אחד יחיד

"ויקחו אליך" (במדבר יט, ב). אומר רש"י: "לעולם היא נקראת על שמך, פרה שעשה משה במדבר". יש לזה רמז בפסוק (במדבר יט,יז): "ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת" – ראשי תיבות משה. (ברכת אברהם)

"ויקחו אליך פרה אדומה" (במדבר יט, ב). אומר רש"י: "תבוא פרה ותכפר על העגל". חטא העגל נבע מחוסר אמונה. כתשובות המשקל ניתנה להם מצוות פרה אדומה, שהיא חוקה, מצווה בלי טעם, וקיומה הוא רק מתוקף האמונה. (רבי יצחק מוורקא)

"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ" (במדבר י"ט, י"ט) כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (פרה ג,ג) וז"ל: "הנה אין הבדל בין איש שלא נטמא לעולם במת, ובין איש אשר נטמא כל ימיו ואח"כ טבל והזה עליו ג' וז', אלא שזה אשר היזה עליו יותר גדול המדרגה בטהרה לפי...

"וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא… וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן" (במדבר כ"א, כ') וכתב רש"י בשם מדרש תנחומא: "דבר אחר ונשקפה הבאר על פני הישימון, שנגנזה בימה של טבריא, והעומד על הישימון מביט ורואה כמין כברה בים, והיא הבאר". מבואר ממדרש זה, שבארה של מרים נמצאת בים כינרת, וכן נראה ממדרש ויקרא רבה...

"ודִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם" (במדבר כ', ח') כידוע הסלע שהכה משה הוא בארה של מרים, שהיתה מוציאה מים כל המ' שנה, ובמותה של מרים הפסיקה. בתחילת המ' שנה, סלע זה התחיל להוציא מים ע"י שאמר הקב"ה למשה (שמות י"ז, ו'): "הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה"...

"וְלָקְחוּ לַטָּמֵא… וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי" (במדבר י"ט, י"ז) במשנה פרה (פ"ז משנה ט) שנינו, שהיסח הדעת פוסל במי חטאת, ולכן מי שנשא על כתפו את המים שמילא לקידוש, והורה הוראה לאחרים או שהראה לאחרים את הדרך, או שהרג נחש ועקרב או שנטל אוכלים כדי להצניעם, המים פסולים, לפי שהתעסק...

"וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ', כ"ט) וברש"י, כל בית ישראל – האנשים והנשים לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו. במסכת כלה (פ"ג, ועי' במנורת המאור אות שכ"ד) מובא שאחרי מיטתו של אהרן הלכו שמונים אלף בחורים ששמם היה אהרן, והם...

גם ה'לכם', הדברים הגשמיים והחומריים, יצורפו, יזוככו ויתקדשו בקדושה אלוקית. זהו גם מה שנאמר: "קודש הוא, קודש יהיה לכם" (שמות ל,לב) – שה'לכם' יהיה קודש. (רבי ישראל מרוז'ין)

העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות (רש"י). לכאורה היה צריך לכתוב: "הלב חומד והעין רואה", כפי סדר הכתוב, "אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"? אלא מי שליבו אינו חומד, עיניו אינן רואות זאת כלל. (תולדות אפרים)

״וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם״ (במדבר טו,לט). מלמד שהראייה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשייה (מנחות מג). זה מה שכתוב בספרי מוסר שראוי לאדם לעשות לו סימן לדבר שעליו לעשות ולא לסמוך על הזיכרון בלבד. וזו חובה ומצווה במילי דשמיא ומילי דעלמא. (רבי ברוך אפשטיין)

מברכים 'להתעטף בציצית' ולא 'בטלית', אף-על-פי שמתעטפים בטלית, משום שהציציות תלויות למטה כלפי הארץ בשפלות, ולכן הן העיקר. (רבי יחזקאל מקוזמיר)

וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. (טז, לג) בעירובין (יט.) אמרי' שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר, ואחד בים, ואחד בירושלים, במדבר, דכתיב "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה", בים, דכתיב "מבטן שאול שועתי שמעת קולי", בירושלים...

וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'. (טז, ל) במגיד מישרים (פרשת שמות), מובא שאמר המגיד לבית יוסף, שקין נתגלגל באיש המצרי שהכה משה וקברו באדמה, ובאותה שעה...

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. (טז, א) במשלי (יא, כח) כתוב: "בוטח בעשרו הוא יפול", ודרשו חז"ל (ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמז) "בוטח בעשרו הוא יפול – זה קרח". והחתם סופר (חי' עה"ת פ' תרומה עמ' קיח ד"ה במס'...

הגמרא במסכת מועד קטן לומדת מפרשת קרח ועדתו כמה הלכות בנוגע לשליח בית דין, ואחת מהן היא, שאם הנתבע מחרף את בית הדין ושליח בית הדין, רשאי השליח לומר זאת לדיינים, ואין בכך איסור לשון הרע. הלכה זו נלמדת מכך שבתורה מובאים דברי הגנאי והזלזול שאמרו דתן ואבירם לשליח ששלח משה רבנו לקרוא להם: "הַמְעַט...

בפרשת השבוע, במעשה קורח ועדתו, נאמר על משה ואהרן, בעת שהתפללו להשי"ת שלא יכלה את כל בני ישראל בעוונו של קורח: "וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ קֵל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף". ואמרו רבותינו, שמכאן סמך ל'נפילת אפים' בתפילה, והיינו נפילת...

"אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה" (במדבר ט"ז, כ"ט) בנדרים (לט:) אמר ריש לקיש רמז לביקור חולים מן התורה מנין, שנאמר "אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל אדם וגו'". ועי"ש בר"ן שילפי' מ"ופקודת כל אדם", שמגיעים אנשים לפקוד ולבקר את החולים. בשאלתות (שאילתא צ"ג) כתב לגבי ביקור חולים "וכי...

"וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו" (במדבר ט"ז, ה') בקונטרס ליקוטי שמועות מבעל השבט הלוי זצ"ל (מנינו הר"ר בן ציון פאדווא אות מ"ו) כתב: פר' קרח תשע"א סיפר שמקובל אצלו איש מפי איש על האי גאון מופת הדור ר' יהודה אסאד זי"ע, שפעם...

"וַיִּקַּח קֹרַח" (במדבר ט"ז, א') בגמרא סנהדרין (קט:) מובא: ויקח קרח אמר ריש לקיש 'ויקח' שלקח מקח רע לעצמו, 'קרח' שנעשה קרחה בישראל. ופירש רש"י: שעשה קרחה בישראל, שנבלעו. והמהרש"א פירש, מ"ש שנעשה קרחה בישראל ר"ל שמו נעשה קרחה בישראל שלא יקרא עוד אחר בשם זה כמ"ש (יומא לח:) ושם רשעים ירקב...

"וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" (במדבר ט"ז, ל"ג) יש להתספק לגבי הצדיקים שעלו חיים לשמים, כגון ר' יהושע בן לוי, האם יש חיוב להתאבל עליו, או שכיון שסוף סוף לא מתו רק שנסתרו מעיני הבריות, תו ליכא חיוב אבילות. ולכאו' אין להביא ראיה מאלישע, שקרע על אליהו כשעלה חי לשמים (ועי'...