קרבן

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה האש והעצים ואיה השה לעולה (כב ז) כתב בספר אור צבי [מגאוני הזמן בדור של בעל פני יהושע] וז"ל, שאלני הרב המופלא בנגלה ונסתר המקובל החסיד מוהר"ר א' זלמן מ"מ דק"ק זאלקווא נ"י, דמשמעות הפסוק שיצחק לא ראה את הסכין, גם בפיוט מפורש "נדנו נתן פן יבעיתו" וכו', וא"כ מהיכן החליט...

הרי ידוע טעם מרן הגרי''ש זצוק''ל להדליק דוווקא עם שמן זית למאכל מטעם דומיא דמנורה. וידוע שבקרבן יש דין הקריבהו שיהא ראוי השאלה שלי האם שייך גם בחנוכה בנרות משום הקריבהו דהרי שמן למאור לא ראוי למאכל .

ידוע הווארט של המהרי''ל דיסקין זצ''ל בטעם שאברהם קשר את יצחק לפני שהעלהו על המזבח הוא כדי לקיים דין והעלהו הלא אסור שיצחק יסייע שהרי חי נושא את עצמו ולכן קשרו שיהא כפות וראיתי קושיא נפלאה האם אכן מצינו בכל תנופת קרבן במקדש, או למשל בתנופת הלויים במדבר היה צריך שיהא כפות?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי עפר אתה ואל עפר תשוב (ג יט) בעבודה זרה ח. "יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, היה יושב ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו, כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא...

היכי תמצי שאדם יתחייב אלף מלקויות על אמירה אחת

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בביצה יט. איכא למ"ד דנדרים ונדבות אינן קרבים ביו"ט, ומ"מ שלמי שמחה וחגיגה בודאי קרבים, ואע"פ ששלמי שמחה אין המצוה בהקרבה אלא באכילה, מ"מ דוחה יו"ט, והא דנדרים ונדבות אינם קרבים ביו"ט היינו כאשר יש לו די שלמים לאכילה ורוצה להקריב שלא לצורך אכילה של שמחה, כ"כ התוס' בחגיגה ז...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ככם כגר יהיה (טו טו) מכאן למדו בגמ' כריתות ט. שגר צריך להביא קרבן עולה כאשר הוא מתגייר, ועד שמביא קרבן זה הוא אסור באכילת קדשים, ולת"ק שם אסור גם לבוא בקהל עד שיביא את קרבנו. ונסתפק רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, היאך הדין בגר וגיורת שעדיין לא הביאו את קרבנם, ונישאו ונולד...

לצד אחד בראשונים!

יש שמועה בשם הגר"א (הובאה במכלול ערך חידוש עבודת הקרבנות) ולפיה עם הקרבת קרבן פסח תבוא מיד הגאולה, יש לזה מקור?

היכי משכחת לה קרבן שקרב במקדש שנתקבל דמו ע"י שתוי יין, הולכתו נעשית ע"י טמא, וזריקתו ע"י מחוסר בגדים, ובכל זאת הקרבן כשר ונאכל?

איך שייך קרבן כשר שעלה לבעלים לשם חובה, והאוכלו (אפי' כהן) חייב משום נבילה?

וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ בחומש היכל הברכה כתב רמז על עשרה הרוגי מלכות, שלא תעשו עוונות וחטאים ותגרמו להיקצר חייהם על ידי קצירה והריגה שלא כדרך אסיפתן, עי"ש באריכות. והציווי הזה הוא תמידי לכל הדורות, כמו שאי' במדרש משלי (פרק א' בפסוק כל הון יקר), ובילקוט...

קלמן הגביר מקפל טליתו אחרי שחרית, ומיד מצווה על משרתו מנעוריו - לך נא אל הצאן, היום אני רוצה להביא קרבן ולהודות לה' באופן מיוחד לרגל אירוסיו של בני בשעטו"מ, אבל בבקשה תביא לי את השור 🐂 הכי מיוחד שיש לי, גדול שמן יפה וגבוה, מגזע הולנדי משובח, כן זה המיוחס כבן אחר בן לשור 'שרורי' ז"ל, וכך קלמן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאום לה' אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים לה' אותם (יז-ה) בספר צבי לצדיק (לרבי צבי הירש מברלין זצ"ל, דרוש ופלפול אות ע"ג) כתב להסתפק בגוי שהפריש קרבן, דקי"ל שאין איסור הקרבה בחוץ נוהג בבני נח ומותר לו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעולה (טז ה) הנה ביום הכיפורים מלבד התמידים הקרבים בכל יום, מקריבים ג"כ מוספים כבכל המועדים, והם מפורשים בפרשת פינחס בין שאר מוספי המועדות, והם פר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים. ומלבד זאת קרבים קרבנות מיוחדים לעבודת היום...

בתרגום אונקלוס מתרגם "ואם זבח שלמים קרבנו", ואם נכסת קודשיא קורבניה. ובכל הקרבנות תרגם את המילה, לדוגמא עלה -עלתא, חטאת -חטאתא. וצ"ב מדוע התרגום של שלמים, זה קודשיא?

הגמרא בפסחים (נ"ח ב') מביאה את הפסוק "והקטיר עליה חלבי השלמים", שמזה לומדים שאי אפשר להקריב אחרי התמיד של בין הערביים, ואביי מפרש את הילפותא עליה (-העולה של תמיד של שחר) שלמים, ולא על חבירתה (-תמיד של בין הערביים) שלמים, והקשה רבא שא"כ האיסור יהיה רק בשלמים ולא בעולה, אלא אמר רבא שדורשים עליה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח (ו ג) כתב הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות להרמב"ם שורש י"ב "לימד בפרשת צו בחטאת ובאשם ענין אכילתם, ובעולה הרמת הדשן, וכיוצא בהן, תוספת השלמת המצוה הראשונה שלימד בפרשת ויקרא חובתם ומעשיהם"...

מוצאי ש"ק פקודי החודש ליל ר"ח תפילה במניין: הרגיל בפי כל כי מניין אינו דין ומצווה לעצמו אלא דין מדיני התפילה וקצת ראיה לזה ממה שאי"צ להפליג אחר מניין יותר על ג' מיל. והאמנם כי הרמב"ם סופ"ט מעבדים ז"ל ומה ששחרר רבי אליעזר עבדו לתפילה אף דאין תפילה בעשרה אלא מצווה מדבריהם הרי הוא גם בכלל מצווה...

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם מרמז שלפעמים יש בבהמה נשמת אביו או אדם ממשפחתו, וזהו 'מכם' ממשפחתכם. וכמו שמובא בספר חרדים (פרק ל"ג): ומעשה היה בקשטלייאה, שהיה מזומן לעכו"ם שור לשחוק, כמו שהן רגילין להכות בו ולענותו, באותו היום בלילה ההוא, בא לאדם אחד יהודי בחלום וראה אביו, ואמר לו דע בני שבעונותי...