלמא, ופתקין נפקין...
  4. א

    שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה

    ואנו אין לנו לומר אלא מזמור לתודה, ולהודות להשם יתברך על ניסיו ועל נפלאותיו. ובפרט שיד ה' נראית בגלוי, שנחטפו בשמחת תורה, וחזרו לשמחת תורה. וכתוב בנחמיה פרק ח' פסוק י"ז: "וַיַּעֲשׂוּ כָל-הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן-הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת--כִּי לֹא-עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ...
  5. א

    יומא דהילולא תמונות כ"ג תשרי - יום ההילולא של רבי ניסים קרליץ זצ"ל

  6. א

    תשרי כ"ג תשרי - יומא דהילולא של רבי ניסים קרליץ זצ"ל

    רבי שמריהו יוסף ניסים קרליץ, אחיינו של החזון איש וגאב"ד בית דין בני ברק. נפטר בכ"ג תשרי תש"פ. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A5
  7. א

    תשרי י"ט תשרי - יומא דהילולא של היהודי הקדוש

    רבי יעקב יצחק רבינוביץ מפשיסחא. נפטר בי"ט תשרי תקע"ד. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A1%D7%97%D7%94
    • אחד יחיד
    • נושא
    • אחד יחיד היהודי הקדוש יומא דהילולא פשיסחא קוצק תשרי
    • תגובות: 6
    • פורום: יומא דהילולא
  8. א

    תשרי י"ח תשרי - יומא דהילולא של רבי נחמן מברסלב

    מייסד חסידות ברסלב, נכדו של הבעל שם טוב. נפטר בי"ח תשרי תקע"א. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91
    • אחד יחיד
    • נושא
    • אחד יחיד ברסלב יומא דהילולא רבי נחמן מברסלב תשרי
    • תגובות: 16
    • פורום: יומא דהילולא
  9. א

    יומא דהילולא תמונות י' תשרי - יום ההילולא של רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל

  10. א

    יומא דהילולא תמונות י' תשרי - יום ההילולא של בעל הסולם זצ"ל

  11. א

    תשרי י' תשרי - יומא דהילולא של בעל הסולם זצ"ל

    רבי יהודה לייב אשלג. חיבר פירוש מקיף על כל ספר הזוהר, ועוד ספרים בקבלה. נפטר בי' תשרי תשט"ו. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92
  12. א

    תשרי י' תשרי - יומא דהילולא של רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב

    נפטר בי' תשרי תש"ע. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99)
  13. א

    עשי"ת, יום כיפורים האם ניתן לברך במוצאי יום הכיפורים 'מאורי האש' על 'נר נשמה'?

    בהבדלה של מוצאי יום הכיפורים, מברכים 'מאורי האש' רק על נר ש'שָׁבַת', כלומר שדלק במשך יום הכיפורים. וברכה זו, אין מברכים אלא על נר שהודלק בכדי להאיר, ולא על נר שהודלק למטרה אחרת, כגון 'נר נשמה' שהודלק לעילוי נשמת המת, או נר שהדליקו לאות כבוד על גבי ה'עמוד' של שליח הציבור. ולכן, אם יש ברשותו נר...
  14. א

    עשי"ת, יום כיפורים האם יש חובה לאכול סעודת 'מלווה מלכה' במוצאי יום הכיפורים שחל בשבת?

    חכמינו ז"ל אמרו, שבמוצאי יום הכיפורים יוצאת 'בת קול' ומכריזה: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ", כלשון ספר קֹהלת. ולילה זה הוא מעין חג, ואוכלים ושמחים בו. וכשחל יום הכיפורים בשבת – נחלקו הפוסקים אם יש חובה לאכול סעודת 'מלוה מלכה' במוצאי היום; ולמרות שכל אדם אוכל...
  15. א

    שבת קודש אילו מאכלים צריך לאכול בסעודת 'מלוה מלכה'?

    בסעודת 'מלוֶה מלכה', לכתחילה יש לאכול פת. ואמרו רבותינו שאכילת פת חמה במוצאי שבת, יש בה רפואה. וכן ראוי להדר ולאכול בסעודה זו בשר או תבשיל אחר. אולם, אם אין לו פת ותבשיל, או שאין בכחו לאוכלם מחמת שאכל סעודה שלישית בסמוך לצאת השבת – רשאי לקיים סעודת מלוה מלכה במיני מאפה, או לפחות בפירות. וכתבו...
  16. א

    שבת קודש מה ראוי שלא לעשות עד לסעודת 'מלוה מלכה'?

    סעודת 'מלוֶה מלכה' נועדה ללוות את השבת, ולכן ראוי להסמיכה ככל האפשר ליציאת השבת, שהרי אין מלַוים אדם חשוב אלא בשעת יציאתו; ומי שאינו תאֵב לאכול, ראוי שלא יעסוק במלאכה בדרך של 'קביעות' עד לאחר הסעודה. ועל פי הקבלה, אין לאחר את הסעודה מעבר לחצות הלילה, כיון שבמידה מסוימת, שׂוררת קדושת השבת רק עד...
  17. א

    שבת קודש האם נשים מצוּות בסעודת 'מלוה מלכה'?

    מצוה ללוות את השבת – שנקראת 'כלה' ו'מלכה' – ביציאתה, כדרך שמלוים אדם חשוב בצאתו ממקומו. ועיקר המצוה היא באכילת סעודה רביעית, המכונה 'מלוֶּה מלכה'; ויש נוהגים גם להרבות אוֹר במוצאי שבת יותר מאשר בימות החול, וכן לומר לאחר ההבדלה זמירות ופיוטים, כדי ללוות את השבת מתוך אורה ושמחה. ומצוה לערוך את...
  18. א

    שבת קודש סגולת סעודת מלווה מלכה

    בשם הרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע (ראה עירין קדישין ועוד) מובא על הפסוק: "וְהִנֵּה סֶלָם מִצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה" (כח, יב) סלם – נוטריקון סעודת לווית מלכה שאף שסעודה זאת נראית מוצבת ארצה – כדברים גשמיים, עניינה גדול ונשגב ומושפעים ממנה השפעות רבות לעלא ולתתא. (אור לישרים)
  19. א

    תשרי י"ג תשרי - יומא דהילולא של רבי שלום שכנא מפראהביטש זצ"ל

    בנו של רבי אברהם המלאך, ואביו של רבי ישראל מרוז'ין. נפטר בי"ג תשרי תקס"ג. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%98
  20. א

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע עובדות מגדולי ישראל על חג הסוכות

    כשנדברו רבינו הקדוש [רבי אליעזר מנחם מנדל מלעלוב זי"ע] ומחותנו הגה"צ רבי פנחס הלוי הורביץ מבראד לסכם ביניהם פרטי הקישורין של בניהם הרדצ"ש [רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי"ע] ומרת מרים נ"ע, היו דעותיהם חלוקות היכן יתגוררו בני הזוג בשנים הראשונות אחר הנישואין. רבה"ק רצה שבנו יגור בירושלים והר"פ משך לצד...
חזור
חלק עליון