הר המור (למהר"ם בנעט, סי' ז', הובא ב'המודיע התרני' במאמרו של הרב ישראל פנחס טירנואר):
י"ל דלפי משמעות בראשית רבה פ' ס"א על פסוק ויוסף אברהם, לא מתו תלמידי ר"ע בשנה א', מעתה יש לקיים כל הנוסחאות הן הנוסחא של אבודרהם משם אבן הירחי והרא"ה ז"ל שמתו עד פסח פרוס העצרת כמ"ש הרב"י, והן הנוסחאות דס' קהלת...
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת
באור החיים הקדוש: ובדרך רמז רמז באומרו וספרתם, על דרך אומרם ז''ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, וארז''ל כי הלוחות של סנפירינון היו, לזה אמר וספרתם לכם, פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים...
הנה עומדים אנחנו כבר עמוק בתוך הימים הנעלים - ימי ספירת העומר,
וכידוע שהטעם שנוהגים אנו אבילות בימים אלו, מטעם שמתו תלמידי ר"ע, כעשרים וארבעה אלף תלמידים במספר!!! מספר עצום של בחורי ישיבות ואברכים תלמידי חכמים העמלים ושקועים באהלה של תורה, וכל כך למה ???
מדוע נגזר כליה על כל אלו התלמידים ...
הגאון ר' וולף איגר (בתשובת רעק"א סי' כט) כותב שהלשון וספרתם לא מכריח שצריך להוציא בשפתיו, ומ"מ מדרבנן צריך להוציא בשפתיו,
והפרי חדש כתב שלא מועיל בהרהור כמו שכתבו כמה ראשונים שמחשבת פיגול לא מועיל בהרהור,
ולפי"ז לכאורה לדעת החינוך [ופשטות הרמב"ם] שדי במחשבה יש לדון שגם בספירת העומר מדאורייתא...
המנ"ח [מצוה שו] הסתפק דהנה בשו"ע [תקפט ס"ה] לענין תקיעת שופר פסק שאינו יכול לתקוע לעצמו משום שצד עבד שבו לא יכול להוציא את צד הבן חורין שבו יד"ח אלא צריך הוא לשמוע תקיעת שופר מבן חורין, ולפי"ז יש מקום להסתפק מה דינו לגבי ספירת העומר דיש שיטות דס"ל שלא יוצאים בספירת העומר ע"י אחר דלפי הסוברים...
המ"ב הביא דנשים ועבדים פטורים מספירת העומר משום דהוי מ"ע שהזמן גרמא דקי"ל דנשים ועבדים פטורים, ולכאו' צ"ע דעבדים לא בכלל כל המצווה הזאת, מאיזה טעם שנאמר גם אי נימא מהטעם של החינוך שזה לחכות לקבלת התורה האם עבדים היו בקבלת התורה וכי יש להם חיוב ת"ת שיש להם לחכות למשהו, וגם מהטעם של קרבן העומר ג"כ...
במשנ"ב מצינו כמה וכמה פעמים שניתן להמשיך ולספור בברכה ספיה"ע אם יש לו ספק ספיקא.
ויל"ע ממש"כ משנ"ב גופי' בשם החיי אדם בסימן רט"ו. שאין לברך אפי' כשש ספק ספיקא מצד חומר הלאו של לא תשא?