ישראל

איך יתכן שהמספר של עם ישראל לא גדל או קטן , והרי בוודאי היו לידות וכן אנשים מתו? רש"י מסביר שהשנים נמנו מראש השנה ולכן הגיל נקבע בראש השנה והיות ומדובר באותה שנה לכן המספר שלהם נשאר שווה כי מי שנולד לפני ראש השנה השנה העשרים שלו מתחיל בראש השנה 19 שנה אחרי לידתו ולא ביום ההולדת והתורה באה ללמד...

כתב בתוס' במנחות (צ"ה ע"א ד"ה שמע מיניה) שלא הלכו בני ישראל במדבר ביום השבת כדי שלא לילך מחוץ לתחום, ומשום איסור הוצאה, וז"ל: ועל כרחיך בשבת לא היו נוסעין, דאפילו לא היו תחומין מדאורייתא, לא היו יכולין ליסע משום איסור הוצאה, ואיסור מחמר, ע"ש.

אנו רואים השבוע בפרשת השבוע את המספר של בני ישראל ומשום מה כל המספרים עגולים והדבר אומר דרשני וכבר עמדו בזה רבים וטובים

מספר בני ישראל ששים רבוא או ששים רבוא ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים [א מו] ויל''ב למה לגבי דין רה''ר הדבר תלוי בשש מאות רבוא כמנין בנ''י שהיו במדבר, הלא היה שם יותר משש מאות רבוא, וזה לבד הלוים שלא התפקדו במנין זה, וראיתי ברש''ש עירובין...

ברש"י כתב שהמנין היה ע"י מחצית השקל וברמב"ן כתב שמנאם ע"י שכל א' בא אל משה ואמר לו את שמו ויהיה לו בזה יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים. והרלב"ג כתב שהמנין לא היה על האנשים אלא על שמות האנשים שהיו כתובים בכתב, ע"ש. וכ"כ העמק דבר כתב בפרשתן כל אחד הושיט שמו ושם שבטו, ואחר כך מנו הפתקות, אבל היה...

הנחיל תורה לעמו ישראל ושמו כשם אביהם

משה קיבל תורה מסיני, ולפני כן במשנה - "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". ולמה רק בעולם הבא - כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. ומקשים, והרי כתיב ביומו תתן שכרו. ומתרצים, משה קיבל תורה מסיני - קיבלנו התורה על ידי שליח, והדין של ביומו תתן שכרו הוא כשנשכר במישרין ולא על ידי שליח. (אור חדש)

ואם לא מצאה ידו די השיב (כה, כח). ואומרו ואם לא מצאה ידו די השיב פירוש ואם יראה האדון כי אין כח בעם לסבול חבלים עוד, ורבו חובותיהם למעלה ראש, ואפס בהם כח הסבל, והיה ממכרו עד שנת היובל, שהוא זמן המוגבל לגאולה בעתה, ואז ויצא ביובל ושב לאחוזתו, כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו...

קי''ל להלכה דאין שלדב''ע אצל מי מבני ישראל הדין שונה, ואצלו שפיר יש שליח לדבר עבירה?

מצוה אחת יש בין תרי"ג המצוות שלא קיבלנו אלא משום שדרשנו אותה (אף שהדברים נשגבים, נדרוש את פשוטו של מקרא). רק כשבאו בני ישראל שהיו טמאים לנפש אדם נושאי ארונו של יוסף וזעקו "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" אמר להם משה "עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם", רק אז צוה הקב"ה "בחדש השני בארבעה עשר יום בין...

בא' המפרשים

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה' (ויקרא יט, יח) התיבות 'ואהבת לרעך כמוך אני הוי"ה', עולים בגימטריא כתיבות הכתוב 'ואהבת את הוי"ה א-להיך', להורות שאהבת ה' ואהבת ישראל משולבים יחדיו. (הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע, תורה שבכתב)

האם הסרטים מהנעשה בבתי הגדולים הוא על דעתם ?, ואם לא, האם אין בזה איסור ?, האם יש עניין להימנע מלהסתכל בהם ? (אולי שייך כאן דמיון כל שהוא לסוגיא של היזק ראיה )

בס"ד לאחר כעשר ימים של המתנה מורטת עצבים ומתח גבוה מאוד נמצאה בס"ד גופתו של הנער הבה"ח למשפחת שפיגל וזה לענ"ד זמן שראו להתבונן בנקודה שבדור האחרון פחות שמו לב לכך בעקבות שכ"א יושב בטח תחת גפנו והנקודה היא ההשקעה והחשיבות שיש לכך שיהודי יבוא לקבר ישראל פעם בדורות עברו זה היה יותר מצוי ל"ע...

בעקבות תביעת השתקה שהגישה חברת פופשדו בראשות ר' אברהם יוסף נגד ר' בנימין חותה במילוני שקלים, בגלל הוראתו לציבור שיש להמנע מלאכול עוגיות פופשדו בפסח. רבים מבני התורה הספרדים מתקוממים ושואלים, מתי, מתי יגיע חופש ההוראה של חכמי ישראל הספרדים בדור הנוכחי? מתי משפחה אחת, ארגון אחד, יכתיב לציבור...

מישהו מכיר את האיש או אם יש לו כתבים ? אשמח לשמוע

ויעל - וקרוב היה, כמו שכתבנו (לעיל , כב). ומה שאמר ויעל, כי ארץ ישראל המוחזקת היתה עליונה לארץ פלשתים, כמו שאמר "ויעלו פלשתים" (שו' טו , ט); "ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים" (ש"א יד , לו); וכן בכל מקום. וכל הספורים האלה בחפירת הבארות ובקריאת השמות, להודיע כי בארץ ישראל המוחזקת היה חופר בארות...

גרי הצדק גם לאחר שהתקבלו לעם ישראל עדיין הם לא מקבלים את כל הזכיות של עם ישראל וכגון גר לא יכול להיות מלך ועוד שגר לא יכול לקבל שררה על הציבור ואפילו ממונה על חלוקת אמת המים גר אינו ראוי לנבואה ואינו יכול לקבל נבואה (עפ"י הכוזרי) אפשר להעלות באשכול זה עוד דברים שגר שונה מעם ישראל

לעיתים אין אנו מבינים את העוצמה המופלאה של התפילה, כפי שנלמד מהסיפור המופלא הבא. להלן הסיפור מפי בעל המעשה: בבניין בו התגוררנו באחת משכונות ירושלים התגורר יהודי קשה יום. עצם השכנות עימו הייתה ניסיון לא קל. בעוד שהניסיון היה קשה לכל דיירי הבניין, עבורנו היה הניסיון קשה שבעתיים, כיון שהתגוררנו...

ברצוני לעורר דבר שלדעתי הוא סיכון גדול לכל המשך מסורת ההוראה בעם ישראל. הרי בכל הדורות גדלנו שעניין פסיקת דין והוראה הינה רק ע"י רב שדעתו דעת תורה ולא חלילה חמור נושא ספרים. והינה בדורינו ישנה תופעה מוזרה שהדבר של פסיקה נעשה כעוד עבודה לשם פרנסה שכל אברך צעיר נבחן על סימנים בשו"ע ונעשה מו"צ בלי...