ספירת העומר

  1. י

    ספירת העומר עצות לזכור לספור ספירת העומר

    באשכול זה כל אחד ואחד מוזמן לתרום מנסיונו ומרעיונתיו עצות איך לא לשכוח לספור ספירת העומר
  2. ג

    ספירת העומר בעניין כוונה בספירת העומר

    כתב השו"ע (סי' תפ"ט ס"ד) מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה יאמר לו אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו היום כך וכך אינו יכול לחזור ולמנות בברכה. והקשו האחרונים שהרי קיי"ל מצוות צריכות כוונה. ותירץ החק יעקב (ס"ק ט"ו) בתי' ב', דאפשר דזה מקרי כוונה כיון שמתכוין עכ"פ לומר כמה ימי...
  3. ה

    שמיני מותר לגזוז את שערות השפם בימי ספירת העומר?

    וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ (ויקרא י, ו). אל תפרעו - אל תגדלו שער. מכאן שאבל אסור בתספורת (רש"י). לאחר השבעה נפסק בשלחן ערוך הלכות אבלות (יו"ד סי' שצ, א): 'אָבֵל אסור לגלח שערו, אחד שער ראשו, ואחד שער זקנו וכו', כל שלושים יום. ושער...
  4. מצוותי'ה אחשבי'ה' - חשיבות לעומת מציאות פשוטה

    מצוותי'ה אחשבי'ה' - חשיבות לעומת מציאות פשוטה

    ע''כ הובאו שיעורים בחשיבות בכמה אופנים. שיעור שהאדם פועל להחשיבו ע''י אכילה או הצנעה (ועפ''ז יתכן גם באו''א ויתברר בהמשך הדברים) ויש להשיעורים המוסכמים, דיש לברר מתי הוסכם עליהם ומי המסכימים עליהם. והנה בעולה מדברינו יש לברר: א. מהו הקובע לחשיבות בדברים המוסמכים לכל ב. אי מידי דחשוב בהצנעה יחשב...
  5. נ

    ספירת העומר ברכת המצות ושהחינו ספירת העומר

    הנה בספה"ע אין שהחיינו, ורבו הטעמים. ואצינו לדון בכאו"א בכאן בעז"ה. והנה כתב הרמב"ם פ"ז מתמידין ןמןספין הכ"ה וצריך לברך בכל לילה קודם שסופר בא"ה אלוקינו מ"ה אקב"ו על ספה"ע קודם שיספור. מנה ולא ברך יצא. ומקשים העולם מאי שנא מספירת יובלות המבוארת בפ"י משמיטה ויובל ולא כתב שם הרמב"ם דאיכא מצוה...
  6. נ

    ספירת העומר ספירת העומר בזמה"ז

    כתב הרמב"ם פ"ז מתנמידין ומוספין שספה"ע נוהגת אף בזמה"ז מדאו', ונשים פטורות הימנה דהוי זמן גרמא. והרבה ראשו' חלקו עמש"כ דהוי מדאו' בזמה"ז. ובמש"כ דנשים פטורות דהוי זמ"ג, ידוע שהרמב"ן בקידושין ל"ג פליג עיי"ש, וצ"ע בטעמו. וידועים בזה כמה ביאורים. נשמח לשמוע דעת הציבור. [ובמש"כ דדעת רמב"ן דל"ה...
  7. א

    שבעה שבועות בעומר

    'היום ארבעים ותשעה ימים... שהם שבעה שבועות...' לב מי לא פעם עת מישש בלשונו מילים יקרות אלו. מחר נגיע אל היום, לו ייחלנו וציפינו קרוב לחודשיים. נזכה לקבל שוב את התורה הקדושה. נזכה להיכנס תחת עולה של תורה. ומאידך - שמחה עצומה מזדחלת ופורצת ממעמקי הלב. הן זכינו להשלים מצווה חשובה, אשר שבעה שבועות...
  8. מ

    קטן

    קטן בכל שנה להגיע התקופה בה זוכים מידי יום המצוות ספיה''ע מתעורר משתברים מחדש קולמוסים על אותו מעמדו של הקטן ובזה נערתי חוצני להביא דברים המתבררים עם העיון בדיני הקטן הרבים שיהיו ערוכים בפני הלומד ולאחר העיון בכל דין פרטי על פי גדריו הוא תעלה בע''ה דמותו של קטן והגדרתה הכללית. הקטן אין בו דעת...
  9. ג

