שבת

שאלתי היא בגדר סעודות השבת יהודי לא עשיר גדול בסגי נהור רוצה לפנק בשבת במשקאות יקרים שבקושי קונה אותם לחתונת בנו וכן מאכלים משובחים ויקרים וע''ז הוא צריך לצמצמם כל השבוע ברמה קיצונית א' האם זה חינוכי וב' האם זה בגדר הוצאות שבת או יש גבול מעניין לשמוע את סברתכם...

נהגו לומר יחד ויכולו לאחר שמונה עשרה בשביל להעיד על מעשה בראשית ובריאת העולם. ומבואר במשנ"ב שמי שנמצא לבדו לא יאמר, והיינו משום שע"א פסול לעדות. ומהאי טעמא כתב הכה"ח שאישה לא תאמר לפי שהיא פסולה לעדות. וצ"ע הלא בכל ביהכנ"ס יש קרובים או קטנים, ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.

עולת שבת בשבתו כ' בספרי בא למעט ולא עולת שבת זו בשבת אחרת, משמע דלולא המיעוט היה אפשר להקריב רק בשבת אחרת, ואילו בפרשת אמור במוספי המועדים כ' דבר יום ביומו ופירש"י ולא כעולת ראיה אשר יש לה תשלומין שבעה ימים, משמע דלולא המיעוט היה נקרב שבעה ימים ולא למועד הבא, ומאי שנא? (ובשלמא פסח וסוכות...

כמה צריך לפנק את השבת. בפזרנות או מתון. ומה הרמה מבחינה הלכתית אגיטן ער'''ש

איתא בשוחר טוב (לא נמצא בשוח"ט שלנו) לכל המוספים לא תמצא מוסף מועט כשבת, ועל דבר זה קראה שבת תגר לפני הקב"ה, אמר לה הקב"ה הנה שזהו קרבן מוסף הראוי לך לפי שכל מעשיך כפולים, שיר כפול שנאמר מזמור שיר ליום השבת, עונג כפול שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, עונשו כפול שנאמר מחלליה מות יומת, לחם...

בבית המדרש בו התפללתי בשבת במהלך הדרשה פרץ ויכוח סוער בין המתפללים ,מה הדין בועל ארמית שהותר רק לקנאים להורגו האם מי שאינו קנאי מותר לחלל שבת כדי להצילו או שאסור כיון דהוא בר מוות

עמוד אחד באמצע הגמרא ללא גמרא וללא רש"י רק תוספות בלבד?

תשע תיבות ובכל תיבה יש אות בי"ת?

אב בא"ת ב"ש תש, וביחד אותיות שבת א', מרמז שאם היו ישראל משמרין אפילו שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא, והיו נגאלין (ירושלמי תענית פ"א ה"א שמו"ר כה, יב שוח"ט צה, ב).

בספר ראש יוסף של הפרי מגדים ביצה ט"ו כתוב שהלובש בציצית כלאים לוקה מחמת שאין מצות ציצית בשבת?

לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם בתרגום ירושלמי: בשבועה אזיל משה ואמר לפינחס הא אנא יהב ליה, עכ"ל. הנה שינה לתרגם באופן כזה, אפשר כדי להורות לנו דברי הזוה"ק שמידת השלום היתה של משה רבינו, ואמר לו הקב"ה למשה שילך לפינחס ויאמר לו בפה מלא שהוא נותן לו במתנה את מידת השלום שלו...

אני יודע שאני מכליל את כולם וזה לא נכון לגמרי. אבל נתקלתי בזה המון פעמים גם כשהתארחתי וגם כשבאו להתארח אצלנו. וכאב לבן גבאי (בית כנסת ליטאי) אני דואג אישית לאורחים. אבל שוב, ברוב המקומות אורח מרגיש כמו צל של עצמו, אף אחד לא מתייחס ולא מתעניין אם יש לו מקום, בקושי אומרים גוט שאבעס לצאת ידי חובה...

האם הפושר של ימינו (תלוי באיזה מקוה, ואני מתכוון בערך 35 מעלות{אם אני טועה - תתקנו אותי}), זה נקרא פושר בחז"ל, או פושר נקרא שאינו חם ואינו קר? וא"כ אסור לטבול בשבת רק במים קרים (לאוסרים חם)

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והזר הקרב יומת (יח ז) בגמ' יבמות לג: אמרינן, שזר ששימש במקדש בשבת, אינו חייב אלא משום איסור זרות, שאין איסור חל על איסור, ולכן אין איסור שבת חל על איסור זר לעבוד במקדש. והגמ' שם דנה להעמיד באופן שהקטיר בשבת, שעובר משום מלאכת "מבעיר". והקשו האחרונים (עי' שו"ת יהודה יעלה...

הגרלה למקדימים לקבל שבת 10 דקות ע"ס 150 ש"ח 0527628585 יש לעדכן עד יום שלישי [לא קשור אלי יהודי מב"ב ביקש ממני לפרסם הענין]

בעקבות השבתת הטיסות והקריאות להשבת ישראלים התקועים בחו"ל, שרת התחבורה פנתה לרב הראשי בבקשה לפסוק בסוגיה ההלכתית: האם ניתן להפעיל טיסות חילוץ בשבת לצורך השבת אזרחים ישראלים. הפנייה נעשתה בעקבות המלצה של המטה ללוחמה בטרור, לפיה יש לפעול במהירות להשבת האזרחים, בשל חשש לפגיעה בהם. הגר"ד יוסף השיב...

בשולחן ערוך ובמשנ"ב סימן תרס"ג הובא: מפטירין בשבת חול המועד סוכות בוהיה ביום בא גוג, משום דלעת"ל תהיה מלחמת גוג ומגוג בתשרי. במדרש רבה בפסוק: עורי צפון ובואי תימן. לכשיתעורר גוג ומגוג שנתון בצפון. ויבא ויפול בדרום המד"א (יחזקאל ל"ט) ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון. ובואי תימן. מרמז על...

לְמַעַן תִּזְכְּרוּ במדרש רבה מצורע: תנן הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת מטיפה סרוחה ולאן אתה הולך לעפר רימה ותולעה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ושלשתן דרש רבי עקיבא מתוך פסוק אחד "וזכר את בראך", "בארך" זו ליחה סרוחה, "בורך" זו רימה ותולעה...

אשמח מאוד אם מאן דהו ידע האם יש לזה מקור לפני האר''י.

כיצד יתכן אדם שחייב בכל המצוות והוא מוקצה בשבת?