יומא דהילולא

הרב שמואל זנוויל וינטרויב (י"ט בתמוז תרנ"ד - י"ט בסיוון תש"ב) היה ראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בפינסק ורבה של קרלין.

רבי יהודה אבן עטר (אלול ה'תט"ו - י"ט בסיוון ה'תצ"ג), היה אב בית דין ודיין בערים פאס ומקנס שבמרוקו, פרשן מקראי, ומרבניה הגדולים של המדינה.

רבי שמואל הומינר (כ"ה בתשרי ה'תרע"ד – י"ט בסיוון תשל"ז) היה איש מוסר מהיישוב הישן, מחבר ספר עבד המלך וספרים בתחום המוסר ושמירת הלשון. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8

תואר פניו:

רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט (תרכ"ב - ט"ז בסיוון תש"ד) היה בנו השישי של רבי חיים מצאנז, מייסד שושלת חסידות צאנז. הרב הלברשטאם היה מייסד חסידות ראצפרט. נספה באושוויץ-בירקנאו.

רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש (תקע"ט – ט"ז בסיון תרכ"ח) היה האדמו"ר השני של וורקא, ובנו של האדמו"ר הזקן מוורקא רבי ישראל יצחק קאליש. מכונה הרבי הצעיר מוורקא. הערך עליו במכלול...

רבי גדליהו נדל (תרפ"ג - ט"ז בסיוון תשס"ד) היה מרבני חוג חזון איש ותלמיד מקורב של החזון איש. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%93%D7%9C

https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%92%D7%A8-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A0%D7%A9%D7%A8%D7%A3-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9...

הערך במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91

רבי אברהם מנחם מנדל הלוי שטינברג (א' באדר תר"ז - א' בסיוון תרפ"ח), היה רבה של ברודי. נולד בראש חודש אדר תר"ז בעיר סרט שבבוקובינה, לרב מאיר בן רבי שמעיה מסרט, ולפעריל לבית רוטנברג. היה חסיד של האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. בשנת תרכ"ט התמנה לרב בעיר סניאטין. בשנת תרס"ד נבחר לכהן כרבה של...

הרב אליעזר דוד גרינוולד (י"ד בשבט תרכ"ז, 20 בינואר 1867 – א' בסיוון תרפ"ח, 20 במאי 1928) שימש כרב וראש ישיבה בערים ברדיוב, צעהלים, אויבר-וישובה (וישובה עילית) וסאטמר שבטרנסילבניה. ידוע על שם ספרו "קרן לדוד". נולד בטשארנא שבהונגריה לרב עמרם גרינוולד, בנו של הרב יוסף גרינוולד, אב"ד צ'צוביץ...

הרב יחזקאל בנט (לפעמים: בנעט; כ"ג בתשרי ה'תרכ"ג, 17 באוקטובר 1862 – א' בסיוון ה'תרע"ג, 6 ביוני 1913) היה רבה של הקהילה היהודית בעיירה סאין או סינרוואראליה (סעיני-וואראהל) שבמרמורש, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בשטח רומניה. לאחר מותו יצא ספר שו"ת שלו בשם משיב טעם. נולד בשנת ה'תרכ"ג, 1862...

רבי יהודה צבי טויב (או: רבי יהודה צבי מראזלה (השני); תר"י - א' בסיון תרמ"ו) היה אדמו"ר ואב"ד העיר ראזלא והרביעי בשושלת חסידות קאלוב. נולד בשנת תר"י לרבי שלמה טויב מראזלא ולרבקה בת רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מראזלא בעל הדעת קדושים. נשא את הינדא צ'יפא בת רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה. אחרי...

מקובל שחי 120 שנה, אולם אין זה מסתדר עם התאריכים יש למישהו מידע בענין?

מצאנו בכמה מקומות שהמסילת ישרים מפרש את הגמ' אחרת מרש"י. ובעז"ה ננסה לאסוף כמה מהם. דוגמא אחת: החילוק בין זהירות לזריזות, לרש"י (ע"ז כ, ב) זהירות היא בשעת מעשה, וזריזות - שנשמר מראש שלא יבא לידי עבירה, ולרמח"ל - זהירות היא בלאוין, וזריזות - בעשין; ובפרט זה הגר"א ביהושע (א, ח) מפרש כרמח"ל.

הרב שמריהו יוסף קרליץ (תרי"ב – כ"א באייר תרע"ו) היה רבה של קוסובה במשך שלושים וארבע שנים; אביו של החזון איש ואבי משפחת קרליץ שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים. רבי שמריהו יוסף קרליץ נולד בקוסובה שבאימפריה הרוסית (בתחומי בלארוס של ימינו), שם התגורר אביו הרב שמשון קרליץ, וכן כמה מצאצאי הרב...

הרב שמואל יעקב בורנשטיין נולד בכ"ט באלול ה'תש"ו, לישכר דב ויהודית צביה (לבית לובין) בורנשטיין, משפחה חסידית ירושלמית. למד בתלמוד תורה 'יבנה' בעיר, ואחר כך בישיבת תפארת צבי ותקופה קצרה בכולל ברעננה. מקיץ ה'תשכ"ב למד בישיבת חברון, שם התקרב לרבי חיים סרנא שהחל אז להעביר שיעורים בישיבה. הם עבדו יחד...

רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (בכתיב עברי: סוֹלֹוְצִּ'יק; ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים ה'תרל"ט–ה'תרנ"ב. נחשב לראשון לשושלת בריסק - שושלת...