"וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ" (במדבר ט"ז, ל')
האבן עזרא מביא פירוש על מה שנאמר כאן, לגבי פתיחת האדמה את פיה – את המילה "בריאה", שיש אומרים שבריאה מורה על מציאות דבר שלא היה לפני כן.
ומעיר על זה, שכבר נבקעו מדינות רבות, וירדו הדרים בהן שאולה, וא"כ מצאנו שהאדמה פתחה...
"ויֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה…" (במדבר י"ז, י"א)
כתב הרמ"ד וואלי עה"ת (תלמיד הרמח"ל – קרח עמ' קסח): "ואמנם אין לנהוג ענין הקטורת בין לעשותו בין להזכירו בזמן שאין בית המקדש קיים, אלא כשכבר התחיל הנגף, כמו שעשה רבי אחא במתא מחסיא, כי ענין הקטורת מסלק חיותו של מלאך המוות, ואין בו...
"וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה" (י"ז י"א)
מעלת פרשת הקטורת על קלף בכתב אשורית – כתב ב'סדר היום' (כוונת וסדר תפילת השחר – סדר העבודה) במעלת אמירת פר' הקטורת הכתובה על קלף בכתב אשורית: 'ועניין הקטורת הוא עניין גדול לבטל כל נגע וכל פגע רע, החושש עליו ועל נפשו, ראוי להשתדל בכל עוז...
"וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן" (ט"ז א)
איתא בגמרא (סנהדרין ק"ט:) און בן פלת אשתו הצילתו, שכך אמרה לו, מאי נפקא מינה לך, אם אהרן כהן גדול – אתה תלמידו, ואם קרח כהן גדול – אתה תלמידו, ועליה נאמר (משלי י"ד א) 'חכמת נשים בנתה ביתה' (מדרש רבה י"ח כ). והתמיהה ידועה, וכי חוכמה גדולה יש בדבריה...
"וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר" (יח, כו)
הרב יצחק יוסף מלר שליט"א מספר בספרו 'עובדות והנהגות לבית בריסק', שכאשר שהה אצל הרב הגאון החסיד רבי אהרן ברוך אנגלנדר שליט״א [מניו יורק] בנם של בעלי בית המלון בעיר הנופש ״קריניצא״, בו היה נוהג לשהות מרן הגרי״ז זצ״ל בימי הקיץ...
"אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם" (יח, טו)
לפני שנים לא רבות אירע מעשה נורא שאף התפרסם ב'מאורות'. ביום מן הימים הופיע כהן תלמיד חכם בפני בית דינו של מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, ובפיו סיפור מדהים: לאחרונה, כך סיפר, מצא בבית הוריו צרור מסמכים, אשר מהם עולה כי אביו הכהן נשא את...
"וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה" (יח, טז)
בספר זוכר הברית (סי' לה אות ו) כותב ״מסורת בידינו, מי שאוכל בסעודת פדיון הבן כאילו התענה פ״ד תעניות, והנח להם לישראל אם אינם נביאים הן בני נביאים הן, ומסתמא כן בא בקבלה איש מפי איש.
אמנם בספר ׳שדי חמד׳ (כללים מערכת ס, כלל נד) כתב 'בהיותי בעיר הקודש...
"וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ" (יז, ה)
סיפר הגאון רבי אברהם דוב אוירבך בנו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל וחתן הגאון רבי אשר זאב ווערנער זצ"ל, גאב"ד טבריה ת"ו, שבעת שמחת נישואיו הזמינו המחותנים מנות דגים בעבור משתתפי הנישואין כמנהג אותם הימים, אך דא עקא שהתקלקלו הדגים ולא היו ראויים...
"כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" (טז, ג)
מרן הגאון רבי אליעזר גורדון זצ"ל, שימש בראשות ישיבת טעלז, וכרבה של העיירה טעלז, שסללה דרכים ונתיבי-יסוד בפרקי חייהם של בני הישיבות הליטאיים בתקופות ההן.
לאחר פטירתו, היו שני חתניו – מרן הגאון רבי זלמן סורצקין זצ"ל ומרן הגאון רבי יוסף לייב בלוך זצ"ל...
כל שבט שלח את בן שבטו.
איש לא בטח בחברו, וכל סיעה בחרה באנשיה. לכן נכשלו. א
ך כאשר יהושע שלח מרגלים לא בחר אלא שניים, סימן של אחדות האומה ואמון הדדי, ומכאן ההצלחה.
(עיטורי תורה)
התועלת בשילוח המרגלים הייתה שלא יאמרו הדורות הבאים: תושבי ארץ כנען חלשים היו ובני ישראל כבשו את הארץ בדרך הטבע. לכן נשלחו המרגלים וראו שתושביה חזקים מאוד, וכאשר בכל-זאת נכבשה הארץ, ידעו הכול – "אשר אני נותן לבני ישראל".
(צבי ישראל)
יש מפרשים "שלח לך" – לתועלתך. וכן כל לשון 'לך' שבתורה. והתועלת הייתה שנתארכו ימיו של משה כל ימי המדבר, שאילולא חטאם, היו נכנסים לארץ מייד, ומכיוון שאי-אפשר למשה ליכנס, שכבר נגזר עליו שלא יבוא אל הארץ, היה צריך למות כבר אז.
(רבנו בחיי)
"שלח לך" (במדבר יג,ב).
רש"י מפרש: "לדעתך, אני איני מצווה לך".
כלומר, שלח באשר תשלח, אך היזהר שלא לשלוח בעלי 'אני'.
כי טבעם של בעלי גאווה שהם בחינת "אני ואפסי עוד", ונטייתם לבטל הכול. אנשים כאלה ימצאו חסרונות גם בארץ חמדה.
(מעדני מלך, שיחת השבוע)
"מראשית עריסותיכם תיתנו לה'" (במדבר טו,כא).
מייד בצעירותו של האדם, "מראשית עריסותיכם", שומה עליו להתעלות בעבודת הבורא, ואל לו להמתין לעת זקנה.
(רבי ישראל מקוז'ניץ)
מצוות חלה נסמכה לפרשת המרגלים. כי תרומות ומעשרות הם מפני שנתחדש קיומם בעולם, ביבול החדש שצמח.
אבל בעיסה שממנה מפרישים חלה לא נתחדש דבר, אלא החידוש הוא שכל גרגירי הקמח התאחדו לגוש אחד. כאשר מופרשת ממנה לכהן יש תיקון להעדר באחדות בקרב ישראל. (שם משמואל)
למה נסמכה פרשת נסכים לפרשת המרגלים?
מפני שנסכים דומים לתפילין. לכן הקורא קריאת-שמע בלא תפילין כאילו הקריב זבח בלא נסכים (ברכות יד). זהו גם התוכן הפנימי לסמיכות הפרשיות: שהרי המרגלים לא רצו להיכנס לארץ-ישראל בגלל הפחד מיושביה הגיבורים, וקיום מצוות תפילין מטילה אימה ופחד על האוייב, כדכתיב (תבוא...
חטא המרגלים גרם לעונש של ל"ט שנה, שכן החטא היה בשנה השנית ליציאת מצרים.
בטעם מספר זה דווקא, יש לומר:
חז"ל דימו את הוצאת הדיבה של המרגלים על ארץ-ישראל להוצאת שם רע על בתולת ישראל (ערכין טו). והרי עונשו של מוציא שם רע הוא "וייסרו אותו" (תצא כב), דהיינו ל"ט מלקות. (שיחת השבוע)