מתוך ה'מגדלות מרקחים':
לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם (ל כ)
בקידושין לד. אמרינן דנשים חייבות במזוזה, ואי אפשר לפוטרן משום שמזוזה הוקשה לתלמוד תורה, כיון דכתיב במזוזה "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על...
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, ברש"י וילך משה וגו'.
ובספר עמר נקא להרע"ב על רש"י מביא גירסא ברש"י: "וילך משה, אין מוקדם ומאוחר בתורה", ומבאר הרע"ב את כוונת רש"י, שפרשת וילך היה צריך להיות בתחילת פרשת נצבים, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
ובזה מובן מה שכתב רש"י לעיל "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות", שמשמע...
מדרשי חז"ל על תחילת סידרא "כי המצוה הזאת" (דברים ל יא-יד)
פרשת "כי המצוה הזאת" באה לאחר בפרשת התשובה, ואפשר שהוא כהמשך לפרשה זו, לומר למי שבא לשוב בתשובה, שלא יבהל בראותו את המשימה המוטלת עליו, לחזור ולקיים את כל מצוות ה' יתברך אשר כתב בתורתו, כי "לא נפלאת היא ממך" וגו'.
{יא} שישי כִּ֚י...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (כז ח)
הקשו באמרי נועם מבעלי התוס', איך כתבו את התורה על אבני המזבח, הרי כתיב לא תניף עליהם ברזל. ותירצו שכתבוהו על ידי השמיר.
ומבואר דסבירא להו דהכתיבה על האבנים היתה על ידי חקיקה, ולא בדיו. וכן הביא בתשובת מעיל צדקה סי'...
אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ
בבית ישראל אשת יפת ר"ת אד' שפתי תפתח פי יגיד תהלתך.
ואפשר להוסיף תֹּאַר נרמז בר"ת תפילה אריכתא, כיון דתקינו רבנן למימר ה' שפתי תפתח כתפלה אריכתא דמיא (ברכות ד:),
"וחשקת בה" רמז לחשוק בתפלה, כמו שאמר רבי יוחנן (ברכות כא.) ולואי ויתפלל אדם כל היום כולו.
יש לדון אם קיים היתר בשופי לעלות מאגר של ספרי קודש לרשת שפתוחה בפני יהודים וגויים כאחת.. שלא לעבור על איסור המובא בגמ' חגיגה יג. שאין מוסרין דברי תורה לנכרי. אמנם לפי מש"כ בשו"ת יד אליהו (ד"ה אך אם) המצו"ב, יש ליישב, למרות שמאגר הספרים כולל ד"ת שאינם מז' מצוות ב"נ, דתלינן במה שמותר לו וכמש"כ שם...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים (טז יט)
בסנהדרין כא: אמר רבי יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה, שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם, כתיב לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכו', וכתיב לא ירבה לו סוסים ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכו'. והקשה בספר...
האם יש 'לא תתגודדו' במנהגים??? >>> מה הדין שאל ישנה מפני המחלוקת??? >>> באיזה נוסח יתפלל אשכנזי בביה"כ ספרדי??? >>> הם יש 'לא תתגודדו' בנוסח התפילה??? >>> מתי צריך שהבי"ד יהיו שוים בחכמה??? >>> מה החילוק בין תפילת לחש לקדושה??? >>> האם מותר לומר תחנון במקום שלא אומרים??? >>> האם שייך 'לא...
בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סי' לח, הובא בשדה צופים כתובות פג, ב) שביאר החילוק בלשון, שפעמים אמרו "חכמים עשו חיזוק לדבריהם כעין של תורה", ופעמים אמרו "חכמים עשו חיזוק של דבריהם יותר משל תורה", שבדבר שיש לו אסמכתא – אמרו "כעין" של תורה, כיון שלא יתכן שדבר שיש לו אסמכתא מהתורה יהיה חמור יותר מדבר המפורש...
קונטרס לכו ונשובה עוסק בהתיחסות הנכונה עפ"י דעת תורה למלחמות שמנהלים הציונים בזמננו וליחס הראוי לחייליהם ולצבאם. לצערנו יש בלבול גדול בנושא גם בקרב בני התורה כתוצאה מדעת ורגשות המשמשים בעירבוביא וגורמים למבוכה רבה בקרב רבים.
מרן גאון ישראל הגרד''ל שליט''א אמר אתמול שהיהודים רודפים יהודים בגלל שלומדים תוררה,
וגם יש משפט כזה ''במדינת היהודים עוצרים בעון לימוד תורה''
ולא ברור לי הקשר,
זה כמו שיעצרו רופא שינים עריק, ואנשים יאמרו שעוצרים בעון רפואת שינים, זה נשמע מגוחך.
וזה לא סותר את זה שרודפים חרדים. אבל מה הקשר לומדי...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולמדתם אותם את בניכם (יא יט)
מכאן למדו בקידושין כט: שנשים פטורות מתלמוד תורה, שנאמר ולימדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם. ובסוטה כ. בן עזאי אומר חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה, רבי אליעזר אומר כל המלמד בתו תורה מלמדה תפלות. ויש לעיין דהנה בעירובין צו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולמדתם אותם את בניכם (יא יט)
בשו"ת לבושי מרדכי (מהדו"ק אוח סי' ז') דן, האם כופין על מצות תלמוד תורה כדרך שכופין על שאר המצוות כגון סוכה ולולב, שמכין אותו עד שתצא נפשו אם אינו רוצה לקיימן, ולא נמצא מפורש שכופין על זה. וכתב שם להוכיח שמעיקר הדין כופין, שהרי בשו"ע יו"ד סי'...