    בעניין אם נשים חייבות בספירת העומר, ובמסתעף

    בעניין אם נשים חייבות בספירת העומר, ובמסתעף כתב הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כד): מצוה זו על כל איש מישראל, ובכל מקום ובכל זמן. ונשים ועבדים פטורין מספירת העומר. וכתב המגן אברהם (סימן תפט סעיף קטן א) שכן הוא בזוהר (תצוה עמוד שי"ט) שנשים פטורות מספירת העומר; והוסיף המגן אברהם שמכל...
  10. ה

    ספק ספיקא בספירת העומר

    ספק ספיקא בספירת העומר הנה בשו"ע [תפא ח] כתב אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה, עכ"ל, מבואר הדין שאם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב [ס"ק...
  11. ה

    ספירת העומר ח"ג זמן ספירת העומר ומדוע אין מברכים שהחיינו

    זמן קיום המצווה בגמ' במנחות דף סו. מיום הביאכם... תספרו - יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אי מהחל חרמש תחל לספור, יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל: מיום הביאכם, אי מיום הביאכם, יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל: שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי...
  12. ה

    ספירת העומר ח"ב שומע כעונה בספיה"ע

    שומע כעונה בספירת העומר השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר...
  13. ה

    מצוות ספירת העומר ח"א בטעם המצווה ואם הוי דאורייתא

    "מצות ספירת העומר" כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז'). "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט'). מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד...
  14. פ

    מצות ספירת העומר

    קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה??? אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה??? האם אפשר לספור בכתיבה??? האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית??? מה הדין כששכח לספור בלילה וביום??? האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן??? מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר??? האם מצות צריכות כונה??? בטעם מצות ספירת...
  15. ל

    ספירת העומר מדאו' או מדרבנן

    בס"ד בדברי המנח"ח המנחת חינוך [סימן שו'] הביא מחלוקת האם ספירת העומר בזמן הזה מדאוריתא או מדרבנן וכתב שדעת רוב הראשונים שהוי מדרבנן ודעת הרמב"ם שהוי מדאוריתא. האם הוי מצוה אחת או כל יום בפני עצמו ונחלקו הראשונים האם ספירת מט' יום הוי כל יום מצוה מצד עצמה או דהוי השלמה למצוה אחת, דתוס' במגילה...
  16. א

    עיונים וביאורים בספירת העומר

    עיונים וביאורים בספירת העומר טעם המצוה טעם ראשון מצאנו בכמה ראשונים שהוא כדי להראות את התשוקה ליום מתן תורה (א): מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ג: ושבועות, הוא יום מתן תורה. ולהגדיל היום ההוא, נמנו הימיס מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהב, ושהוא מונה היום וגם השעות וזאת היא סבת ספירת...
  17. כ

    ספירת העומר יציאה מהטומאה לטהרה בספירת העומר

    מצאנו שסופרים ספירת העומר בסדר עולה ולא בסדר יורד זאת אומרת אחת שתיים וכו' ולא ארבעים ותשע ארבעים ושמונה וכו' ואחת הסיבות כי כל יום אנחנו יוצאים משער אחד של טומאה ונכנסים לשער אחד של קדושה ולכאורה צריך להבין למה זה בצורה שכל יום יוצאים משער של טומאה ונכנסים לשער של קדושה הרי היה צריך להיות שקודם...
  18. א

    הלכות ברכות מדוע אין מברכין על ספירת השמיטות?

    הרי כמו שכתוב וספרתם לכם ממחרת השבת, כמו כן כתוב "וספרת לך שבע שבתות שנים"?
  19. י

    ספירת העומר אבילות על ה' התלמידים

    עם ישראל כולו נוהג מנהגי אבילות בימי הספירה כיון שמתו כ"ד אלף תלמידי ר"ע, והנה, מתלמידים אלו לא זכינו לקבל תורה ובכ"ז אנו מתאבלים עליהם, וא"כ לכאו' מן הראוי היה שק"ו ב"ב של ק"ו שנתאבל על פטירת חמשת התלמידים שנותרו שהעמידו את כל התורה שבעל פה, ואילו אנו נוהגים בדיוק להיפך, שמחים בהילולא דרשב"י...
  20. א

    ל"ג בעומר י''ב אלף זוגי תלמידים

    אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה בזה והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושׁנאה (לימדה) להם רבי מאיר רבי יהודה רבי יוסי רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה. [יבמות ס"ב ע''ב] וצ''ע למה...
חזור
חלק עליון