- הודעות
- 4,721
- תודות
- 17,136
- נקודות
- 895
שפחה כנענית שהיו לה שני אדונים שותפים, ורק האחד מהם שחרר אותה, הרי היא חציה בת-חורין וחציה שפחה. במצב כזה אסור לה להינשא לבן חורין, משום צד העבדות שלה, וגם אסורה להינשא לעבד כנעני, משום צד החרות שלה. היא מותרת להינשא רק לעבד-עברי המותר בין בישראלית ובין בשפחה כנענית. בפרשתנו למדנו (יט, כ) שאם אכן השפחה 'נֶחֱרֶפֶת', כלומר מאורסת לעבד עברי, אין קידושיה קידושין גמורים, כי בחלק השפחות שלה אין עדיין תורת קידושין. לכן, אם איש אחר יישא אותה באיסור, אינו חייב מיתה כלוקח אשת איש, אלא עליו להביא קרבן אשם בלבד, והיא חייבת מלקות.
רש"י מבאר ש'חרופה' הוא מלשון ייעוד ואירוסין. הרשב"ם מבאר, שהוא מלשון 'חרף נפשו', דהיינו מסר נפשו, שהיא נמסרת לעבד. והרמב"ן מבאר, שהוא מלשון 'נער', כמו 'בימי חורפי', שהיא משרתת את העבד כנער המשרת לאדונו.
תורה שבכתב
רש"י מבאר ש'חרופה' הוא מלשון ייעוד ואירוסין. הרשב"ם מבאר, שהוא מלשון 'חרף נפשו', דהיינו מסר נפשו, שהיא נמסרת לעבד. והרמב"ן מבאר, שהוא מלשון 'נער', כמו 'בימי חורפי', שהיא משרתת את העבד כנער המשרת לאדונו.
תורה שבכתב