אחד יחיד

רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל. נודע בכינויים ה"נודע ביהודה" וה"צל"ח" על שם ספריו. נולד ב-תע"ד בעיר אפטא בפולין, לר' יהודה סגל לנדא הלוי, פרנס...

בעקבות האשכול הזה: https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%A1%D7%A4%D7%A7-%D7%90%D7%95-%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99-%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D.4253/#post-32324

רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא. מגדולי דורו, חותנם ומחותנם של אחדים מגדולי רבני פולין. נולד לרבי זכריה מנדל קלויזנר (הראשון) מחכמי פולין שנודע בצדקותו ונקרא בפי ההמון "רבי זכריה הנשיא"...

הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1702[1] – ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים. דור עשרים לרש"י ואבי סבו של רבי ליבלי קובנר. רבי אריה לייב שפירא נולד בשנת תס"ב (1702) בעיר דרהוביץ שבליטא, דור...

רבי שמואל מקארוב (-ט"ו באייר תק"פ, 1820) היה אדמו"ר חסידי בדור הרביעי לחסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי יעקב יצחק מלובלין. רבי שמואל התגורר בניישטאט הסמוכה לקרקוב. בפעם הראשונה שנסע לרבי אלימלך מליזענסק, במשך כמה שבועות, כל פעם שהתקרב לרבי אלימלך אמר לו הרבי שיש ממנו ריח נבילה...

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"ט - ט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו. נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ. נולד לפערל בתו של רבי ישראל מקוז'ניץ ולרבי אבי עזרי זעליג שפירא מגרניץ, צאצא של המגלה עמוקות. היה תלמידם של סבו, של החוזה מלובלין, של הרב מאפטא, של היהודי הקדוש...

בקובץ "תבונה" (ניסן תש"ח חוברת ח' – עמ' ע') מובא רשימות והנהגות מרבי חיים מוואלזין זצ"ל, ושם (אות יא) מובא בזה"ל: הגאון ז"ל אמר שיש לכוין בתיבות "שמע"– "אחד" של קריאת שמע, לששה אנשים שקדשו את השם [בראשי תיבות], והם: שמריה מישאל עזריה אברהם חנניה דניאל, ושמריה הוא בדורו של שמד שמסרו נפשם על קדושת...

שמעתי ווארט, ואיני זוכר מקורו. אבל לגודל חביבותו אציענו בפני החברים, ואשמח אם מישהו ישיב לי אבידתי ויזכיר לי מקומו ואומרו. וזה הווארט: להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י בתחילת אמור) אינו מלשון אזהרה, אלא מלשון זוהר, שצריכים הגדולים להעביר את זוהר נועם המצוות והתורה אל הקטנים.

מתוך העלון דברי שי"ח: בנוסח 'לקיים מצות עשה' של ספיה"ע כתב לי רבינו זצ"ל במכתב דאין ראוי לומר קודם ספיה''ע, הריני מוכן לקיים 'מצות עשה', כיון דלשון 'מצות עשה' משמע מצוה של תורה, ונקטינן (משנ''ב סי' תפ''ט סקט''ז) דספיה''ע בזה''ז דרבנן, (שר חמישים עמוד תמ''ז, וכ''כ בס' מועדי הגר''ח ח''א סי' ק''נ...

הטעם לכך כתב הריב"א - שכל השומעים כאן היו צריכים לסמוך את ידיהם עליו, מה שלא מצאנו בשאר המומתים, לפי שגם העדים היו צריכים כפרה, שהרי העידו 'כך שמענו שקילל', וגם הדיינים צריכים כפרה על ששמעו את קללתו, ולכך קרעו את בגדיהם. נמצא שכולם חטאו בגללו, והוא קרבן לכולם, לפיכך כל השומעים סומכים עליו, שהוא...

כתב ה'פענח רזא': אע"פ שהמריבה היתה עם חברו הישראלי, ואם כן היה לו להתרעם על הישראלי, ולא על הקב"ה, מ"מ מתוך המריבה אמר לו האיש הישראלי: "ממזר ובן מצרי אתה, איך אתה מעז פנים?!" השיב לו: "ואבא היכן הוא?" א"ל: "משה הרגו בשם המפורש". מיד ברך את אותו השם. וה'בכור שור' כתב, שמתוך המריבה אמר בן המצרי...

לה יטמא (כ"א ג') פרש"י מצוה, ויש להקשות הלא כל ציווים שבתורה הם מצוה ומדוע דוקא כאן מדגיש זאת רש"י. וי"ל דאיתא בגמ' זבחים (ק.) מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב פסח ולא רצה לטמא לה דחפהו חכמים וטימאהו בעל כרחו. וזו כוונת רש"י "לה יטמא" דהוא מצוה על בית דין לכוף את האדם להיטמא להם משא"כ בשאר...

מבאר ה'ציצים ופרחים': הנה מעיקר הדין לאדם לא מגיע כל שכר עבור קיום המצוות, כי אומר ה': 'מי הקדימני ואשלם'(איוב מ"א ג) 'מי מל עד שלא נתתי לו בן זכר?!' 'מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג?!' 'מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית?!' 'מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית' (ויק"ר כ"ז:) ממילא האדם הוא במצב...

רבי אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון ה'תקפ"א - י"ד באייר ה'תרע"ב) היה רבה של העיר לודז' במשך ארבעים שנה, ממנהיגי יהדות פולין. נולד בשנת תקפ"א בעיירה הורדוק הסמוכה לוולוז'ין למשה וחיה מייזל. אמו הייתה נצר למשפחה מיוחסת. הוא נקרא על שמם של הגאון מווילנא ותלמידו רבי חיים מוולוז'ין. מגיל צעיר ניכר...

רבי אברהם משה זרח איידליץ מפראג (ה'תפ"ה - י"ב באייר ה'תק"ם) היה דיין, מגיד מישרים וראש ישיבה בפראג. מחבר הספר "אור לישרים". נולד בשנת תפ"ה בפראג לרבי מאיר. אביו נפטר בצעירותו, והוא גדל בבית רב העיר - רבי יהונתן אייבשיץ, ממנו למד תורתו. בילדותו למד אצל רבי שמעון פערלש, מלמד התינוקות בפראג. נשא...

המקור הראשון לציון יום ל"ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הוא אצל ר' חיים ויטאל בספר פרי עץ חיים פרק ז', וז"ל: ובהמשך שם מביא שהאר"י היה עולה לשלושה ימים למירון והיה מגלח אז את הילדים. וביום שמת רבי שמעון כתוב באדרא זוטא שיצאה בת קול ואמרה "עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום...

ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים. שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו. שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו. וזה החלי בע"ה. בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב: ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות. אמנם...

ענין הכרת הטוב מובא רבות בדברי חז"ל, כגון הא שהיו מכות שמשה לא עשה עקב הכרת הטוב לעפר ולמים. וכן דעת הרמב"ן שעם ישראל מחויב לעבוד את השם מדין הכרת הטוב על שהוציא את ישראל ממצרים. ועל כן אפנה לחברי ורבני הפורום החשוב הזה, אם גם למים ולעפר צריך להכיר טובה, ואם בגלל הכרת הטוב מחוייבים לשנות את כל...

לשון תוס' בעבודה זרה דף ז' ע"א: ולא ברירא לי לדעת הריב"א ורבינו שמשון, אם יש חילוק בין דאורייתא לדרבנן.

מדוע נקטה התורה את האיסור לקלל אדם מישראל דווקא על חרש ולא על מום אחר?