שבת

או שמא יש בזה בעיה

מה החילוק בין זמנו של ר"א לזמנו של ר' יהושע?? היינו בוודאי דלדידן יש חילוק, דקיי"ל כר' יהודה לעניין שבת וכר' יוסי לעניין תרומה כמ"ש רבב"ח אמר ריו"ח (שבת לה א), וא"כ אנו מקבלים שבת בשקיעת החמה, והכהנים ממתינים עד צאה"כ לאכול בתרומה, אבל מעיקר הדין זמן שניהם הוא תחילת בה"ש (כמ"ש הגר"א בביאורו סי'...

בתוס' בשבת (יז:) נראה מפשטות לשונם שהפורס מצודה לצוד בשבת חייב רק אם צד מיד. ובחזו"א (שם סי' ל"ו סק"א) ניסה לפרש כוונתם באופן אחר, אך הביא מהריטב"א שפירש כפשוטו, וכתב שצ"ת מה נקרא מיד, וכתב שיתכן שצריך שיאחז המצודה בידו. והנה אי נימא שיש שיעור לצידה מיד אפילו אם אינו בידו, יתכן לדמות לדברי...

בשבת שלפני חג השבועות, בעת שנשא האדמו"ר הרה"ק הרמ"מ מווארקא את דבריו בפני הקהל, שאל: הנה השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול". השבת שלפני יום הכיפורים נקראת "שבת שובה". מה שם השבת שלפני חג שבועות? והשיב: שבת זו נקראת "שבת דרך ארץ", משום שדרך ארץ קדמה לתורה. בענין זה שח הרה"ק מקאצק: אמרו חז"ל...

כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ (במדבר ב, יז) כאשר יחנו - כפי התנהגותו של יהודי ביום שבת קודש, יום מנוחה, כן יסעו – כך יוכל להמשיך את הקדושה גם לשבוע הבא. (ספר דורות ישרים [פריינד], תורה שבכתב)

רבינו גרשום כריתות טו, א [נדפס במהדורות הישנות בט"ז ב'): ומ"ט הוי בצירה אב מלאכה הא לא כתיבא בחשבון אבות מלאכות כיון דכתיב בצירה וקצירה בחד קרא את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור אלמא תרווייהו הוויין אבות מלאכות ויש כאן חידוש שמדמים שבת לשמיטה, ויש לעיין אם לפי זה גם אפייה ובישול...

"לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית" (רש"י). דרש הגאון רבי יעקב יוסף גינז רבה של בסרמין: למצות השביתה ביום השבת קימת גם סבה טבעית, שכן באמצעותה מקבל האדם את המנוחה הנחוצה לו כדי להחליף כח. ואכן מצינו שאף אמות העולם בחרו להם יום שבו הם שובתים ונחים מעמלם. עם כל זאת, אנו כיהודים מצוים להתעלם מהסבות...

את שבתתי תשמרו וגו' (כו, ב). צריך לדעת למה חזר הכתוב וצוה כאן על השבת, ונראה שנתכוון להסמיך מצות שבת למצוה שלפניה דכתיב לא תעשו לכם אלילים וגו', לומר כשם שעבודה זרה שקולה ככל התורה (חולין ה), גם מצות שבת שקולה ככל התורה כולה. אור החיים הק' - בפרשתנו

לכאורה ממה נפשך מותר שהרי כל איסור מוקצה שלהם חל רק כשיכנס שבת לשיטת ר"ת שרק לר"ת הם מצווה אבל לפני שיכנס זמן ר"ת לשיטת החולקים, הם אינם מצווה אף בחול וממילא מותר ולפי"ז אדם שנזכר בבין השמשות שלא הניח תפילין שיניח ממה נפשך תפילין ר"ת שמצווה ספק יש כאן ועבירה אין

אני רוצה לרכז מלאכות ומקרים שאמרו לאיסור עפ"י דומיא דמשכן. מצאתי שיעור של רבי אשר וייס שמאסף טז מקרים בין לקולא בין לחומרא. אשמח מאוד אם יוסיפו עוד מקרים. שיעור הגאון רבי אשר וייס שליט"א הנה בשאלות רבות המתעוררות ע"י טכנולוגיה מתקדמת במערכות חשמל ואלקטרוניקה יש לעיין מלבד הנדון בעצם המלאכות...

