דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום

אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,200
תודות
10,184
נקודות
555
יש לדון האם ישראל יצאו מכלל חיובי בן נח ונתחייבו מדין ישראל, או דלמא דרק הוסיפו לישראל חיובי כל התרי"ג אך בחיובי בן נח לא יצא ומחויב מדין בן נח, ויש לומר צד שלישי דיש לישראל ב' חיובים גם מצד ישראל וגם מצד הבן נח שיש לו?
 
בסנהדרין נח:, מלתא דפשיטא לי', דליכא מידי דמחייב בה בן נח וישראל פטור.
ויל"ע מה נכלל בגדר חיוב, שהרי בן נח נענש יותר מישראל (לעולם במיתה), ומתחייב בפחות מישראל (פחות מש"פ) וכן יל"ע מה נכלל בדין מצוות ב"נ.
 
ושלמד תורה?
ולבוא על בת ישראל? (אם נימא שאסור לו).
ולהקריב תמיד בשבת?
אבל הא גופא, הנידון הוא לא על חיובים שנשתנו מחמת שהוא גוי ואני ישראל, אלא 'מצוות אונברסליות' ששייך לחייב בהם גם גוי וגם ישראל.
 
ושלמד תורה?
ולבוא על בת ישראל? (אם נימא שאסור לו).
ולהקריב תמיד בשבת?
אבל הא גופא, הנידון הוא לא על חיובים שנשתנו מחמת שהוא גוי ואני ישראל, אלא 'מצוות אונברסליות' ששייך לחייב בהם גם גוי וגם ישראל.
ברור.
זה היה בבדיחותא. (לכן שלושת הנקודות)
 
להרבנים @חד מבתראי @ש. הסופר @חיימ'ל
ראיתי בבית האוצר שכתב להוכיח מדברי הרמב"ם שחיוב ישראל בז' מצוות הוה מדין בן נח
דכתב הרמב"ם בהל' מלכים (פ"ט ה"א) כתב על ששה דברים נצטווה אדם הראשון על ע"ז, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים, אע"פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה, הוסיף לנח אבר מן החי שנאמר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו, נמצאו שבע מצות, וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם, בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה, והוא התפלל שחרית, ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום, ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית, ובמצרים נצטוה עמרם במצות יתירות, עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו, ע"כ. משמשמע שכל המצוות הוו רק תוספת למה שהתחייבו בני נח.
 
דכתב הרמב"ם בהל' מלכים (פ"ט ה"א) כתב על ששה דברים נצטווה אדם הראשון על ע"ז, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים, אע"פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה, הוסיף לנח אבר מן החי שנאמר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו, נמצאו שבע מצות, וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם, בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה, והוא התפלל שחרית, ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום, ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית, ובמצרים נצטוה עמרם במצות יתירות, עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו, ע"כ. משמשמע שכל המצוות הוו רק תוספת למה שהתחייבו בני נח.
מעניין מאוד!!! השאלה אם כוונת הרמב"ם באמת להסביר את חיובי המצוות, או רק ללמדינו את סדר קבלת המצוות, שכ"ה דרכו בהרבה מקומות. עכ"פ דיוק חזק מאוד.
 
מעניין מאוד!!! השאלה אם כוונת הרמב"ם באמת להסביר את חיובי המצוות, או רק ללמדינו את סדר קבלת המצוות, שכ"ה דרכו בהרבה מקומות. עכ"פ דיוק חזק מאוד.
עוד ראיה מביא הבית האוצר מדברי הבעל הטורים בריש פר' יתרו דיתרו היינו תר"ו מצוות וי' דברות, כי ז' מצוות כבר התחייב קודם גרותו. והוכיח הבית האוצר דאין חיוב ז' מצוות אלא מדין היתו בן נח.
 
להרבנים @חד מבתראי @ש. הסופר @חיימ'ל
ראיתי בבית האוצר שכתב להוכיח מדברי הרמב"ם שחיוב ישראל בז' מצוות הוה מדין בן נח
דכתב הרמב"ם בהל' מלכים (פ"ט ה"א) כתב על ששה דברים נצטווה אדם הראשון על ע"ז, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים, אע"פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה, הוסיף לנח אבר מן החי שנאמר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו, נמצאו שבע מצות, וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם, בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה, והוא התפלל שחרית, ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום, ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית, ובמצרים נצטוה עמרם במצות יתירות, עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו, ע"כ. משמשמע שכל המצוות הוו רק תוספת למה שהתחייבו בני נח.
וצ"ע, דאם זה מדין בן נח, אמאי לא 1, יהרג 2, בפחות מש"פ?
 
