אחד יחיד

במאמר הבא נבאר איך אנו מחשבים מתי חלה שנת השמיטה. תחילת הנידון הוא בגמרא עבודה זרה דף ט: שם מובאת מימרא של רב הונא בריה דרב יהושע - וזה לשון הגמרא: היינו שהגמרא מביאה חשבון שאפשר לחשב לבד ולגלות מתי חלה שנת השמיטה. ומהו ביאור החשבון? נחלקו בזה רש"י ותוס'. שיטת רש"י ונתחיל בביאור שיטת...

ואילו בכי תבוא כתוב להיפך, ויש לבאר השינוי. ורש"י מבאר, וז"ל: ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה - זו קשה משל משה; ששם הוא אומר: "והיו שמיך אשר על ראשך נחשת" וגו' (דב' כח, כג) - שיהו השמים מזיעין, כדרך שהנחשת מזיע; "והארץ" (שם) לא תהא מזיעה, כדרך שאין ה"ברזל" (שם) מזיע, והיא משמרת פירותיה...

מבאר המשך חכמה, וז"ל: "ייתכן טעם קצת, דערי המבצר הם הערים המגינים מפני האויב, ומתחזקים אם באים במצור… ולפי זה, אם היה הדין דבית בעיר מבצר חוזרת ביובל… הלוא ייתכן כי ימכור בתים הרבה, ובשנת היובל ישובו איש לאחוזתו, ויהיו כל אנשי העיר חדשים וגרים, ואינם יודעים ומכירים מוצאי ומבואי העיר, ואין להם...

ויש לעיין מה השייכות של מצוה זו לפרשה כאן, שעוסקת בענייני שמיטה ויובל. ובפשטות הביאור הוא, שענין היובל משפיע על מחיר השדה, ולכן מקדימה התורה לצוות שלא להונות במכירה. וכן משמע מרש"י בפסוק ט"ו, וז"ל: "במספר שנים אחר היובל תקנה - זהו פשוטו, ליישב המקרא על אופניו: על האונאה בא להזהיר; כשתמכור או...

בהר סיני מה ענין שמיטה אצל הר סיני מה שמיטה וכו', נראה אע"ג דכתיב אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה - מ"מ אין אנו בטוחים שיעמוד נביא שקר ויאמר שהמצוה פלונית ניתנה לזמן ועתה ציוה נותן התורה לשנות ענינה, אך בשמיטה א"א לנגוע בקצהו כי כל ענינה מיוסדת על ניסים שלא בטבע דדרך ארץ נרה שנה וזרעה...

יש לדקדק מה זה האסון, ש"אין רודף", הרי מכל מקום יותר טוב לברוח כשאין רודף מלברוח מחמת אויב. ויש לומר דאיתא במדרש רבה פרשת אמור ואלוקים יבקש את הנרדף אתה מוצא צדיק רודף צדיק ואלקים יבקש את הנרדף וכו' אלא אפילו צדיק רודף לרשע מכל מקום אלקים יבקש את הנרדף וכו', עד כאן דברי המדרש. עיין שם. נמצא אם...

שנים על גבי שנים התנהלה ההילולא במירון על מי מנוחות. אף אחד לא חשב שאי פעם זה ישתבש. אבל משנת תש"פ דברים התחילו לחרוק. בשנת תש"פ היה מי במגיפה. מגיפת הקורונה השתוללה במלא עוזה, וההר היה סגור ומנוצר. בשנת תשפ"א היה מי בחניקה. מ"ה אנשים נספו בחצות הלילה, וההילולא נפסקה מאליה. בשנת תשפ"ב היה מי...

כתב החיד"א שטעם השמיטה דוקא בשנה השביעית היא, לפי דברי הגמ' (ברכות לה, ב) "א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" עיי"ש, ופרש"י שאז זן הקציר ודריכת הגתות. נמצא שכל שנה בטלים מלימוד התורה שני חדשים, ובמשך שש שנים נמצא שבטלים מלימוד...

כתב החזקוני: "ספר זה נקרא 'תורת כהנים', על ידי שכל המצות שייכי בכהן, כגון הלכות קרבנות ואיסורי מאכלות דשייכא בהו הוראה שהיא על ידי כהן, כדכתיב "יורו משפטיך ליעקב" וגו', והלכות טומאות וטהרות שלא לאכול דבר טמא להיות נבדל מלהיכנס למקדש, והלכות זבים ומצורעים ונגעים ובעלי קריין ויולדות, שבתות וימים...

