הערות

להבנתי הדלה יש כמה וכמה דברים שאינם מדויקים היכן אפשר להעיר על כך?

דף ט: א"ר מליכיו וכו' תרי קראי בחסרות ל"ל למנחה חדא לכשחסרה קודם קמיצה וחדא לשירים בין קמיצה להקטרה ופרש"י שיש ג' קראי חד לגופיה וכו' ונשאר שנים לדרשא וזהו קו' הגמ' וצ"ע א"כ מה תי' בגמ' חד לחסר קודם קמיצה דאי לא מביא מביתו פסול הרי היינו לגופיה שכ' רש"י בהו"א ועדיין נשאר לנו קרא משמנה או מסלתה?

האשכול מוקדש לדיון בחיבור "דרשו" על המשנה ברורה. נתקלתם בהערה משמעותית, תמיהה, או נקודה מעניינת ב"דרשו" שברצונכם להעלות לדיון, זה המקום לעלות להאיר להעיר ולחפש תשובות.

כתב הרמ"א (סי' תרעז ס"ג) שמי שמדליקין עליו בביתו אף שיוצא מעיקר הדין אם רוצה להחמיר על עצמו ולהדליק בפני עצמו יכול להדליק ולברך. (ובלבד שיכון לא לצאת בשל אשתו, מ"ב) ויעויין במ"ב (ס"ק טז) שכתב שאף שהרבה אחרונים סתמו כהרמ"א מ"מ יש פוסקים שס"ל שאחרי שחז"ל פטרו אותו שיוצא בהדלקת אשתו לאו כל כמיניה...

אשמח לשמוע הארות והערות על מה שכתבתי בס"ד.

סוכה ח' : "ריבוע דנפיק מגו עיגולא פלגא" - כלומר, לטענתם, כשהריבוע החסום הקיפו 16 - העיגול החוסם הקיפו 24 , ביחס 2/3 ואין זה נכון. שם "הפנימית אינה סוכה" - הפנימיות =הסוכה הפנימית הסוכה הפנימית צריכה להיות מושתתת על יסודות של קבע, וחייבת בייחוד השם =מזוזה, והחיצונית צריכה להופיע כארעית, וממלאת...

סוכה ח'. תוס' ד"ה כמה מרובע יתר על העיגול "דאין מביאין ראיה מחוט ההיקף" - כוונתו דהגמ' הרי מיירי בשטח העיגול הממולא באנשים, ואין להוכיח ששטח המרובע גדול משל העיגול החסום ביחס קבוע מדמצאנו שההיקף הוא ביחס קבוע, דהרי ההיקף מושפע מצורת השטח. שם תוס' ד"ה כמה מרובע יתר על העיגול "סלקא דעתך שאינה...

סוכה ז': "על גבי פסי ביראות" - אע"ג דאין בור ולא בבהמתן של עולי רגלים - בסוכה התירו. רא"ש; הרי"ף הביאה, דס"ל דהיא רה"י גמורה, ומדרבנן אסורה, והתירו לעולי רגלים שלא ימנעו מלעלות, וה"נ שרי שכל אדם יזכה בסוכה, והר"ן חולק, דא"כ אינו ענין לסוכך ע"ג מבוי שיש לו לחי. הר"ן. שם "רבי ורבי יאשיה..." -...

סוכה ז'. רש"י ד"ה אמר רבא "וזהו טפח שאמרו חכמים" - מוכח מרש"י שצוה"פ אינה מתירה בסוכה, דאל"ה מה הקולא בדופן ג', וכן מוכח דשאני צוה"פ דסוכה דבעי חצי טפח בכל קנה, ולפ"ז יש להזיר שלא יהיו פתחים בכל ד' הדפנות, דבעינן שתים עריבן; איכא מ"ד דבעי צוה"פ דוקא במין גאם, אך במבוי בעי ד' טפחים ולא צוה"פ...

