פרשת שלח

איתא בתענית כט. מה שהיה בט' באב במדבר שכל שנה מתו ט'ו אלף, חוץ מהשנה האחרונה שלא מתו, וסברו שטעו בחשבון וכו' עד שהגיע ט'ו באב ואז ידעו שנתבטלה הגזרה ויש לשאול, גם אם טעו בחשבון, טעו לכל היותר ביום אחד או שניים ולא בששה ימים. ועוד שבודאי כשראו את הירח שמעט מלא בי'ב - י'ג - י'ד אב, כבר לא עלה...

קרן אורה סוטה לד ב ומה שהתפלל על יהושע לבד ולא על כל המרגלים מבואר ע"פ האמור בדברי האר"י ז"ל כולם אנשים ראשי בני ישראל כו' כי נשמות השבטים הלכו עם האנשים להיות לעזר להם בשליחות הזו וזהו שנאמר למטה יוסף למטה מנשה כי יוסף נתלוה עם מנשה בכורו ויהושע משבט אפרים נשאר בלא עזר וסעד ע"כ התפלל עליו משה...

למה נסמכת פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (רש״י). ויש לעיין מה מוסר יכלו המרגלים ליקח ממרים, והלא מרים דיברה במשה רבינו ואילו המרגלים לא דברו אלא בארץ כנען שאינה אלא אדמה? ויש ליישב, שהרי העידה תורה על משה רבנו "והאיש משה עניו מאד מכל...

כאן הצטווינו שלא לתור אחר הלב, ואילו שלמה המלך אומר בקהלת (יא, ט) "והלך בדרכי לבך", דהיינו, שיילך אדם אחרי לבו. ומסביר הנצי"ב, שבאמת אין סתירה בין הדברים. כי יש הבדל בין ללכת אחרי הלב לבין לתור אחרי הלב: "לתור", פירושו ללכת למקום אחר ולצאת מחוץ למסגרת; כל אדם נתון במסגרת של תורה ומצוות, של אסור...

ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. כותב רש"י "הלב והעיניים הם מרגלים לגוף… העין רואה והלב חומד, והגוף עושה את העבירות". וידועה השאלה, אם "העין רואה והלב חומד", כלשון רש"י, אזי הסדר בפסוק היה צריך להיות קודם "אחרי עיניכם" ולאחר מכן "ואחרי לבבכם" ולא כפי שכתוב, "אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"? אחת...

במדרש רבה (במדבר טז) נאמר בעניין זה כך: "אמר הקדוש ברוך הוא, ויתרתי עליהם על מה שאמרו 'ונהי בעינינו כחגבים', אבל על אמרם 'וכן היינו בעיניהם' יש לי עליכם תביעה גדולה, כי מהיכן אתם יודעים איך הייתם בעיניהם? ומי אמר לכם שלא הייתם בעיניהם כמלאכים". לכאורה לפי פשט הדברים, כוונת הביקורת על פי המדרש...

מעשה באדם שמקומו הקבוע בבית הכנסת היה המקום הסמוך ליד ארון הקודש. יום אחד הזיזו הגבאים את ארון הקודש אמה אחת וביקשו למכור את המקום החדש שנתווסף ליד ארון הקודש, בעוד שמקומו של הראשון נשאר עומד כבראשונה. נזדעק האיש וטען, כי רוצה הוא שמקומו הקבוע יישאר זה הסמוך ביותר לארון הקודש, כשם שהיה בתחילה...

רש"י מבאר שמשה קרא להושע יהושע כי התפלל "י-ה יושיעך מעצת מרגלים". ויש לעיין למה התפלל דווקא על יהושע, ולא על כלב ושאר המרגלים. ויש מפרשים שעל יהושע חשש משה יותר, כיוון שהיה תלמידו, ולכן הגנאי העלול להיגרם מקלקול יהושע יהיה גדול הרבה יותר, כי יתלו שמשה חינכו לכך (מהר"ל בגור אריה, כלי יקר).

יש לעיין, מדוע נאמר "שלח לך" ולא סתם "שלח". ורש"י מבאר, שדעתו של הקב"ה עצמו לא הייתה נוחה משליחת המרגלים, אלא שאמר למשה, "אם תרצה, שלח". לכן נאמר "לך", שפירושו – מדעתך. וכן הכלי יקר באחד מפירושיו כותב מעין זה - אך מוסיף דבר מחודש: הדבר שדעתו של הקב"ה לא הייתה נוחה ממנו, הוא שהמרגלים הנשלחים...

"כלם אנשים" - כל אנשים שבמקרא ל' חשיבות ואותה שעה כשרים היו. רש"י. בשם רבי יצחק חריף מובא כך: המרגלים היו בארץ ישראל ארבעים יום - שהם 960 שעות. כנגד ארבעים הימים שהיו בארץ, נענשו להיות במדבר ארבעים שנה "במספר הימים אשר תרתם את הארץ יום לשנה יום לשנה תשאו את עוונותיכם ארבעים שנה" (במדבר יד...

ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג, טז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ובתרגום יונתן "כד חמא משה ענוותנותי' דיהושע בן נון קרא שמי' יהושע". ותמוה למה קראו כך דייקא בגלל ענוותנותו? והנה לכאורה היה לו למשה להתפלל על יהושע - בנוסף מה שהתפלל עליו שיוושע מעצת המרגלים – גם על אריכות ימים, שהרי עד...

"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (ט"ו כ"ו) בהספד שנשא רבי מאיר שפירא זצ"ל על החפץ חיים זצ"ל אמר: זכיתי לשמוע מה'חפץ חיים' עניינים רבים, אולם הרושם החזק ביותר עשו עלי הדברים ששמעתי מפיו בהיותי אצלו בשבת פר' שלח. החפץ חיים פירש...