פניני התורה

בחור בליל הבר מצוה צריך לברך ברכת התורה? כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ (דברים לב, ג) מפסוק זה דרשו חז"ל (ברכות כא, א) את החיוב לברך ברכת התורה לפני לימוד התורה. קטן להוציא גדול כתבו הפרי מגדים (או"ח סי' מז, משבצות זהב סק"י) והמשנה ברורה (ביאור הלכה שם סעיף יד), שקטן אינו יכול...

סגירת חשבון עם טיטוס אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם (דברים כט, ט) התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימים לפניו (רש"י). בפירושו של רש"י כאן אנו לומדים שהפסוק 'אתם נצבים' הוא גם כהבטחה לישראל לדורי דורות שלעולם לא יעשה...

ממך יראו וכן יעשו כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ (כח, י) כאשר אתה תתנהג ביראת שמים ושם ה' ייקרא עליך, אזי 'ויראו ממך' – ממילא גם יהודים אחרים יושפעו ממך ויקבלו שפע של יראת שמים. (הגאון מווילנא זי"ע, תורה שבכתב)

סגולה נפלאה לקבלת התפילה בירח האיתנים 'אדון עולם' הוא שיר קדמון שנהגו מתקופות קדמוניות לאומרו קודם התפילה. בספר 'מטה משה' (עמוד העבודה בית הכנסת, ברכות ופסוקי דזמרה סימן לא) מובא – 'ואחר כך מתחיל השליח ציבור אדון עולם, והוא שיר נאה ומעולה. ומצאתי כתוב כל מי שמכוון בעת התחלת אדון עולם, כתב רבי...

הכרת הטוב לסינים לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ (דברים כג, ח) (דברים יג, ה) לא תתעב מצרי - מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם, שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק (רש"י). הדברים מטלטלים, עד היכן מגיעה חובת הכרת הטוב! המצריים היכו ועינו את היהודים, שחטו והטביעו תינוקות, ובכל זאת...

הגות יומית מאור החיים הקדוש | י.א. "ושפטו את העם משפט צדק" רבי שמעון בר יוחאי מגלה בזוהר סוד עמוק: "צדק" הוא שמו של בית הדין העליון, ככתוב "ישפוט תבל בצדק". מכאן, שכל מאבק ממוני בין בני אדם כבר הוכרע בשמיים. הרי מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, והממון שבמחלוקת כבר שוקלל במדויק בחשבון העליון...

הגות יומית מאור החיים הקדוש || י. א. חכמנו אומרים: "כל הזהיר במצוות מזוזה מאריכין לו ימיו ושנותיו". לכאורה המקור ברור, בסוף הפרשה השנייה נאמר: "למען ירבו ימיכם", מיד לאחר הציווי: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". אבל דווקא כאן מסתתר פרט קטן שמאיר רעיון גדול. אם התורה רק רצתה להבטיח אריכות ימים...

מאימתי יש ללמד לתינוק לומר 'תורה צוה' ו'שמע ישראל'? וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם (דברים יא, יט) משעה שהבן יודע לדבר, למדהו 'תורה צוה לנו משה' (דברים לג, ד), שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה (רש"י). 'תורה צוה' ו'שמע...

השליך חמתו על עצים ואבנים גם בי התאנף ה' בגללכם וגו' (א, לז). והנכון הוא על פי דבריהם ז"ל שאמרו (במד"ר טז כ) בפסוק ויבכו העם בלילה וגו' (במדבר יד א), קבעו בכיה לדורות, כי ליל ט' באב היתה שבו נחרב הבית ואמרו עוד שאם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב, שאין אומה ולשון נוגעת בו...

ונשמרתם מאד לנפשותיכם הפירוש הפשוט של מצות 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם', הוא בנוגע לזהירות מן החטא של עשיית פסל של תמונת צורה מסוימת. אולם במסכת ברכות (לב, ב) מובא מעשה בהגמון ששאל לחסיד אחד מדוע לא הפסיק מתפילתו לתת לו שלום, והזכיר ההגמון שני כתובים על החיוב להיזהר מסכנה: א. (לעיל פסוק ט) רַק...

מבוא לחומש דברים משא הפרידה של משה רבינו: חיזוק והתעוררות ליראת ה' וקיום המצוות בשלשת החודשים הקרובים, עד יום שמחת תורה, נעסוק בחומש החמישי והאחרון מבין חמשת חומשי התורה, שיש בו 11 פרשיות, והוא הנקרא 'חומש דברים' על שם הפסוק בתחילת החומש 'אלה הדברים אשר דיבר משה', והוא כולל ברובו את הדברים...

דיני נדרים, מלחמת מדין, ותנאי בני גד וראובן מה בפרשה: דיני נדרים | מלחמת מדין | חלוקת השלל | טהרת הטמאים במלחמה | הגעלת וטבילת כלים | בקשת בני גד ובני ראובן לנחלה מעבר הירדן | התנאי עמהם לעבור חלוצים למלחמה. בפרשת מטות אנו מתקדמים אל המלחמות הראשונות שלחמו ישראל בדרך כניסתם אל הארץ. במרכז...

הוצאה והכנסה וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם (כז, יז) רועה ומנהיג ישראל תפקידו להוציאם ממידות רעות, ולהביאם לידי מידות טובות. (הגה"ק בעל חידושי הרי"ם זי"ע, תורה שבכתב)

פרשה בלי הפסק וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר (במדבר כב, ב) בכל פרשת בלק אין בספר תורה אפילו לא הפסקה אחת של פרשה פתוחה או סתומה המבדילה בין ענין לענין. אמר על כך רבינו החפץ חיים זי"ע: ההפסקות היו משמשות ליתן ריוח למשה להתבונן בין ענין לענין (רש"י ויקרא א, א), אך אותו רשע בלעם נסחף ונשטף בשטף דברי...

התורה והשבת הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר (יט, יב) ביום השלישי – רמז לתורה שניתנה ביום השלישי (שבת פח, א), וביום השביעי – רמז לשבת קודש. על ידי לימוד התורה ושמירת שבת זוכה אדם להיטהר. (באר מים חיים, תורה שבכתב)