הרי כמו שכתוב וספרתם לכם ממחרת השבת, כמו כן כתוב "וספרת לך שבע שבתות שנים"?

רבי יוסף דוד מזוואליב (הת"ק - בכ"א אייר תקפ"ו) היה אדמו"ר ורב של מספר ערים, בדור השלישי לחסידות. מחבר ספר דרכי האמונה, אב"ד יאס. נולד בשנת ת"ק בערך לרבי אפרים כ"ץ, ממשפחת כהנים מיוחסים. בצעירותו למד בהאמבורג שבגרמניה הרחוקה ממקום לידתו בגליציה, בישיבתו של רבי יהונתן אייבשיץ. בעת מגוריו בעיר...

רבי עקיבא ישראל ורטהיימר (בגרמנית: Akiba Israel Wertheimer; ‏1778 ברסלאו - כ"א באייר תקצ"ח 20 במאי 1835 אלטונה). היה רבה הראשי של אלטונה ושלזוויג-הולשטיין משנת 1823. רבי עקיבא ורטהיימר נולד בברסלאו, בנו של רבי אביגדור ורטהיימר, חכם תלמודי. הוא למד אצל רבי עקיבא איגר ובא עם הוריו לאלטונה. ב-...

רבי שמעון שלמה מסאווראן (כונה: המגיד מסאווראן; נפטר בכ"א באייר בין תקס"א לתקס"ה) היה צדיק חסידי, מגיד מישרים בסאווראן, מתלמידי המגיד ממזריטש, ואבי שושלות סאווראן ובנדרי. נולד לרבי אברהם הרופא, שיש המייחסים אותו לשר רבי שמחה מנחם, רופאם של הסולטן בטורקיה, ושל יאן סובייסקי, מלך פולין. כן היה...

וטעם להזכיר אמו קודם האב כי הזכר חי יותר מהנקבה ברוב: (אבן עזרא) ותמוה, שאצל כהן גדול כתוב וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא היינו אביו קודם. ושמעתי לתרץ שהכהן היחיד שהיה יכול להיות אז כהן גדול הוא אלעזר, וכל זמן שאביו אהרן חי עדיין אינו כהן גדול וגם אם אמו מתה...

במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא. אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב הדרכי משה, וז"ל: וכן מוכיח הפרי חדש מהרא"ש, וז"ל: ואם כן ביום טוב יקשה לכו"ע איך מותר להפסיק בין...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק ראשון' בנוסח ספרד, וכן בנוסח עדות המזרח, נוהגים לומר בשבת אחר ברכת השכיבנו את פסוקי "ושמרו". וביום טוב נוהגים לומר את הפסוק "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", או את הפסוק "וידבר משה את מועדי...

רבי מרדכי טברסקי (ר' מאטאלע, תקצ"ט, 1839 - י"ז באייר תר"פ 1920) היה אחד מאדמו"רי רחמסטריווקא בדור השני לחסידות. ולד כבן שני לרבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקה ולחנה נכדת רבי זאב וולף מז'יטומיר. נישא בראשונה למרים בת דודו רבי דוד טברסקי מטולנא ונפטרה מיד לאחר הנישואין, בשנית לטראני בת ר' חנינא ליפא...

רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב (ה'תק"ב, 1742 לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800) היה נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות. בנם של רבי יחיאל (מיכל) אשכנזי ואדל, בתו של הבעש"ט. רבי אפרים נולד במז'יבוז' עיר מגורי סבו. שנת לידתו אינה ידועה[1] וחלוקות...

רבי שאול בן רבי העשיל מקראקא (? - י"ז באייר ה'תס"ז, 19 במאי 1707) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בבריסק (בלארוס) ובקראקא. מראשי ועד ארבע ארצות. בסוף ימיו נבחר לרבה של הקהילה האשכנזית באמסטרדם אך נפטר בגלוגוב בדרכו לשם. נולד בלובלין לרבי השיל מקראקא...

רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל. נודע בכינויים ה"נודע ביהודה" וה"צל"ח" על שם ספריו. נולד ב-תע"ד בעיר אפטא בפולין, לר' יהודה סגל לנדא הלוי, פרנס...