אי' בתורת כהנים, "מניין ליום הכיפורים שאסור באכילה ובשתייה וכו', יכול תהא שבת בראשית אסור בכולן? (דאקרי שבתון) ת"ל שבתון הוא לכם ועניתם וגו', היא אסור בכולן ואין שבת בראשית אסור וכו' עיין שם, ויש כאן פליאה עצומה למה לי קרא על זה, הרי מקרא מלא אומר, "ויאמר משה אכלוהו היוםכי שבת היום לה'" הרי לך...

אשמח לעידכונים ופרטים

כידוע ההבדל בין אב מלאכה לתולדה בשבת זה לגבי החיוב קרבן שאם עשה אב ותולדה דידיה חייב חטאת, ולשון הרמב"ם שבת פ"ז ה"ז אין בינהן הפרש אלא לענין הקרבן בלבד ברצוני לשאול האם יתכן נפק"מ בין אב לתולדה בזמן הזה

תנינן בריפ"ק דשבת (דף ב ע"א): "יציאות השבת, שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ. כיצד? העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים. פשט העני את ידו ונתן לתוך ידו של בעה"ב, או שנטל מתוכה והוציא – העני חייב ובעה"ב פטור; פשט בעה"ב את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני, או שנטל מתוכה והכניס – בעה"ב חייב והעני...

בדף צ"ד ע"ב מביאה הגמרא דין דכו"ע (בין רבי אליעזר ובין רבנן) מודו שהגוזז לחבירו בידו דין הוא שיפטר ומפרש רש"י דטעמא הוא משום שאינו יכול לגזוז יפה ורציתי להעיר דהרי סוכ"ס מטרת הגזיזה כדי להסיר את אורך הציפורן ומה אכפ"ל אם זה נעשה בצורה סימטרית וישרה או לא והרי סוכ"ס מטרת המלאכה נעשתה

העמק דבר (כד ח) כתב לבאר מה שנאמר לגבי שבת שהיא ברית עולם. וז"ל: ברית שבת הוא שישראל לא יתעסקו בפרנסה רק יתענגו על ה' מן המוכן, ונגד זה ברית שבת, שהקב"ה משפיע בשבת ברכת שבוע הבא, ע"כ. נמצא שהשבת משפיעה על ימות השבוע הבאים לאחר השבת. ויעוי' בחיי אדם (שבת כלל א סעי' א') שכתב את ענין השפאת השבת...

[ב] דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, אלה הם מועדי; [ג] ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו; שבת היא לה' בכל מושבותיכם; [ד] אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם (פרק כג, פסוקים ב-ד) כבר עמדו המפרשים (רש"י, רמב"ן, אור...

תיעוד נדיר, בלעדי ומרגש מתוך החדר הסגור: רגע לפני פתיחת סמינר החירום של ארגון "צוהר" (מיסודו של כ"ק האדמו"ר מבלעזא שליט"א) להורים לנוער מתמודד, עלתה משלחת ראשי הארגון והמומחים – הרב מנחם קליין, הרב שמואל רוטנר, הרב שמואל וינד, הרב יהושע פינק, הרב משה בלוי והרב נתן רוזן – למעונו של מנהיג הדור...

ידועים דברי הפוסקים על הל' שבת, שבכל מקום דנכתב 'חייב' - הוי איסור מדאורייתא, 'פטור' - איסורו מדברי סופרים. היכן עוד מצינו כעין זה במושג אחר בתוה"ק?

בעת המערכה הגדולה בשנת תשמ"ו שהיתה בעיר פתח תקוה על פתיחת הקולנע בשבת שהג"ר משה מלכה רבה הספרדי של העיר מחה בתוקף בהשתתפות בהפגנה זו וטען בתו"ד (פורסם בכתב עת תחומין ז) כי בהשתתפות בהפגנה גורמים יבאו כחות הבטחון לפזר את ההפגנה וע"י כל יגרמו לחילול שבת גדול וקא עברו אלפני עיוור. ותגובת הגרי"ש...