סקירות נדירות

שני סוגי 'יתדות' ו'מיתרים' היו במשכן, בשני מקומות שונים. האחד - בעמודים שסביב לחצר המשכן, שם היה יתד, 'וו' קטן, בראש כל עמוד, עליו תלו את קלעי החצר, וכן היו שם 'מיתרים' - חבלים, בהם קשרו את הקלעים לראש העמוד באמצעות פיסת עץ. יתדות ומיתרים אלו נישאו במסעות על ידי בני מררי. ומקום שני – בתחתית...

רש"י כותב, שהלך משה ועמד על פתח האהל, והשכינה מקדמת לפניו, ובת קול יוצאת מן האהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באהל זה. מהו אותו 'בת קול'? מבארים התוספות (סנהדרין יא, א): 'שלא היו שומעין קול היוצא מן השמים, אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר, כמו פעמים שאדם מכה בכוח, ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק...

במדבר חנו ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו, נחלקו המפרשים בפירוש המילה 'דגל: א. תרגום אונקלוס ויונתן פירשו: 'דגלו – טִקְסֵיהּ', כלומר 'דגל' פירושו סדר מאורגן. ב. בתרגום רב סעדיה גאון כתב שהוא לשון 'מרכז', שחנו במדבר סביב המרכז של כל שבט. ג. ספר 'הערוך השלם' פירש: 'דגל' קבוצת צבא או שיירה גדולה...

כאשר משה והנשיאים ספרו את ישראל ביום א' באייר בשנה השנית, הביא כל יהודי הביא 'ספר יחוס' ועדים שהעידו על חזקת לידתו, מי הוא אביו ולאיזה שבט הוא שייך. גם מובא במדרש (ילקוט שמעוני במדבר רמז תרפד) שבשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם בהן מה ראו להתקרב יותר מן האומות, סתם פיהן הקב"ה, אמר להן...

כאשר חנו ישראל במדבר סביב למשכן, התנוססה במקום החנייה של כל שבט מפה עשויה בד משי (תרגום יונתן ב, ג) צבועה כדוגמת גוון האבן של שבט זה בחושן (רש"י ב, ב). בנוסף, היו מצוירות דמויות בארבעת הדגלים המרכזיים, בדגל יהודה – דמות אריה, בדגל ראובן – דמות אדם, בדגל אפרים – שור, ובדגל דן – נשר (אבן עזרא)...

בשעה שראו בני ישראל שהענן מתקפל ונמשך כמו קורה על גבי בני יהודה, נטלו הכהנים את החצוצרות ותקעו והריעו ותקעו, ועדיין לא היה הענן נוסע עד שאמר משה 'קומה ה' ויפוצו אויבך וגו'', לאחר מכן החל הענן לנסוע ואחריו החלו לנסוע שלשה השבטים שבצד מזרח, דגל מחנה יהודה. לאחר שדגל מחנה יהודה יצא לדרך, נכנסו אהרן...

מצוה לגאול קרוב משפחה שעקב עניותו נמכר כעבד אצל אדון 'גר-תושב' עשיר שידו משגת לקנות לעצמו עבד, או שהוא נמכר לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר. נחלקו המפרשים מה הפירוש של 'עקר משפחת גר': א. רש"י פירש, שיש כאן שני דברים נפרדים: עקר – הנמכר להיות שַׁמָש לעבודה זרה, לחטוב לה עצים ולשאוב מים (ונקראת עבודה זרה...

התורה אוסרת על המוכר או הלוקח להונות (לרמות) זה את זה, במכירת דבר במחיר יקר מדי או זול מדי. כגון, המוכר קרקע בזמן שהיובל נוהג, יש למוכר ולקונה לקחת בחשבון בשעת קביעת מחיר הקרקע הנמכר, את העובדה שהקרקע תחזור ביובל, כך אם נותרו שנים מרובות עד היובל – יש למכור את הקרקע ביוקר, כי אם ימכור בזול, הרי...

'בתי ערי חומה', הם בתי מגורים הנמצאים בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. המוכר יכול לגאול את הבית מהלוקח רק בתוך השנה הראשונה למכירת הבית, ואילו כחלוף השנה איבד את זכותו לגאול את הבית. בשונה משדה אחוזה ובתי החצרים, שגואלים אותם לפי 'גרעון כסף' דהיינו לפי חשבון השנים שנשארו עד היובל, הרי...

הקונה עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך – דהיינו עבודה שמטרתה רק לענות את העבד, כגון לבקש ממנו לחמם מים, או לעדור תחת הגפן, בזמן שהאדון אינו זקוק לכך. גם נשיא בעמו ומלך במשרתיו, חל עליו האיסור שלא לרדות בהם בפרך. נחלקו הפוסקים אם איסור זה נאמר גם בסתם פועל בן חורין, כי בספרא דרשו 'בו – ולא בן חורין'...