סוכה ו': "יש אם למסורת" - 'אֵם' - כח אֵם (ערוך), היינו, האם למסורת או לקריאה יש כח אֵם ללדת מושגים וכן משמעות בנין אב. רש"ר הירש ויקרא כ"ג מ"ג. שם "סככה לא בעי קרא" - אם כך מדוע לא מצריכים חמש דפנות, שש פחות אחת? שם "סגי ליה בטפח שוחק" - כלומר, שכאן לא נאמרה ההלכה של טפח כדופן.

סוכה ד' : "בעינן מחיצות הניכרות וליכא" - ואפשר דמאחר שלגבי שבת עמוד חולק רשות לעצמו, והרי הוא כמוקף מחיצות - פסול אפילו יש פחות מד' אמות ממנו לכותל, ואין אומרים דופן עקומה. הר"ן. שם "בין בזו ובין בזו מחלוקת" - הרמב"ם מכשיר על שפת הגג כי לא גורס איבעיא זו, וברא"ש גורס ופוסל, ובמ"ב מחמיר...

אל הגבאים הנכבדים! א. נא תדאגו לספק ערבות לציבור. עיין רמ"א סימן תרס"ד ס"ב. ואם כן מה נגרע חלקינו מבתי כנסיות של החסדים שיש דוכנים למכירת ערבות? ב. נא ונא הפסיקו למחות בילדים ובבחורים היקרים שמניפים את נחת זרועם על חביטת הערבה ומנפצים אותה בהידור ובחוזקה לעבר הקרקע, עד שהעלים מתפזרים ומכסים את...

כתב הרמ"א סימן תרל"ה סעיף א' שאין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות לסוכה. וז"ל: ואין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות; ואם עשה טפח סמוך לסכך, מותר לסכך קודם שיעשה שאר הדפנות, כמו בחוטט בגדיש ע"כ. וכתב שם המ"ב ס"ק ט' וז"ל: ואין לעשות הסכך קודם וכו' - דבעינן בשעה שהוא עושה הסכך יהיה נעשה לשם צל דהיינו...

אשכול לשיתוף פירושים, הערות והארות שנתחדשו לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים החברים מוזמנים לשתף באשכול הערות הארות בפירוש תפילות הימים הנוראים והסליחות, שהתחדש להם שנה אשתקד או מה שב"ה יתחדש להם השנה בעיונם במילות התפילה.

א) ב. מתני׳ שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהן כשרין לשם נמוך מהן פסולין כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים פסולין קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים כשרין הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרין שלמים ששחטן לשם בכור ולשם מעשר פסולין יש לדקדק מדוע בתחילה הקדים שמעון אחי עזריה דין כשרין קודם דין...

ב. רש״י ד״ה מתני' הורו בית דין כו' - כגון שהורו שחלב או דם מותר ד״ה בין שעשו - ב"ד ועשה היחיד עמהם כגון שאכל דם או חלב עמהן יש לעיין מדוע בתחילה הקדים רש״י חלב לדם ואחר כך הקדים דם לחלב.

מי מחברי הפורום שליט''א הרוצה לפאר את הפורום בהערות שנתחדשו לו על הספר מוזמן לכתובם כאן, בשפה ברורה ונעימה, בהקדמה ובביאור בכדי שגם מי שלא נמצא שם יוכל להבין.

הגר"י יוסף בשיעורו השבועי התייחס להבדלים שבין הישיבות הספרדיות לאשכנזיות ועל הדור החלש שצריך לעודד ולפרגן לבחורים ולא להעיר להם הרבה. "מרן זצ"ל שלח את כל הבנים שלו שילמדו גם בישיבות אשכנזיות וגם בישיבות ספרדיות, חוץ מאחד שלמד רק בישיבות אשכנזיות. אבל יעקב אחי, למד בפורת יוסף בישיבה קטנה...

רש״י דף ג: ד״ה מלוח - דברים לחלוחים ועיקר כו׳ האם כוונתו שפירוש זה עיקר?