תינוקת בת תשעה חודשים שבלעה גוף זר
והוא חורר לה את הושט והתפשט זיהום לכל הגוף
היא מורדמת ומונשמת במצב קשה
מבקשים מאד לקרוע שערי שמים עבורה
מצ"ב קישור לאמירת תהילים
תזכו למצוות
דבורה בת זלטה מלכה
https://new.tehilimyahad.com/mr.jsp?r=IrvDX67Ba38
ויותר מזה
האם מספיק שחלק מבני ישראל יקבלו את הארץ
נניח שרוב בני ישראל היו רוצים להשאר מעבר לירדן
ורק שבט אחד היה נכנס לארץ, הרי פשוט לכולם שהיה חרון אף עצום !!
וא''כ למה עם שנים וחצי שבטים עושים את זה, זה בסדר
וכי אין זילזול זה מצידם, וכי הם לא צריכים לרצות בכל תוקף להיכנס ?
וכי רק צריכים...
עוד נושא שמוזכר בקצרה בפרשתנו ומאריך בו משה בבאורו בספר דברים הוא מעלת כיבוש וישוב א''י לגבולותיה
והפליגה בו תורה בחומרתו שאם לא יורישו יסבלו מיושבי הארץ מרורות ולא עוד אלא נענש בעונש המיועד להם
וספר שופטים כמעט כולו מיוסד על ענין זה שלא הורישו וסבלו וקמו שופטים להושיעם ולהוריש לפחות חלקית...
אריכות בתאור כל המסעות לפרטיהם על פניו משונה וגם קצת מיגעת ויסעו ויחנו ויסעו ויחנו שוב ושוב ושוב, וכבר פרש''י ממדרש תנחומא כמדומה משל למלך וכו'
ונראה עוד שבא להפקיע מההבנה השטחית שמסע בני ישראל במדבר היה כעונש נקמני ח''ו ולא היא אלא דרך תיקון ולימוד וחינוך כמו שיאריך משה בספר דברים.
וכאן רק תאר...
בפרשתנו, בפירוט מסעי בני ישראל, נאמר (במדבר לג, טו): "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי".
והנה, התורה מקפידה לציין במסעים תחנות שארעו בהן מאורעות היסטוריים ורוחניים משמעותיים, כגון חסרון המים ברפידים ("וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת", פסוק יד) או פטירת אהרן הכהן בהר...
יש בנו ציפיה וגם הבנה ברורה
שלו בית המקדש היה קיים הכל היה 'אחרת', אחרת אולי כן, אבל שלמות בכלל לא בטוח !
בבית המקדש השני היו מלא מעם ישראל שחטאו, היה זילזול של עם ישראל אפי' בבית המקדש עצמו!
אם כן צריך לחדד על מה האבלות, שהרי השראת השכינה לא הביאה לשלמות שאנחנו התרגלנו שאם היה בית המקדש הכל...
האם זה נכון, ומה היה באמת היחס של עם ישראל לפחות רובו לבית המקדש השני,
שהרי הם לא עלו עם עזרא,
האם הם לא העריכו את קיומו של מקדש ה' בדורם ?
ומה ההכרח שאנחנו כ''כ נבין ונעריך את חסרונו ?
האם הם עלו לרגל וכו' או שמא ממש היו מנותקים ?
מבואר בילקוט שמעוני שעוג מלך הבשן הוא אליעזר עבד אברהם, וצ''ב מנין והאיך הגיע מדרגא של דולה ומשקה תורת רבו שילך למלחמה עם בני ישראל?
[ידוע הנידון אי יצא לחירות ע''י שגער אברהם אבינו ומרוב גודל הקול נפל שינו]
כאן נעלה בעז''ה כמיטב ידיעתי את נוסחאות א''י השונות כפי הידוע לנו מהתלמוד ירושלמי ומכתבי בני א''י המאוחרים לחתימתו שנמצאו בגניזה הקהירית ונדון בדברים כיד ה' הטובה
רש''י( כ''ב , י''א ) כותב “קבה לי — זו קשה מארה לי, שהוא נוקב ומפרש.”
ובהעמק דבר (שם ) מקשה: אם “קבה” קשה מ“ארה”, למה בלעם אומר אחר כך “מה אקוב לא קבה א־ל”, הרי בלק בתחילה ביקש רק “ארה לי”? ומבאר שהענין הוא על פי הפסוק במשלי “קללת חנם לא תבא” — קללה אינה חלה אלא אם יש מקום אחיזה ופגם, ולפי''ז...
הגמרא מוכיחה שכורש החמיץ, מזה שביקש דבר בזכות הצדקה שנתן.
ומקשה הגמ', שיש ברייתא שהעושה כן הוא צדיק גמור.
ומתרצת הגמ' - לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים.
וברש"י,כאן בישראל - שלבו לשמים ואם מריעין לו בחייו אינו קורא לו תגר אלא תולה היסורין בעונו אבל עובד כוכבים אם אין מטיבין לו כגמולו קורא...
הגה"צ רבי ישראל חיים פרידמאן זצ"ל בעל ליקוטי מהרי"ח, נולד בשנת תר"ט לאביו הרה"ח ר' יהודא פרידמאן זלה"ה, ואמו החשובה מרת מרים ע"ה. מאז ילדותו היה ניכר רבינו בכשרונותיו הנדירים כי לגדולות נוצר, והיה מצויין בין חבריו לשבח ולתהלה בתורה ובמדות טובות.
בימי בחרותו עלה רבינו ללמוד בישיבת מרן הרה"ק הייטב...
נלמד על הציווי למשה להניח למשמרת את מטה אהרן בתוך קודש הקדשים, כדי שלא יערערו עוד על כהונת אהרן. בני ישראל פונים אל משה וחוששים שהם עלולים למות כאשר יקרבו אל הקודש, וה' ציוה שאהרן והלויים ישמרו על המקדש שלא יקרב זר לשם. כן נלמד על כ"ד מתנות שניתנו לכהנים, מקדשי קדשים וקדשים קלים ותרומות, אבל הם...
מה הכרח לומר בפסוק הבדלו מתוך העדה הזאת דקאי על כלל ישראל אולי דקאי על קרח ועדתו דאיתא בגמ' מגילה כ''ג ע"ב, עד מתי לעדה וכו' שעדה זה עשרה אנשים , ועוד שם הגמ' מביאה את הפסוק הבדלו מתוך העדה הזאת כלפי כל פסוקי העדה, דמשמע דלא כלל ישראל וקרח דווקא , מה דעת חו''ר הפורום שליט''א ?
ויאמר ה' אל אהרן וכו' [יח א] וידבר ה' אל אהרן וכו' [יח ח] עיין פנים יפות שהביא מהילקוט הא למדת שכל הדברות שנאמרו לאהרן ע''י משה נאמרו לו, ומבאר הפנ''י שא''א לומר שהפרשיות אלו נאמר לאהרן שיאמר לישראל שיתנו לו המתנות כהונה שהרי הוא נוגע בדבר ואין אדם נאמן על עצמו וגם לא היו חייבין להאמין אלא למשה...
באור חדש פסחים ג: מביא בשם השאדת אריה להקשות האיך עשו בני ישראל פסח במדבר הלא לא היה להם קרקע בא'', ותירץ שא''י מוחזקת הוא לאבותינו, ולכן שפיר חייבים
ושמעתי מת''ח אחד דלפי''ז צ''ל דשבט לוי פטורים ולא עשו הפסח, שהרי היה להם ערי הלוים בא''י, אבל חלק זה קיבלו רק אח''כ כשחלקו את הארץ נתנו בנ''י...