התורה מזהירה בפרשתנו על איסור ריבית כאמור (ויקרא כה, לו) אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית. על פניו משמע שיש כאן שני איסורים נפרדים, האחד 'נֶשֶׁךְ' והשני 'תַרְבִּית'. אולם רש"י מביא מהגמרא (ב"מ ס, ב) שנשך ותרבית שניהם ענין אחד הם, שלא ילווה אדם לחברו סכום מסוים על מנת שיפרע לו יותר, אלא...

קָלוּט אחד המומים הפוסלים בהמה מהקרבה על המזבח, נקרא בתורה בשם 'קָלוּט', ורש"י כותב 'שפרסותיו קלוטות'. מקור הדברים הוא במשנה ובגמרא מסכת בכורות (מ, א) שם אמרו 'שרגליו קלוטות כשל חמור וכשל סוס'. הכוונה, שבדרך כלל בעל חיים טהור הוא מפריס פרסה, שפרסות רגליו מפוצלות לשני חלקים, ואילו הקלוט אף...

בדרך כלל קרבן שלמים דינו כקדשים קלים, אולם בחג השבועות הקריבו יחד עם שתי הלחם שני כבשים לקרבן שלמים, הנקראים 'זבחי שלמי ציבור', ודינם כקדשי קדשים, ולכן שחיטתן וקיבול דמן היא בצפון העזרה ונאכלים רק בעזרה לזכרי כהונה. אין מצות סמיכה בשלמי ציבור, והכהן מניף ומנענע את שני הכבשים בעודם חיים. תורה שבכתב

אחד המומים הפוסלים בהמה מהקרבה על המזבח הוא 'חרוץ', ונחלקו המפרשים בפירושו, א. רש"י כתב: 'חרוץ - ריס של עין שנסדק או שנפגם, וכן שפתו שנסדקה או נפגמה'. וכן הוא בגמרא מסכת בכורות (לח, ב-לט, א) חרוץ - הריס של עין שנקב, שנפגם ושנסדק, וכן חוטמו שנקב שנפגם ושנסדק, וכן שפתו שנקבה שנפגמה ושנסדקה, ואמרו...

ביום טוב ראשון של פסח וסוכות, ובחג השבועות, מצוה על כל יהודי העולה לרגל להקריב קרבן שלמים הנקרא 'שלמי חגיגה'. עם זאת, מי שלא הקריב ביום טוב הראשון, יכול להשלים את חובתו ולהקריבו במשך שבעת ימי תשלומין שאחרי היום טוב. מן התורה אין לשלמי חגיגה שיעור, שנאמר (דברים טז, יז) איש כמתנת ידו כברכת ה'...

שפחה כנענית שהיו לה שני אדונים שותפים, ורק האחד מהם שחרר אותה, הרי היא חציה בת-חורין וחציה שפחה. במצב כזה אסור לה להינשא לבן חורין, משום צד העבדות שלה, וגם אסורה להינשא לעבד כנעני, משום צד החרות שלה. היא מותרת להינשא רק לעבד-עברי המותר בין בישראלית ובין בשפחה כנענית. בפרשתנו למדנו (יט, כ) שאם...

אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים (ויקרא יט, לא) אחד מסוגי הכישוף שהתורה אוסרת לעסוק בהם ולשאול בהם, הוא הכישוף הנקרא 'אוב'. רש"י מבאר שהכוונה למכשף הנקרא 'פיתום', והוא מעלה את רוח המת ומושיב אותו בבית השחי שלו, ולאחר שהוא שואל שאלות את רוח המת, נשמעת תשובת המת. במסכת סנהדרין (סה...

אדם שחלק משערות ראשו או זקנו נשרו, ונוצר שם שטח מקוֹרָח בשיעור כגריס לכל הפחות, הנגע המתגלה במקום זה נקרא בשם 'נֶתֶק' על שם שהשערות מתנתקות ונושרות ממקומן. לדעת רש"י, גם בנתק צריך שיהיה מראה של נגע, אך אינו דומה לארבעה מראות נגעים, אלא סוג אחר של מראה שהיה ידוע לחז"ל. אבל דעת רוב המפרשים שבנגע...

אחד ממיני הקטניות נקרא בשם 'פול'. הפול מורכב משני חצאים, וכל חצי נקרא בשם 'גריס של פול'. במסכת נגעים (ו, א) שנינו, שאין הנגע טמא עד שיהיה גודלו כשיעור 'גריס הקלקי' - גריס של פול הגדל במקום הנקרא 'קלקי', ושיעורו כתשעה עדשים, וכל עדשה שיעורו כארבע שערות, נמצא ששיעור הגריס הוא כשיעור שלושים ושש...

בגד צמר או פשתן, וכן חוטי אריגה, או יריעת עור, שהתגלה בהם נגע טמא אדום או ירוק, יש לשרוף את כל הבגד, כי בוודאי מדובר בנגע הנקרא פְּחֶתֶת. בביאור המשמעות של 'פחתת' נאמרו כמה שיטות: א. רש"י כתב, שהוא מלשון גומא, כמו (שמואל ב' יז, ט) 'באחת הפחתים', כלומר נגע זה הוא שוקע ושפל. ואין כוונת רש"י שהוא...