שבועות למה נתן הקב''ה את התורה לבנ''י הלא לא נתכוונו בלבם באמת במה שאמרו נעשה ונשמע

[נהנה מקושיא טובה]

ראיתי היום מדרש מחודש [צירפתי למטה] שדעת ר' מאיר שבנ''י היה אחד בלב ואחד בפה וכשאמרו נעשה ונשמע לא נתכוונו בליבם למה שאמרו באמת,
ומעתה תמוה למה כשחזר לאומות העולם אם רוצים לקבל התורה ואמרו מה כתוב בה ולא רצו, אז לא נתן להם, ולמה בבנ''י שרק אמרו נעשה ונשמע בפה, אבל בלבם לא נתכוונו לזה שפיר נתן להם התורה הלא הקב''ה יודע תעלומות כל לב?

 

[פנחס ע]

כי האדם נמשך אחר פעולותיו

 

[נהנה מקושיא טובה]

כי האדם נמשך אחר פעולותיו

לחץ כדי לכווץ...

ת''ח אחד רצה לומר לי כעין דבריך שדברים שלב אינם דברים, אבל הבאתי לו שלהדיא מבואר באחרונים דכל זה הוא בדברים שבין אדם לחבירו, אבל בדברים שבינו לבין המקום הלא כלפי שמיא גליא ושפיר דברים שבלב הוי דברים

 

[אמר ליה]

ידע הקב"ה שאח"כ ירצו

 

[נהנה מקושיא טובה]

ידע הקב"ה שאח"כ ירצו

לחץ כדי לכווץ...

למה לא המתין ליתן להם התורה אז כשירצו

 

[למען שמו באהבה]

אולי זה פשט חדש בכפה עליהם הר כגיגית???

 

[יצחק א]

ת''ח אחד רצה לומר לי כעין דבריך שדברים שלב אינם דברים, אבל הבאתי לו שלהדיא מבואר באחרונים דכל זה הוא בדברים שבין אדם לחבירו, אבל בדברים שבינו לבין המקום הלא כלפי שמיא גליא ושפיר דברים שבלב הוי דברים

לחץ כדי לכווץ...

הוא ויכוח גדול אם בגירות אומרים דברים שבלב אינם דברים.

 

[נהנה מקושיא טובה]

הוא ויכוח גדול אם בגירות אומרים דברים שבלב אינם דברים.

לחץ כדי לכווץ...

מעניין
האם יש לכם קצת מראי מקומות

 

[יצחק א]

מעניין
האם יש לכם קצת מראי מקומות

לחץ כדי לכווץ...

מעתיק כמה מקורות מספר "גר המתגייר" שלפני:
הבית יצחק (ח"ב סי' קב) כותב שבגירות דברים שבלב הוו דברים,
ומאריך לדון שם במדרש שהזכרת, ומתרץ לשיטתו, שבשעת המילה וטבילה היתה קבלת מצוות בלב שלם, ורק בשעת קבלת תורה היתה כוונתם לע"ז,
עוד מתרץ, שגירות בנ"י שאני, כיון שהיו מחוייבים לקבל התורה, עד שכפה עליהם הר כגיגית, לכן לא מתחשבים בדברים שבלבם, אבל בשאר גר שבא מרצונו יש לו לקבל גם בלבו.
וכ"מ בשו"ת אחיעזר ח"ג כו (אלא שיש לו הגדרה אחרת בגדר הקבלה, ובענין חוץ מדבר אחד).

מאידך, בשו"ת דעת כהן סובר שאומרים בגירות כלל זה, והביא ראיה ממדרש הנ"ל: "וגם באבותינו קרא כתיב ויפתוהו בפיהם כו', ואמרו במדרשים (=(ראה מכילתא, משפטים יג.): שהיה לבם פונה לע"ז, ופסל מיכה היה עמם, ומכל מקום, כיון שקבלו בפה – נגמרה הגירות".

וכן דעת האג"מ סי' ק"ס, דברי יציב קסח, (ועוד רבים כמדומני).

 

[נהנה מקושיא טובה]

מאידך, בשו"ת דעת כהן סובר שאומרים בגירות כלל זה, והביא ראיה ממדרש הנ"ל: "וגם באבותינו קרא כתיב ויפתוהו בפיהם כו', ואמרו במדרשים (=(ראה מכילתא, משפטים יג.): שהיה לבם פונה לע"ז, ופסל מיכה היה עמם, ומכל מקום, כיון שקבלו בפה – נגמרה הגירות".

וכן דעת האג"מ סי' ק"ס, דברי יציב קסח, (ועוד רבים כמדומני).

לחץ כדי לכווץ...

האם אני יכול להטריח איפה המ''מ בשו''ת דעת כהן?

 

[יצחק א]

האם אני יכול להטריח איפה המ''מ בשו''ת דעת כהן?

לחץ כדי לכווץ...

סליחה, נשמט בטעות, סי' קנג.

