מאמרים תורניים

הגנת התורה והגנת כלי מלחמה[1] יש הטוענים שלפי דעת התורה אם הציבור עוסק בתורה, התורה לבדה מגינה ואין צורך בצבא ובכלי מלחמה, והראיה לזה שהרי בדורו של חזקיה כולם היו עוסקים בתורה ועל כן היה סיוע משמים שהובס צבא סנחריב, ועל כן הכל תלוי רק בלימוד התורה וקיום המצוות, ומחמת כן אין לומדי התורה צריכים...

מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר: יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית...

עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר: תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה...

הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה)...

האם מוטל עלינו לכבוש את ארץ ישראל מיד הגוים[1] בה"ג והרמב"ם והחינוך וסמ"ג לא מנו מצות עשה לכבוש את ארץ ישראל מיד הגויים המחזיקים בה, אבל הרמב"ן בבמדבר לג,נג, ובדברים א,ח, ובהשגותיו לספר המצוות אחרי מצוות עשה, במצוות עשה שלא הזכיר הרמב"ם, מצוה ד, כתב שיש בזה ב' מצוות עשה מהא דכתיב בבמדבר שם...

רב-קו בהלכה המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...

בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א' כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...

בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס" הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול. הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או...

כידוע בראש השנה עוברים כל באי עולם לפני בורא העולם כבני מרון. ונגזר על כל אדם בדיוק מה יעלה לחלקו בשנה הבאה, בכל התחומים. וכדברי הפייטן ב'ונתנה תוקף', מי יחיה ומי ימות וכו', מי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום. והשאלה, המנקרת והנשאלת היא, מה ענין יש, אם כן, להתפלל במשך השנה, ג' תפלות כל יום, הרי...

בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר" כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל. הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר...

מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בשו"ת יביע אומר (חלק א ,אורח חיים, סימן ח) שש"צ שטעה בעשרת ימי תשובה ואמר בחזרת הש"צ הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, שחוזר ל"אתה קדוש" ולא חוזר לראש התפילה. הרב מאיר מאזוז זצ"ל הקשה על דבריו בשו"ת בית נאמ"ן (חלק ב, אורח חיים, סימן ל"ד), משום שאין חילוק בין יחיד ובין...

בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג' יג. ב' אופנים מחודשים להגדרת טלטול לצורך גופו? א. כתב החו"ב סימן י"ב סק"ה נראה דשרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לכסות בו כלי שמלאכתו לאיסור אחר מפני החמה, שזה נחשב טלטול לצורך גופו, וכך לי לכסות כלי שמלאכתו לאיסור כמו לכסות כלי שמלאכתו להיתר או אוכלין, ויש...

בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב' ז. רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כדי שלא יפסד, ולכן חושב עליו גם לתשמיש מותר לטלטלו, וזה קרוי בפי הלומדים הערמה בכלי שמלאכתו לאיסור לטלטלו לצורך גופו ג"כ מותר, מ"א בשם הירושלמי, והובא במ"ב שם ס"ק ט"ז. יתר על כן כתב החו"ב בסי' י"ב סוף סק"ה דאפשר...

מהדורת אלול תשפ"ה ידע הנצרך לתורה[1] ברשות הקוראים אציע כמה דברים בענין ידע חיצוני הנצרך לתורה. כפי הנראה צריך האדם הרוצה להבין כראוי את התורה, ללמוד כמה דברים הנצרכים לתורה, ובעיקר צריך לידע מה הם המאכלים וההתנהגות הבריאים לגוף ולנפש, וכן צריך לידע מעט היסטוריה וגיאוגרפיה, וכפי שאפרט. במאמר זה...

הראב"ד והרז"ה[1] מאמר זה אינו עוסק בדברים המפורסמים על הראב"ד והרז"ה וכן אינו עוסק במה שכבר כתב עליהם החיד"א בשם הגדולים, אלא הוא מעט תוספת על הדברים המפורסמים. הציונים במאמר הם על פי ש"ס עוז והדר. הראב"ד והרז"ה חיו באותו זמן ומקום החיד"א הביא בספרו שם הגדולים ד"ה רבינו זרחיה, שמהקדמת הרז"ה...

בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק א' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בשבת לצורך גופו או מקומו א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ג' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים, קרדום לחתוך בו דבילה, בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם...

בית הבחירה למאירי[1] מאז הדפסתו של בית הבחירה למאירי, אורו רק הולך ומתגלה, הולך ומוסיף, הולך ומאיר על עם ישראל, וככל שעובר הזמן הולכים וממשמשים בו יותר ויותר ומבינים את ערכו וגודלו החריג. יש לפעמים אנשים הטובעים באריכותו, בריבוי השיטות החדשות שמביא, יש אשר מתערבבים בדבריו ונראה בעיניהם שדבריו...

פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב' מעט מושגים במוקצה: א. מוקצה מחמת חסרון כיס – היינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגום ולא יתקלקל, כגון סכין של שחיטה או סכין של מילה וסכין של סופרים, מובא בסי' ש"ח סעי' א'. ב. מוקצה מחמת גופו – דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים וקנים ומעות ועצים...

פתיחה להלכות מוקצה – חלק א' ד' טעמים מדוע גדרו חז"ל ואסרו איסור מוקצה המשנה ברורה בהקדמה לסימן ש"ח הביא את דברי הרמב"ם סוף פרק כ"ד מהל' שבת וז"ל אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה, אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול...

בגדר קול שבר (סוגיא דתקיעות ר"ה ל"ג ב') שיטת רש"י דשלש יבבות הם שלש כוחות כל שהוא ושברים ארוכים יותר א. ר"ה ל"ג ב' מתני', שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות. ואקשינן בגמ' והתניא שיעור תקיעה כתרועה, אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי, ותרועות דכולהו בבי, תנא ברא קא חשיב חד...