יעקב

עריסתו של רבנו עמדה בבית אביו, רבנו מסעוד אביחצירא זיע"א, שכהן כרבה של תַּאפִילַלְתּ, בנו של רבנו אברהם אביחצירא זיע"א, אשר זכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב. בהולדתו, נקרא שמו בישראל 'יעקב', על שם דודו מורו ורבו של אביו, רבי יעקב זיע"א. משחר ימיו עלה והתעלה בקניני תורה ובגדרי קדשה ופרישות, רוב...

בפסוק ]אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃ מפרש רש"י אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי – כִּפְשׁוּטוֹ, כְּמוֹ "כִּי יִכְרֶה אִישׁ" וּמִדְרָשׁוֹ...

וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל (מט כד) בסוטה לו: באותה שעה [שתפסתו אשת פוטיפר ליוסף] באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם וכו', והקשו המפרשים מדוע נקט יעקב אבינו דוקא אבני האפוד ולא אבני...

ויברך את יוסף וגו' (מח, טו). לא ראינו ברכה ליוסף כאן. ורמב"ן פירש כי ברכת הבנים היא ברכת יוסף וכו', ואין הדעת נוחה בזה כי למה לא יתברך יוסף עצמו בדברים הנוגעים אליו בפרטות והנכון בעיני כי בתיבת "ויברך" רשם הכתוב כי בירך ליוסף שיהיה תמיד מבורך: אור החיים הק' - בפרשתנו, גליון מחוברים)

למה הודגש כאן היות יוסף בנו של יעקב? וביאר המלבי"ם ויקרא לבנו ליוסף. פקד עליו מצד שהוא בנו, - ובקש מאתו דרך בקשה מצד שהוא יוסף, שמצד שהוא יוסף אמר אם נא מצאתי חן בעיניך, - ומצד שהוא בנו אמר שים נא ידך תחת ירכי והשביע אותו, מצד שהוא יוסף אמר ועשית עמדי חסד, - ומצד שהוא בנו אמר ואמת, כי מחויב...

הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים (מט, א). מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל חזר פעם מאסיפה ציבורית כשהוא כועס כולו על עניני התככים שראה שם, ואמר אז: תמיד היה לי מוקשה מפני מה על הפסוק "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" נאמר בפסיקתא: "מהו האספו -...

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה איתא בזוהר (ח"א דף רטז, ב) דאותן שנים שהיה יעקב במצרים היה זה בתפנוקי מלכין, לתשלום לו נגד ימי הרעה שעברו עליו. והקשה בספר אמרי נועם (הובא בעלים לתרופה תשפ"ד), שהרי היו ליעקב מאה ושלושים שנה שאמר (לעיל פס' ט')...

וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו בגי' כנרדם, כמובא באור החיים הקדוש (בפסוק וישק לו) שיעקב היה כישן ונרדם.

רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אלקים גַּם אֶת זַרְעֶךָ. בפני דוד להרב חיד"א ז"ל: ועטרת ראשי מר זקני מהר"ר ישעיה ז"ל היה מפרש והנה הראה אותי אלקים, שנראה לו דיוקנו של יעקב אביו ולא חטא כמשז"ל, וז"ש והנה הראה אותי אלקים, שראית דמות דיוקני וזה הצילך, ע"כ שמעתי משמו זלה"ה...

הקשו הראשונים (תוס' ב"ב טז:, מושב זקנים, ועוד) על אמרם ז"ל (ב"מ פז. ב"ר סה ט) עד יעקב לא היה חולי, והלא אמרו (ב"ב טז:) אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא. ואפשר לתרץ עפימש"כ בפרקי דרבי אליעזר (פרק נ"ב, מובא בגליון הש"ס ברכות נג. רש"י ד"ה מרפא) מיום שנבראו...

שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בבעל הטורים: כנגד י''ז שנה שגדל הוא ליוסף כלכלו י''ז שנה. וכן מובא בזוה"ק השייכות בין שבע עשרה שנה של יוסף לשבע עשרה שנה שחיה יעקב במצרים. ואפשר שלכן הקדים יעקב לשלוח את יהודה להורות לפניו, לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה (רש"י), לפי שאי' בתרגום יונתן יוסף בן שבע...

וברש"י ד"ה ויבך על צואריו עוד-אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע. והקשו, אם היה אז זמן התחלת קר"ש, למה לא קרה יוסף גם קר"ש, דזריזים מקדימים למצוות? וי"ל שגם יוסף קרא קר"ש, אך מכיוון שהלכה כר' יהודה, שבאמצע הפרק מפסיק מפני היראה, ולפיכך היה יוסף מפסיק בקר"ש...

אמרי' בפרשתן דיעקב חשש לירד מצרימה, ורק כאשר השרה עליו הקב"ה רוה"ק הסכים לירד, ושם קראוהו "ישראל" וכ' בזוה"ק (ויגש, תרי:) ד'ישראל' הרי הוא שמו החשוב, ומאידך מצינו אח"כ שקרא לו הקב"ה "יעקב יעקב" כ' רש"י שזהו שם החיבה שלו, ויל"ע מהו שמו המובחר "ישראל" או "יעקב".

כתב הש"ך על התורה, בראשית מו, כח: "יעקב אבינו ע"ה לא נכנס באויר חוץ לארץ כדי שלא להטמא מאוירה של ארץ העמים אלא היתה הרצועה של ארץ ישראל מתקפלת והולכת לפניו והוא בתוכה".

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם (מה כז) ביאר בספר שפתי שלמה (להגרש"ז אונסדורפר זצ"ל הי"ד, מגיד מישרים דק"ק פרשבורג), עפ"י משל לאדם ירא שמים מארצות אירופה, שבנו נסע לאמריקה באותם השנים, שהיתה רחוקה מחיי יהדות, ולאט לאט עזב את שמירת השבת ושאר...

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי (מו, ל). וברש"י אמותה הפעם, פשוטו כתרגומו, אלו אנא מית זמנא הדא מנחם אנא עכ"ל. מבאר הגה"צ רבי אברהם אבא הערצל מגיד מישרים דק"ק פרעשבורג (נפ' י' ניסן שנת תפר"ח) בספרו 'נחלת אברהם': בדרך אגדה י"ל, דהנה...

וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. ברש"י: ומה ברכה ברכו, שיעלה נילוס לרגליו (תנחומא נשא אות כו). ובמדרש הביאור: מה ברכה בירכו, אמר יעלה נילוס לרגליך. וכן במדרש לקח טוב: מה ברכה ברכו, אמר לו יהי רצון שיעלה נילוס לרגליך. ובשפת אמת ליקוטים שמות: מה שזכה פרעה להיות לו בתיה שגידלה למשה רבינו ע"ה...

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. במושב זקנים: וי"מ לפי שכשהיה פרעה בחור ונער היה בבית אבימלך, שכן דרך מלכים לשלוח בניהם לבית מלכים ללמוד דרך ארץ, ושם ראה יצחק אביו, והיה סבור שהיה יעקב, אמר לו וכי עדיין אתה חי, לכך שאל לו כמה ימי שני חייו. וכן כתב בפענח רזא: כמה ימי...

יש לומר בדרך דרוש ענין נפלא לבאר הויכוח בין יעקב ליהודה שהנה בגמרא ביבמות פליגי לגבי אשה קטלנית אם בתרי זימני הוה חזקה או רק בג פעמים וכן לגבי כל דבר כעין זה כגון מתו אחיו מחמת מילה ויעקב חשש כיון שכבר מתה אמו ואחיו בדרך אם כן הוחזקו משפחה זו למות בדרך בתרי פעמים ויש לחשוש לחזקה אבל יהודה אמר...