מלאכת זורה [בורר] ומרקד
מהו הגדרת שלשת המלאכות - זורה בורר ומרקד
א. מהו מלאכת הזורה: לאחר שלמדנו את מלאכת הדישה שעל ידה נתפרקו גרעיני החיטה מהשיבולים, נוטלים את גרעיני החיטה עם הפסולת שהם "הקש והמוץ" ומניחים אותה בתוך רחת [הקרוי מזרה] ובעזרת הרחת מפריחים את הכל לאויר על מנת שהרוח תפזר את...
דבר גוש בשבת
דברי המגן אברהם
כתב המג"א בסימן שי"ח ס"ק מ"ה דהא דאסור לטוח שמן ושום על צלי, זה לאו דוקא כנגד המדורה, אלא כל שהיד סולדת בו אפי' בכלי שני, אסור. דכיון דדבר גוש הוא יש בזה בישול.
דעת הט"ז
לכאו' כך היה נראה גם בדברי הט"ז שם שכתב שהוא הדין כשמעבירו מהאש כל זמן שהיד סולדת בו...
בעקבות סיפור ששמעתי על אדם שסיים את כל הנ"ך בזמנים של פגרה (היינו בהמתנה לאוטובוס, רופא, וכדו')
כבר תקופה מאוד ארוכה שמסתובבים בי הרהורים איך גם אני לנצל את הזמן שנשרף לנו בין הידיים
ואז עשיתי חשבון שבימי שישי שבת שאין כולל אני בקושי לומד
ועשיתי חשבון ששישי שבת זה קרוב ל 30% מהחיים וזה המון
ולכן...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו (כה מו)
בגמ' (ברכות מז:) מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה, ושחרר עבדו והשלימו לעשרה. ומקשה הגמ' איך היה מותר לו לשחרר עבדו, הרי עובר בעשה של "לעולם בהם תעבודו", ומתרצת הגמ' דלצורך עשה דרבים שאני. והרא"ש...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושלח את השעיר במדבר (טז כב)
ביומא סו: שאלו את רבי אליעזר חלה השעיר מהו שירכיבהו על כתיפו, האם שילוח השעיר דוחה איסור הוצאה ביוהכ"פ ובשבת, ולא רצה רבי אליעזר להשיב מפני שלא אמר דבר שלא שמע מרבו. ובשו"ת עין המים לרבי יעקב מאיר פאדווא מבריסק זצ"ל בעל מקור מים חיים סי' י"ד...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בחידושי בן אריה סי' ט"ז אות ל"ב כתב לדון, לפי"מ דקי"ל (עי' ע"ז כז. ושו"ע יו"ד סי' רס"ד ס"א) דאשה כשרה למול, אבל אינה מצווה במצות מילה (קידושין כט. ושו"ע יו"ד סי' רס"א ס"א), האם מותר לה למול בשבת, שהרי אינה מצווה בכך, וא"כ אין אצלה מה שידחה את השבת.
והביא שם שדעת המקנה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב ג)
דרשו חז"ל (שבת קלב.) "ביום השמיני" ואפילו בשבת. ודעת רבי אליעזר (שם), שאפילו מכשירי מילה שאפשר לעשותן מערב שבת דוחים את השבת, ולכן במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת למול את התינוק (שבת קל.).
וכתב בשו"ת...
באותם חרוזים שנעתקו במשך הדורות והגיעו עד למשנ''ב על האוכל חמין ומשמין, האם יש ביאור לשינויים שנערכו ממחבר למחבר?
או בסגנון אחר, מדוע המשנ''ב לא כתב כבעל המאור באותן לשונות?
מדוע נמנו מלאכות שבת ארבעים חסר אחת ולא ל"ט? – חלק א'
א] ונראה נמי ליישב בזה הא דקתני במתניתין אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ולא קתני אבות מלאכות ל״ט דרמז לנו דוודאי כתיבי בתורה מלאכות ארבעים אלא דחסר אחת מהן דלא משמע מלאכה ממש אי הך דויבא הביתה לעשות מלאכתו אי הך דוהמלאכה היתה דים וגו׳ כדמספקא...