הנה ידוע לכל ג' שיטות הראשונים בבורר לאלתר.
א. שיטת המרדכי שבורר ואוכל מיד.
ב. שיטת רבנו חננאל שבורר ואוכל מה שאוכל באותה סעודה. וכתב המשנה ברורה, שאפילו אם הסעודה נמשכת הרבה שעות.
ג. שיטת רבנו ירוחם שנחלקו בה המחבר והרמ"א. הרמ"א הבין שהיא אותה שיטה כמו ר"ח. והמחבר הבין שהיא שיטה שנייה. שמחלקת...
אמירת סליחות
כתב הרמ"א (סימן תקפא סעיף א) לגבי מנהג אשכנז: ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה. ואם חל ראש השנה שני (או) שלישי, אז מתחילין ומיום ראשון שבוע שלפניו (מנהגים).
הטעם לזה הוא משום שיש להתחיל לכל הפחות ארבעה ימים קודם ראש השנה, כיון שתקנו חכמים להתענות ארבעה ימים...
המ"ב מביא בסימן שט סעיף ד.
שמועיל לשים מערב שבת דבר חשוב יותר על המגש של הנרות שזה יועיל להוציא אותו מדין בסיס.
והוא מביא דוגמא של לחם.
ולכאורה הלחם הוא לא חשוב יותר מהפמוטות היקרים.
ואף שיש סברא שכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, עדיין קשה להתגבר על השאלה של השווי.
אשמח להערות הלומדים.
הנה, הובאה באשכול אחר ידיעה מעניינת
ובספר משנה ברורה (סימן תכו ס"ק יב) כתוב
שחל בו יו"ט ומכ"ש שאין מקדשין אותה בליל שבת והרבה טעמים נאמרו בזה ע"פ הקבלה ומ"מ אם לא קידשו עד שבת ויו"ט ויעבור הזמן בודאי מותר לקדש גם בשבת ויו"ט ואפילו ביחידי וכן הוא מסקנת הפוסקים:
וכאן הרי לא יעבור הזמן עד למחרת...
ממתי התחיל העניין המשונה הזה באמצע אלול שתלמידי שיעור א' בישיבות הגדולות חוזרים הביתה?
האם יש ישיבות היום שלא מאשרות לכתחילה לתלמידים לצאת באלול גם משיעור א'.
מאז שיבח 'חושף הנסתרות' את בנו החכם כשלמה שמסר בגיל 'שבת' את דרשתו בחצר ק' -
עברו שנתיים תמימות מעת השתעבדו בנ"י לפי ההבטחה הראשונה.
מי הם האב והבן, באיזה גיל נשא הבן את הדרשה, והיכן הייתה אותה חצר?
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות (יח ח)
מכאן המקור לחלוקת הכהנים למשמרות שמתחלפות כל שבוע, עי' בתרגום אונקלוס וברש"י. והנה בסוכה נו. מבואר שהמשמרות מתחלפות בשבת. ויש לשאול מדוע המשמרות מתחלפות דוקא בשבת, ולא באחד משאר ימות השבוע, ולא מצאנו במפרשים טעם לזה.
ואפשר לומר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך (טו יט)
בנדרים יג. מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו, שנאמר הזכר תקדיש. ובחרדים פרק ד' מצות עשה י"ח, כתב דאסור להקדיש בכור בשבת ויו"ט, כמו שאסור להקדיש שאר קדשים. והקשה הרב יהודה בריז שליט"א, דהנה בביצה כו: מבואר...
לחו''ר הפורום אשמח לדעת דעתכם או אולי מקורות לגדר האיסור להשתמש באתר אטרקציות של מחללי שבת מלבד החילול השם שיכול להיות שאין כי יש הרבה חרדים שמגיעים כבר ממילא
בשבת האחרונה התארחנו בעיר מעורבת. בדרך לבית כנסת עצר לידי רכב, והנהג שאל איך מגיעים לרחוב פלוני. בגלל שאני לא מקומי אמרתי לו לא יודע.
אבל הסתפקתי מה יהיה במקרה ואני יודע.
האם מותר ואף חובה לומר לו כדי שימנע מסיבובים ואיסורים מיותרים, או שזה לפני עיוור או לפחות מסייע לדבר עבירה?
כתב השו"ע (שו, ט), חולה דתקיף ליה עלמא ואמר שישלחו לומר לקרוביו את מצבו, מותר לומר לנכרי שילך חוץ מתחום שבת. ושמעתי להקשות, מדוע א"א לומר לחולה ששלחו, וכך לא תיטרף דעתו, אף שלא עשו כן.
והראוני שכעי"ז פסק השו"ע (של, א) שיולדת שהיא סומא מותר להדליק לה נר, והקשה המג"א (שם, ב) שיאמרו לה שהדליקו הנר...
כתב הרמב"ם במורה נבוכים (פרק לא) שבשבת יש שני עניינים, האחד הוא האמור בפר' יתרו "כי ששת ימים עשה ה' וביום השביעי שבת", שלכן זה יום חשוב, והענין השני הוא מה שנאמר בפרשתינו "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה'" וגו', שבמצרים היינו עבדים ולא היה לנו מנוחה, ועכשיו ה' הוציא אותנו ולכן נחים.
אמנם...
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם (ישעיה מ, א)
יתבאר לפי מ"ש באור החיים הקדוש בפרשה (ואתחנן ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם, יתבאר על פי מה שכתב רמב''ם בפ''ו מהלכות יסודי התורה וז''ל וז' שמות הם הוי''ה וכו' כל המוחק אפילו אות אחת מז' שמות אלו לוקה, כל הנטפל לה' מלפניו מותר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בטעם הדבר שביקש יהושע שתעמוד החמה, מבואר בפרקי דרבי אליעזר פרשה מ"ב, שערב שבת היה, וראה יהושע בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת. והקשה מהרש"א בעבודה זרה שם, הרי מלחמה מותר לעשות גם בשבת, כדדרשינן בשבת יט. עד רדתה אפילו בשבת, וא"כ אין זה חילול שבת.
ותירץ מהרש"א שם, דהא...
"מה אני, מה אני שאדבר לפני גדולי הדור שנמצאים פה, שבזכותם כל האומה שלנו קיימת.
"אבל שמעתי הלכה מפי מורי ורבי הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, הלכה נוראה, ושאלתי את הרבי שלי, לפרסם את זה? הוא אמר לי, וודאי שתפרסם את זה, והלך הוא עצמו וגם פרסם את זה. אז אני מתכבד כעת ברשותכם, ברשות גדולי התורה...
אחת התמונות המוכרות בערב שבת:
אדם עומד, מחזיק כוס יין לקידוש ומכריז: "יום השישי וכו'...".
אבל האם שאלנו את עצמנו - למה יש המקדשים עם כוס עם רגל ויש כאלו בלי רגל?
בחסידות ובקבלה מקדשים על כוס דווקא בלי רגל והיא מונחת בתוך יד ימין אשר יוצרת כמעין כלי קיבול וחמש האצבעות של יד ימין מקיפות את הכוס...