ראיתי בבית האוצר שכתב להוכיח מדברי הרמב"ם שחיוב ישראל בז' מצוות הוה מדין בן נח
עוד ראיה מביא הבית האוצר מדברי הבעל הטורים בריש פר' יתרו דיתרו היינו תר"ו מצוות וי' דברות, כי ז' מצוות כבר התחייב קודם גרותו. והוכיח הבית האוצר דאין חיוב ז' מצוות אלא מדין היתו בן נח.
לענ"ד ראיות אלו אינם 'חזקות' די הצורך.
שהרי בוודאי שבפועל היות שכבר נצטוה בז' מצוות אלו, לא שייך לומר שנתוספו עליו תרי"ג מצוות, אף אם נאמר שנשתנה גדר חיובם.
 
לענ"ד ראיות אלו אינם 'חזקות' די הצורך.
שהרי בוודאי שבפועל היות שכבר נצטוה בז' מצוות אלו, לא שייך לומר שנתוספו עליו תרי"ג מצוות, אף אם נאמר שנשתנה גדר חיובם.
לכאורה אם אלו ב' חיובים יותר מדוייק לומר בא משה וחייבם תרי"ג מצוות, שהרי זה חיוב אחר (אכן נפטרו מז' מצוות בני נח)
 
לכאורה אם אלו ב' חיובים יותר מדוייק לומר בא משה וחייבם תרי"ג מצוות, שהרי זה חיוב אחר (אכן נפטרו מז' מצוות בני נח)
אשער שכוונתך היא ללשון הרמב"ם.
ראשית, כפי שכבר כתבתי בקל יש לומר, שעל אף שגדר החיוב אחר הוא, מ"מ בפועל לא נתוספו עליהם ציויים אלו, ועל כן לא נקט כן הרמב"ם.
שנית, האם זה נכון גם לגבי ציווי המילה שנצטווה אברהם? גיד הנשה שהוסיף יעקב? וכו'
 
אשער שכוונתך היא ללשון הרמב"ם.
ראשית, כפי שכבר כתבתי בקל יש לומר, שעל אף שגדר החיוב אחר הוא, מ"מ בפועל לא נתוספו עליהם ציויים אלו, ועל כן לא נקט כן הרמב"ם.
שנית, האם זה נכון גם לגבי ציווי המילה שנצטווה אברהם? גיד הנשה שהוסיף יעקב? וכו'
לפי לשון הרמב"ם הייתי אומר כן גם לענין גיד הנושה ומילה.
אמנם אם כבודו רוצה לדחוק את הרמב"ם אז אין ראיה, אך אני כתבתי מפשטות לשון הרמב"ם.
 
לענ"ד ראיות אלו אינם 'חזקות' די הצורך.
שהרי בוודאי שבפועל היות שכבר נצטוה בז' מצוות אלו, לא שייך לומר שנתוספו עליו תרי"ג מצוות, אף אם נאמר שנשתנה גדר חיובם.
סבורני שיותר חזק מהרמב"ם דלקמן לא שייך...
ובזה בהכרח עלינו לדחוק לד' הרמב"ם בהל' מלכים.
וז"ל הרמב"ם בפיה"מ לחולין (ספ"ז): ושים לבך על העיקר הגדול הנכלל במשנה הזאת והוא מה שאמר מסיני נאסר. לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום, אין אנו עושין אלא במצוות הקב"ה על ידי משה רבינו עליו השלום, לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו. כגון זה שאין אנו אוכלין אבר מן החי, אינו מפני שהקב"ה אסר אותו לנח, אלא לפי שמשה אסר עלינו אבר מן החי במה שצווה בסיני שיתקיים איסור אבר מן החי. וכמו כן אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו עליו השלום מל עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו על ידי משה רבינו שנימול כמו שמל אברהם אבינו עליו השלום. וכן גיד הנשה, אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו, אלא מצות משה רבינו עליו השלום. הלא תראה מה שאמרו "תרי"ג מצות נאמרו לו למשה מסיני", וכל אלו מכלל המצות:

אם כי, תמיד אפשר להתחיל בנדון הידוע של סתירת הרמב"ם מפסקיו לפיה"מ, והוא נושא לאשכול נפרד.
 
אז גם כת"ר מודה ש'דין בן נח' בטל והלך לו? או רק היכן שנאמר דין לישראל שסותרו?
יש צד שבכל ז' מצוות הישראל והבן נח מגיעים מחיוב א', אלא שבישראל השתנו כל מיני פרטים בצורת החיוב. אך אפר לומר כפי שהביאו מדברי הרמב"ם בפי' המשניות שישראל התנתק מדיני בן נח וכל החיובים שלו אלו חיובים חדשים שנתחייב בהם מדין ישראל .
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון