• אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>

ישראל

  1. ל

    אדר ב' אדר יומ"ד הבית ישראל מגור זצ"ל

    ביום ב' באדר חל היא"צ של האדמו"ר הגה"ק רבי ישראל אלתר מגור זצ"ל. אחר פטירתו יצאו כתביו לאור, וכונה על שמם ה'בית ישראל'. ה'בית ישראל' נולד בכ"ד בתשרי תרנ"ה בעיירה 'גור' שבפולין, לאביו האדמו"ר השלישי מגור, הגה"ק רבי אברהם מרדכי אלתר זצ"ל, בעל ה'אמרי אמת'. בילדותו למד אצל זקנו, הגה"ק רבי יהודה...
  2. י

    כללי דברי זיכרון והספד על גדולי ישראל

    דברי זיכרון על מרן הגאון הרב חיים קניבסקי זצוק"ל | מאת הרב אשר וייס שליט"א
  3. פ

    מהו "כלל ישראל", והאם אפיקורוס יכול להכלל בתוך זה?

    מהו "כלל ישראל", והאם אפיקורוס יכול להכלל בתוך זה? בפירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פרק י כתב שאפיקורוס אינו בכלל ישראל וז"ל "וכאשר יהיו קיימים לאדם כל היסודות הללו ואמונתו בהם אמתית, הרי הוא נכנס בכלל ישראל, וחובה לאהבו ולחמול עליו וכל מה שצוה ה' אותנו זה על זה מן האהבה והאחוה, ואפילו עשה מה...
  4. ע

    חידה תנ"ך מנהיג בישראל שלא דיבר עם ישראל

    היכן מצינו מנהיג גדול בישראל ש[לכאורה] מעולם לא דיבר עם ישראל זה פלאי ומחודש, לא פשט, אך כתוב גם כתוב
  5. ש

    כללי אין ישראל ניזונין אלא בזכות האמונה.

    "אנוכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענו" איתא בחז"ל ש"שככר מצוות בהאי עלמא ליכא" ו"היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם", ומקשים המפרשים על עצם הכלל הזה שש"מ בהאי עלמא ליכא, כיצד עובר הקב"ה לכאורה על הלאו של "לא תלין פעולת שכיר" שהרי שכירי יום אנו, ומדוע אינו מקיים בנו "וביומו תתן שכרו"? מתרץ החיד"א בספרו...
  6. ה

    מעלת וסגולת עם ישראל

    והייתם לי סגולה מכל העמים וגו' (יט, ה). הכוונה בזה היא, כי כשם שהסגולה הוא דבר שאינו כפי הטבע, כי הלא תמצא כי יש עשב שטבעו קר וסגולתו לרפאות חולי הקרירות, וכן יש עשב חם וכו', וזה אינו כפי הטבע אלא דבר סגולה, וכמו כן מבטיחם ה' שיהיו סגולה גם שלא כפי המשוער. ויש הרבה ענפים בהבטחה זו, ראשונה על דרך...
  7. ה

    ישראל לא שמעו בסיני מפי הגבורה - כי אם קמץ אלף של אנכי

    אנכי ה' אלקיך וגו' (כ, ב). כתוב בכתבי מורי חמי (הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע) ששמו מרבו הרה"ק רבי מנחם מנדל מרמינוב ז"ל שישראל לא שמעו בסיני כי אם קמץ אלף של אנכי, ופירש הוא ז"ל את דבריו הקדושים, גם אני אענה חלקי. נראה לי כוונתו כך הוא, כי השם יתברך הורה לנו במעמד הקדוש הזה, שנקמץ האל"ף בראשי...
  8. ב

    ויחן שם ישראל נגד ההר

    מדוע נאמר "ויחן" בלשון יחיד, ולא "ויחנו"? מיישב רש"י – "כאיש אחד בלב אחד". כלומר, במעמד הר סיני היו בני ישראל "כאיש אחד בלב אחד" ולכן נאמר בלשון יחיד. דברים דומים כותב רש"י בפרשת בשלח, על המילים "והנה מצרים נוסע אחריהם" (יד, י); גם שם הוקשה לרש"י, מדוע הפסוק משתמש בלשון יחיד ולא בלשון רבים...
  9. ה

    ט"ו בשבט ברכת ה' על פירות ארץ ישראל

    ר"ה לאילנות לדברי בית הלל (ר"ה ב, א). וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ (ויקרא כה, יט). פירוש פרי הקצוב בכחה לעשות, שהגם שנראה פרי הארץ לא נשער כי זה הוא כח הארץ ולא יותר, שהלא תמצא (כתובות קיב, א) שגער החכם בארץ ועצרה כחה ולא נתנה פירותיה אחר כך כסדר...
  10. מ

    גדולי ישראל בפורים...