 

[עמוסיך]

ראיתי היום מדרש מחודש [צירפתי למטה] שדעת ר' מאיר שבנ''י היה אחד בלב ואחד בפה וכשאמרו נעשה ונשמע לא נתכוונו בליבם למה שאמרו באמת,
ומעתה תמוה למה כשחזר לאומות העולם אם רוצים לקבל התורה ואמרו מה כתוב בה ולא רצו, אז לא נתן להם, ולמה בבנ''י שרק אמרו נעשה ונשמע בפה, אבל בלבם לא נתכוונו לזה שפיר נתן להם התורה הלא הקב''ה יודע תעלומות כל לב?

לחץ כדי לכווץ...

זכות אבות גרידא!

נ"ל שזה פשט הפסוק "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכׇּל הָעַמִּים חָשַׁק יְהֹוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכׇּל הָעַמִּים, כִּי מֵאַהֲבַת יְהֹוָה אֶתְכֶם וּמִשׇּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וְיָדַעְתָּ כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו לְאֶלֶף דּוֹר"

כלומר, אנחנו בנים של אלו שהקריבו את עצמם לפניו, ובגלל זה הוא הכריח אותנו לקבל, ואע"פ שאולי היו דברים שבלב, אנחנו כבר בניו! רק שכעת הפכנו לעמו

וכל המעבר בין העמים היה כביכול תהליך פרוצדורלי שלא יאמרו וכו' כעין בלעם, וסוכה בימות החמה וכו', אך לא ה"נעשה ונשמע" הוא שהכריע את הכף!

 

[פנחס ע]

זכות אבות גרידא!

נ"ל שזה פשט הפסוק "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכׇּל הָעַמִּים חָשַׁק יְהֹוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכׇּל הָעַמִּים, כִּי מֵאַהֲבַת יְהֹוָה אֶתְכֶם וּמִשׇּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וְיָדַעְתָּ כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו לְאֶלֶף דּוֹר"

כלומר, אנחנו בנים של אלו שהקריבו את עצמם לפניו, ובגלל זה הוא הכריח אותנו לקבל, ואע"פ שאולי היו דברים שבלב, אנחנו כבר בניו! רק שכעת הפכנו לעמו

וכל המעבר בין העמים היה כביכול תהליך פרוצדורלי שלא יאמרו וכו' כעין בלעם, וסוכה בימות החמה וכו', אך לא ה"נעשה ונשמע" הוא שהכריע את הכף!

לחץ כדי לכווץ...

אם כי שראוי לציין שהטעם שאברהם אבינו נבחר הוא "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" ואין זה סתם בחירה של גזע.

 

[עמוסיך]

אם כי שראוי לציין שהטעם שאברהם אבינו נבחר הוא "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" ואין זה סתם בחירה של גזע.

לחץ כדי לכווץ...

בוודאי שלא גזע, אלא אדם שהקריב את חייו למען אמונתו בבורא ב"ה, סיכן את עצמו וקפץ לאור כשדים, העלה את בנו יחידו על המזבח בלי פקפוקים וכו'
יעקב היושב אהלים ששמר על עצמו קדוש גם במקומות טומאה וכו', הם אשר אנו מפארים כביכול את שם הבורא בשמם "אלוקי אברהם אלוקי יצחק וכו'"

 

[נהנה מקושיא טובה]

מאידך, בשו"ת דעת כהן סובר שאומרים בגירות כלל זה, והביא ראיה ממדרש הנ"ל: "וגם באבותינו קרא כתיב ויפתוהו בפיהם כו', ואמרו במדרשים (=(ראה מכילתא, משפטים יג.): שהיה לבם פונה לע"ז, ופסל מיכה היה עמם, ומכל מקום, כיון שקבלו בפה – נגמרה הגירות".

לחץ כדי לכווץ...

מיהו הבעל מחבר
חיפשתי באוצר החכמה לא מצאתי ספר כזו עם סימנים שמגיע עד לסימן קנג

 

[יצחק א]

מיהו הבעל מחבר
חיפשתי באוצר החכמה לא מצאתי ספר כזו עם סימנים שמגיע עד לסימן קנג

לחץ כדי לכווץ...

הראי"ה קוק,
יש בספרו דעת כהן רמ"ב סימנים.
ראיתי באוצה"ח שפיצלו אותו לשנים, אז זה כנראה בכרך השני.

 

[פנחס ע]

בוודאי שלא גזע, אלא אדם שהקריב את חייו למען אמונתו בבורא ב"ה, סיכן את עצמו וקפץ לאור כשדים, העלה את בנו יחידו על המזבח בלי פקפוקים וכו'
יעקב היושב אהלים ששמר על עצמו קדוש גם במקומות טומאה וכו', הם אשר אנו מפארים כביכול את שם הבורא בשמם "אלוקי אברהם אלוקי יצחק וכו'"

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי הייתה שה' בחר באברהם ובזרעו אחריו (ושורש הדברים כמדו' נמצא במהר"ל ועוד קדמונים) רק מחמת שידע שאכן זרעו יממש את הפוטנציאל, וזה לא סתם כי מסר נפש וכדו' כל עוד והזרע לא היה ממשיך את דרכו.

 

[בן הגולה]

מצורף מאמר מספר בן מלך חכמה ומוסר בענין.
(מבסס שיש 'תת מודע' חיובי מ"מ).