סוכה

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסוכה יד: אמר רבי יהודה מעשה בשעת הסכנה שהבאנו נסרים שהיו בהן ארבעה וסיככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן, אמרו לו משם ראיה אין שעת הסכנה ראיה. ופירש רש"י שגזרו הגוים שמד. והעיר רבי שלמה פוזנר זצ"ל מקויל [תלמיד הגרעק"א], הרי בשעת השמד צריך למסור את הנפש אפילו על ערקתא דמסאנא...

זה לא גזל שינה, מצוה בהבאה בעבירה?!!

כל ההולך בערבי חגים ברחובות הערים החרדים, מרגיש באוויר את תחושת החג וההכנות לזכות לחוג את החג בשמחה מרוממת ומושלמת, וכמובן שבערב חג הסוכות חלק בלתי נפרד מאווירת החג היא בניית הסוכה ושוק ארבעת המינים והקישוטים, דא עקא דההולך ברחוב רואה מדי כמה מטרים וכה השוכנת לה בטח באמצע המדרכה או בחניה בשולי...

א. ה'כף החיים' (תרכ"ה ח) מביא מהזוהר (תיקון ע. דף קל"ב): מי שעושה לעצמו סוכה, הקב"ה מסכך עליו בעוה"ב, ומגן עליו מכל מלאכי חבלה כשיוצא מהעוה"ז והולך לאותו עולם. ב. כתב רבי חיים פלאג'י בחשיבות נתינת צדקה לצרכי החג והכנסת עניים לסוכה, שהם חלק מז' אושפיזין קדישין. ג. כתב ה'אבודרהם': בכל רגע ורגע...

מה שלומך סוכתי הקטנה? רטובה עד לשד הסכך?! רוויה בגשמי "ברכה"..? מרגישה כשפחה – שגברתה שפכה לה קיתון על פניה? בכל זאת מנעי קולך מבכי ועיניך מלהזיל דמעה... כפפי את קומתך, וקבלי בדומיה את השפע הנשפך עליך ממרומים.. שפע, מאוצרם הטוב של השכנים בני מצרא.... היושבים על מרומי קרת (בקומות הגבוהות) סוכתי...

מה משותף בין פלפל לאחד המינים?

כינוי לקישוטים בסוכה ואני בפיוט ביום כיפור?

סוכה שנפסלה האם הנוי אסור?

יש לחקור בגדר דין סוכה הראויה לשבעה האם בעי' דווקא ראויה לשבעת ימי החג, או אפי' לשבעה ימים בעלמא, הנה מצאנו ג' פעמים את המושג 'סוכה הראוי לשבעה' פעמיים בגמ' ופעם א' בראשונים: בגמ' א' בדף כ"ג גבי סוכה ע"ג בהמה, ב' דף כ"ז גבי האם עושין סוכה בחולו של מועד, ג' בראשונים דסוכה שאינה יכולה לעמוד ברוח...

בשפ"א סוכה כ"ה ע"ב כתב לחדש חידוש עצום, והוא, שאדם שאינו ישן בסוכה במקום שזה אסור עליו וכגון שאינו מצטער, אינו מקיים מצווה אף באכילה!!! לפי שאין מצווה בסוכה בדברים פרטיים כמו אכילה ושינה, אלא שתהיה דירתו בסוכה. וכשאינו מקיים את זה לא קיים מצוות סוכה כלל, ודייק דבריו מלשון המשנה 'הישן תחת המטה...

תמים תהיה עם י"י אלקיך וכו' ויש כאן פרפרת נאה שאם תרבה מספר כל אות מהשם הגדול פעם אחת על שאר האותיות כולן, יעלה כמנין תמים, שהוא שיעור סוכה בהתרבע האורך והרוחב זה על זה, שהם ז' על ז' להחזיק ראשו ורובו בו' על ו', ושלחנו בטפח השביעי על פני כל הסוכה לארכה ולרחבה, והכל על גובהה שהוא עשרה. עוד קח...

קיי"ל בגמ' סוכה כ"ז. וכך פסק בשו"ע (סימן תרל"ט ס"ג) שאכילה בסוכה בליל יו"ט הראשון חובה דילפינן מגז"ש ט"ו ט"ו. והעירו הראשונים (תוס' הרא"ש הר"ן ועוד) מדוע צריך גז"ש לחייב אכילת כזית בליל יו"ט ראשון בסוכה והרי בלא"ה מחוייב בכך מדין סעודת יו"ט. וכתב הביאור הלכה (שם ד"ה בליל יו"ט) וז"ל: וכדי ליישב...

כתב המ"ב סימן תרל"ט ס"ק כד וז"ל: נסתפקתי לפי מה שידוע דעת הגר"א דמצוה לאכול מצה כל שבעת ימי פסח כפשטיה דקרא שבעת ימים תאכלו מצות אלא דמ"ע הוא רק בערב משא"כ אח"כ הוא רק מצוה בעלמא אפשר דה"ה הכא מצוה לכתחלה לאכול פת כל ז' ימים ולברך לישב בסוכה ע"כ. וצריך ביאור. א. פשיטא שמקיימים מצוה, שהרי תקנו...

כתב הרמ"א סימן תרלט ס"ב וז"ל: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, י"א וכו' ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור עיי"ש. ובדברי הרמ"א מבואר דפטור זה אינו מדין מצטער אלא תשבו כעין...

היכי תמצי סוכה כשרה שנפסלת באמצע החג בלי שום מעשה ובלי שום דבר שקרה

בגמ' סוכה כה: איתא ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בסוכה פשיטא מהו דתימא הואיל ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב מצטער פטור מן הסוכה האי נמי מצטער הוא קמשמע לן הני מילי צערא דממילא אבל הכא איהו הוא דקא מצטער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה עיי"ש. וכך פסק בשו"ע סימן תר"מ ס"ה אבל חייב בסוכה. וצ"ע לפי...

עיין שו"ע (סיימן תרס"ז ס"א) שמותר להשתמש בעצי סוכה אחר החג. אמנם לגבי שיירי פתילות של נרות חנוכה כתב בשו"ע (סי' תרע"ז ס"ד ובמ"ב שם ס"ק י"ט) כיון דהוקצו למצוותם אסור להשתמש בהם ואף לא להשהותו לשנה הבאה לצורך נ"ח שמא ישתמש. ויל"ע מ"ש מעצי סוכה שמותרים אחר החג [ובשלמא נרות שבת דכל הדלקתם לצורך...

במשנה ג' מבואר אבל פורס הוא על גבי נקליטי המיטה מפני שאין כאן גג לא הוי אהל א"כ תחת הסכך ולכן כשר ובמשנה י"א מבואר סוכה כמין צריף וכו' ר' אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין א"כ גם נקליטין זה מחלוקת ולמה שם לא כ' שחכמים חולקים ?

לא יה לי זמן לחפש אם זה לא נכתב כבר, שכן בשנים האחרונות חלה התעוררות בנושא, הנושא הוא שמי שעושה סוכה במרפסת ביתו, ויש שם "פוקמייקה" ברוחב ג' טפחים וגובה טפח, הסוכה פסולה לחלוטין. אא"כ יש לו גם בלא דופן זו ג' דפנות בלא בעי' זו.

בגמ' סוכה ז. איתא בסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה, הסוכה כשרה [אף שהלחי פחות משיעור טפח ואין בו שיעור דופן] והטעם מפני שאומרים מיגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה עיי"ש. וכך נפסק בשו"ע סימן תרל סעיף ז' עיי"ש. ויל"ע מכמה פנים. א. בגמ' סוכה כג. קיי"ל דבעינן מחיצה הראויה לשבעה, וכיון...