שבת

חברי שכח להזכיר שבת במוסף, השאלה היא אם כשחוזר על מוסף יכול להתפלל רק מוסף של שבת כיון שכבר יצא ידי חובת מוסף של חוה"מ או שצריך להתפלל את שניהם ביחד?

היכן מוזכר 'שבת הגדול' לא בהקשר של שבת שקודם הפסח?

מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָ"ה בָהּ (ה, כו). שמעתי מהרב הקדוש רבינו מנחם מענדיל מרימינוב זצוק"ל שהמנהג היה מקדם, כשסיים הקורא לקרות פרשת ויקרא שמסיימת לאשמ"ה ב"ה, היו הקהל עונין אחריו 'לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי' שהוא ראשי תיבות לאשמ"ה ב"ה וזה צריך למודעי, מה ענין רמז זה לסיום פרשת...

וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח (ויקרא ב, יג). שלחן - כמזבח נפסק להלכה בשלחן ערוך (או"ח סי' קסז, ה) לא יבצע עד שיביאו לפניו מלח או ליפתן ללפת בו פרוסת הבציעה, ואם היא נקייה או שהיא...

בזמן הזה חילונים כתינוקות שנשבו ולכן לא שייך לגבם דין מורידין ולא מעלין וכן מחללים עליהם שבת. אבל נפשי בשאלתי, מה ההיתר בחוזרים בשאלה? מדוע הותר לחלל עליהם שבת ומדוע אינם בדין לא מעלין ולא מורידין?

בהגדה מופיע שתי פעמים ובזמירות שבת פעם אחת?

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' (שמות לה, ב) כאן נזכר 'קודש' לפני 'שבת שבתון' - רמז לתוספת שבת מלפניו, ואילו בפרשת בשלח כתוב (שמות טז, כג) שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַה', הרי שנזכר שם 'קודש' לאחר 'שבת שבתון' - רמז לתוספת שבת מלאחריו. (רבינו בחיי, תורה שבכתב)

במכילתא דרבי ישמעאל כי תשא - מסכתא דשבתא פרשה א ששת ימים יעשה מלאכה. כתוב אחד אומר ששת ימים יעשה מלאכה, וכתוב אחד אומר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, [ששת ימים יעשה מלאכה,] מלאכתן נעשית על ידי אחרים, וכן הוא אומר ועמדו זרים ורעו...

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם (לא, טז). עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אוֹמְרָם זַ"ל (יומא פא, ב) שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא לִמָּנַע מִמְּלָאכָה אַחַר שֶׁיַּגִּיעַ וְיִתְנוֹצֵץ יוֹם הַשַּׁבָּת, אֶלָּא צָרִיךְ...

היום נלמד על האזהרה לישראל שבכניסתם לארץ יתרחקו מהגוים, ולא יאכלו מזבחי אליליהם כי בכך הגוים יחטיאו אותם בעבודה זרה, אלא יש לשבר את כל האלילים והמזבחות שלהם. כן חוזר הכתוב על מצות פדיון הבן הבכור, ודיני פדיון פטר חמור, וקדושת בכור בהמה טהורה. גם מצטווים ישראל על מצות עליה לרגל בשלש רגלים, ולהביא...

על אף שנפסק להלכה שמחללין שבת אף לחיי שעה. מפורש באחד ממפרשי המקרא בפרשת השבוע. יתכן שיש עוד תשובות וכו'.

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם (לא, טז). עוֹד יִרְצֶה בְּאוֹמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, כִּי מַה שֶּׁמּוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, יַסְכִּים ה' לִקְרוֹתוֹ שַׁבָּת, וְנִמְצָא זֶה הָאִישׁ עוֹשֶׂה שַׁבָּת מַמָּשׁ, כִּי שָׁעוֹת...

אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם (שמות לא, יג) מובא בשל"ה הקדוש, שבמשך ששת אלפי שנות העולם, יש שלש מאות אלף שבתות, ובאלף השביעי, יום שכולו שבת, יש עוד שלש מאות אלף שבתות, ויחד יש שישים ריבוא שבתות. מוסיף בספה"ק ישמח משה: שישים ריבוא השבתות, הם...

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם (לא, טז). עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל (ר"ה לא.) שעולם הבא נקרא עולם שכולו שבת, ואמרו עוד (זוה"ק ח"ב פח) שקול שבת כנגד כל התורה כולה, לזה אמר ושמרו בני ישראל את השבת, והטעם לעשות להם את השבת, פירוש העולם...

מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש' שבת שקודם הפורים, מוציאים בבית הכנסת שני ס"ת, באחד קוראים בפרשת השבוע, ובמפטיר קורין "זכור את אשר עשה לך עמלק". ומצות עשה מן התורה על כל ישראל לשמור בלב איבה ושנאה לעמלק ולזרעו, ולזכור בפה את רשעותו, ונספר זאת לבנינו...

מדיני פורים דמוקפין שחל בערב שבת

א. מגילת אסתר אינה מוקצה בשבת, כשם שכל כתבי הקודש אינם מוקצה (משנ"ב שח, כב), מכל מקום, כתבו חיי אדם קנה, י קיצור שו"ע קמא, יז וכף החיים שח, מח: "אם חל פורים ביום א', אין להביא בשבת את המגילה לבית הכנסת, אפילו בעיר המתוקנת בעירובין, משום דהוי מכין משבת לחול". כמובן, אפשר להביא את המגילה בערב שבת...

נסתפקתי מה דין המאבד עצמו לדעת בשבת שאיסור שבת ואיסור רציחה באין כאחד האם יהיה לו חלק לעולם הבא מדין קיים ליה בדרבה מניה שהרי על באיסור שבת מיתתו בסקילה ובמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא

מה מקור הביטוי "שבת חופשית"?

רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא (כא, יט) בספה"ק תפארת שלמה (פרשת משפטים) פירש בדרך רמז, כי "שִׁבְתּוֹ יִתֵּן" מרומז על קדושת שבת קודש, אשר על ידה זוכין לרפואה – "וְרַפֹּא יְרַפֵּא". ורפואה זו אינה אמורה ברפואת הגוף בלבד, אלא גם ובעיקר ברפואת הנפש מחולי העוונות, כי שבת קודש בכוחה לרחם...