מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה תל עולם לא תבנה עוד (יג יז) בספר משנת חכמים סי' כ"א, כתב לדון היכא שעבר ובנה עיר הנידחת, ועבר בלאו של "לא תבנה עוד", האם איכא איסור לשבת בעיר. ומסיק שם דרק קנס מדרבנן איכא, עי"ש. ובמנחת חינוך מצוה תס"ה הביא דבריו, וכתב דכיון דכתיב "והיתה תל עולם" וזה הוא מצות עשה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלקיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד (יג יז) הנה ממה שעיר הנידחת נעשית "תל עולם", מבואר שגם את הבתים של עיר הנדחת שורפים. וקשה, הרי מחובר של עיר הנדחת אינו טעון שריפה, כדתניא בסנהדרין קיג. "היו בה אילנות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושרפת באש את העיר ואת כל שללה (יג יז) בספר המאור הגדול (לרבי מאיר עמדין בנו של היעב"ץ, מלכים א כא) כתב, שאם אחד מאנשי עיר הנדחת חילל ג"כ את השבת, שנתחייב שני מיתות בי"ד גם סייף על ע"ז כאנשי עיר הנדחת וגם על חילול שבת, וקי"ל דמי שמנתחייב שני מיתות בי"ד נידון בחמורה, הכא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושרפת באש את העיר ואת כל שללה (יג יז) בסנהדרין קיב. החרם אותה ואת כל אשר בה, לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. ויש לפרש בטעם הדבר שממונם של הצדיקים אבד, דהנה איתא בפסחים כט. בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות וכו' ועל שהיה ספק בידם למחות ולא מיחו, ופירש רש"י שם דמה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב החרם אותה ואת כל אשר בה (יג טז) הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פ"ד ה"ו כתב, שהורגים גם את הטף של עיר הנדחת, וכן הוא דעת רבי אליעזר בתוספתא סנהדרין פי"ד ה"א. והרמ"ה באגרותיו הקשה, הרי קטן פטור מעונשים. ובתשובת רבינו אהרן בן משולם מלוניל השיב לו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר הדין האמור בכמה מקומות בש"ס, שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו אתה רשאי להמיתו בכל מיתה, הסתפק הג"ר צבי אליהו שטיינברג שליט"א בעל צבא הלוי, האם דוקא כשאי אפשר להמיתו באותה המיתה אז חל עליו הדין שתמיתנו בכל מיתה, או שגם כשיכולים להמיתו באותה מיתה, מכל מקום עיקר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב (יג טז) בבבא מציעא לא: ילפינן דבאנשי עיר הנידחת אם אי אתה יכול להמיתן בהכאה הכתובה בהן [דהיינו סייף] אתה רשאי להוכתן בכל מיתה שאתה יכול, מדכתיב "הכה תכה". וקשה, למה לי קרא לזה, הרי אנשי עיר הנדחת הם עובדי עבודה זרה, וא"כ תיפוק ליה מצד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם (יג יד) הנה עיר הנידחת היינו דוקא כשרוב אנשי העיר עבדו עבודה זרה. ובירושלמי סנהדרין פ"י ה"ו, מסתפק האם גרים משלימין לרוב בעיר הנדחת. והקשה בחזון איש סנהדרין סי' כ"ד ס"ק י"ב, איך יתכן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי בקש להדיחך מעל ה' (יג יא) יש להסתפק דהנה אמרינן בסנהדרין סד. "הפוער עצמו לבעל פעור הרי זה עבודתו אע"ג דמיכוין לביזוי, הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו אע"ג דמיכוין למירגמיה". ומעתה יש לדון איך הדין אם אחד הסית לחבירו לזרוק אבן למרקוליס על מנת לבזותו, האם נהרג על כך...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה (יג י) מבואר בכתוב שהמוסת הוא זה שהורג בידיו את המסית. ובתוס' יום טוב נגעים פי"ד מ"ט כתב להסתפק, האם כשנקטעה יד המוסת פטור המסית ממיתה, כמו שבשאר חייבי מיתות בי"ד שנאמר בהם "יד העדים תהיה בו בראשונה", שאם נקטעה יד העדים פטור...

שם הספר "מגדלות מרקחים" לקוח מפסוק בשיר השירים (ה, יג) "לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר". ובמדרש רבה שם: אמר ר' תנחומא, מה מגדלות הרקח הזה יש בו מכל מיני בשמים, כך התורה יש בה מקרא, משנה, ותלמוד, והלכות ואגדות.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו (יג ט) בספרי ילפינן מ"ולא תחוס עינך עליו", שאם ראה את המסית בסכנה אסור לו להצילו, ואין נוהג בו המצוה של "לא תעמוד על דם רעך". ומדכתיב "ולא תחמול" ילפינן, שאם היה יודע לו זכות, אסור לו ללמד עליו זכות בבית...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך (יב יד) פירש רש"י בחלקו של בנימין. ובברייתא ביומא יב. מבואר שירושלים היתה חלק ממנה בשבט בנימין וחלק ממנה בשבט יהודה, דתניא שם "מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות, ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תעשון כן לה' אלקיכם (יב ד) פירש רש"י, ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם. ובגמ' שבועות מה. "אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל, אלקיך, אלקים, אלקיכם, אהיה אשר אהיה, אלף דלת, ויוד הי, שדי, צבאות, הרי אלו אין נמחקין". ומכאן הוכיח בספר אהלי יהודה לרבי יהודה נג'אר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה (יא כו) במדרש רבה, הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לקרות התוכחות בקריות הרבה, כך שנו חכמים אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולם, למדונו רבותינו למה אין מפסיקין בקללות, אמר רבי חייא בר גמדא לפי שכתוב "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (יא כב) בספרי פיסקא מ"ט, דורשי הגדות אומרים רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו. ובבבא קמא ס: יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא, מר אמר ליה לימא מר שמעתתא ומר אמר ליה לימא מר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך (יא כ) פירש רש"י (לעיל ו ט) לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עיירות. והעירו להסתפק איך הדין במי שיש לו רק מזוזה אחת, האם יקבענה בבית או בחצר. [ועי' בריטב"א יומא יא: שכתב בדעת רש"י דגם שערי עיירות חייבות מן התורה, והוא כתב דחייבות מדרבנן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך (יא כ) יש להסתפק בנכרי שקבע מזוזה בפתחו, האם היא מגינה עליו. ולכאורה היה נראה שכיון שאינו מצווה בדבר אין לו גם את ההגנה של המזוזה. וכן משמע בעבודה זרה יא. שאונקלוס הניח ידו על המזוזה ואמר לגונדא דרומאי, "מנהגו של עולם בשר ודם יושב מבפנים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולמדתם אותם את בניכם (יא יט) מכאן למדו בקידושין כט: שנשים פטורות מתלמוד תורה, שנאמר ולימדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם. ובסוטה כ. בן עזאי אומר חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה, רבי אליעזר אומר כל המלמד בתו תורה מלמדה תפלות. ויש לעיין דהנה בעירובין צו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולמדתם אותם את בניכם (יא יט) בשו"ת לבושי מרדכי (מהדו"ק אוח סי' ז') דן, האם כופין על מצות תלמוד תורה כדרך שכופין על שאר המצוות כגון סוכה ולולב, שמכין אותו עד שתצא נפשו אם אינו רוצה לקיימן, ולא נמצא מפורש שכופין על זה. וכתב שם להוכיח שמעיקר הדין כופין, שהרי בשו"ע יו"ד סי'...