    רבי יחזקאל לוינשטיין:
  11. ה

    בני ישראל ראו את המצרים בשעת מיתתם

    וירא וגו' מת על שפת הים (יד, ל). קשה למה הוצרך להודיענו שראוהו מת, פשיטא שלא יהיו חיים אחר הטביעה, ורבותינו ז"ל (מכילתא) אמרו כי ראו במיתתן, והודיענו בזה כי שם גמרו מיתתם, והטעם כדי שיכירו בהם ישראל בעודם חיים, והם יראו בישראל ותכסם בושה, ולפי זה תהיה כוונת הכתוב על זה הדרך וירא ישראל את מצרים...
  12. ה

    מה צורך היה בנס מיוחד שיראו ישראל במיתתם

    וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. אף על פי שטבעו המצרים במצולות ים עשה הקב"ה נס מיוחד, שיפלוט אותם הים ליבשה בעודם מפרפרים בין חיים למיתה, וכדשנינו במכילתא (פרשה ו) על הפסוק, 'וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים', וכי מתים היו, אלא מתים ולא מתים, כענין שנאמר ויהי בצאת נפשה כי מתה (בראשית לה, יח)...
  13. ה

    הערמה נועדה לחזק את בני ישראל ולא בשביל לבלבל את פרעה

    דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם וגו' וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ וגו' וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וגו' (יד, ב-ד). מהלך נפלא ומחודש אומר רבינו האור...
  14. ה

    'תם' של חוץ לארץ, נהפך בארץ ישראל ל'טיפש'...

    וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וגו' (יג, יד). וברש"י זה תינוק טיפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת. הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע אמר פעם: מה שאמרו חז"ל (ב"ב קנח, ב) "אוירא דארץ ישראל מחכים", אין הפירוש הוא שכל הנכנס לארץ ישראל נהפך לחכם, אלא שכל אדם – כשנכנס לארץ...
  15. ה

    לכל אחד מבני ישראל היה אור אף בבית מצרי

    ולכל בני ישראל היה אור וגו' (י, כג). דקדק לומר ולכל לומר שכל אחד ואחד מישראל שהיה הולך לבית המצרי היה לו אור במושבותם של המצריים. או יכוין לומר אור זה מנין מוצאו ואמר שהוא אור במושבותם וחסר תיבת אשר והרבה מקראות יקצרו כן והכוונה ע"ד אוז"ל (שם) כי הרשעים מתכסים בחושך והוא אשר כיסה המצרים הרשעים...
  16. א

    כללי "פסח, מצה ומרור" - מאכלם של בני ישראל

    "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (יב, ח) ביאור משמעותן הרוחנית של שלוש מצוות אלו (שעליהן אמרו חז"ל: "כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו") - קרבן פסח, מצה, ומרור: בשעת יציאת מצרים הפכו בני ישראל לעם, ונוצר אז הצורך לספק...
  17. ה

    טבת כ"ט טבת - יומא דהילולא הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר זי"ע

    הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר נולד בשנת תרי"ג בעיר טורצ'ין, לאביו הרה"ק רבי יחיאל דנציגר אביו רבי יחיאל שהיה בעצמו ענק שבענקים, העניק לו מתורתו. ולקחו עמו לנסיעותיו לאדמורי"ם מווארקי. ופעם אחת בעת שלקחו אביו להרה"ק רבי יעקב ארי' מראדזמין אמר עליו האדמו"ר שעוד ירוצו אחריו חסידים רבים מאחר...
  18. י

    מה המקור? ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות

    האם יש מקור שכותב שזה רק לעת"ל ראיתי למי שציין שיטמ"ק ב"ב עה: ולא מצאתי שם
  19. ג

    בדין נכרי שהכה את ישראל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי (ב יב) בסנהדרין נח: אמר רבי חנינא נכרי שהכה את ישראל חייב מיתה, שנאמר ויפן כה וכה וירא כי אין איש וגו'. וכתב בחידושי הר"ן שם, דמשמע שמדין גזל הוא, דמה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו, ולפי זה לא שנא כותי ולא שנא ישראל שוין בדבר...
  20. ג

    גוי שהרג את ישראל חייב מיתה

    ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי בסנהדרין (נח, ב) למדו מכאן שגוי שהרג ישראל חייב מיתה. והקשה התורת חיים (נשמט בדפוסים, ונדפס בעלים לתרופה פר' שמיני תשפ"ב), שמשמע שדוקא משום שהכה יהודי, אבל אם הכה את חבירו אינו חייב. ולכאורה קודם מתן תורה היה להם דין בן נח. ותירץ, שמ"מ היו נחשבים אומה...
חזור
חלק עליון