.
ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי:
. . .
ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי:
ועי' רש"י (ח'):
נפתולי אלהים. מנחם בן סרוק פרשו במחברת צמיד פתיל, חבורים, מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים. ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי:
ויש כאן כמה דקדוקים:
א. וכי רחל לא רצתה בנים בלי קשר לזה שלאה זכתה לבנים?
ב. מהו שכתוב כי לא ילדה ליעקב והרי זה פשוט?
ג. מדוע קראה רחל רק לבן השני נפתלי והרי לפי שני הפירושים שייך הטעם כבר בבן הראשון?
ד. לפירושו של מנחם לכאורה לא מובן מהו החיבור לאחותה. ואם כפרש"י להשתוות לאחותה איך שייך לומר ששוותה לאחותה והרי ללאה היו יותר בנים וגם שלה ממש.
בדרך אפשר ולולא דברי רש"י אולי י"ל שכאשר ילדה לאה הרגישה רחל אמנו איזושהי הרגשה של ירידה יחסית (ללאה) בקשר עם יעקב ולכן ההדגשה היא שלא ילדה ליעקב. וחששה מעבירת הקנאה בלאה וגם שמצוות הויתור שויתרה ללאה לא תהיה שלימה אם לא יהיה ליבה שלם עם המצב. (ואולי זה הפשט ברש"י שקנאה במעשיה הטובים דהיינו שרצתה גם כן זכויות).
ולכן חוץ מרצונה הפרטי לבנים רצתה בנים כדי להשקיט מליבה את הקנאה הזאת ואולי יש לפרש שלכן ביקשה מיעקב שיתפלל הוא עליה כי אם היה מתחזק בתפילה במיוחד בשבילה אולי בזה עצמו היתה תועלת לעניין. ויש לפרש מ"ש מתה אנוכי ע"פ דברי המדרש (ילקו"ש שמעוני פ' וילך) מאה מיתות ולא קנאה אחת - שמשה רבנו הסכים למות כדי לא לקנא ביהושע.
והנה רחל אמנו 'הסתפקה' בשני בני בלהה כדי שלא לחוש קינאה!
וזו כוונתה, לפי פירוש מנחם, במ"ש נפתולי אלוקים כלומר התחברתי לאהוב את אחותי ע"י בני שפחתי!
יש לציין שבמחברת מנחם לא כתוב 'לזכות לבנים' אלא רק שמילה זו שייכת למילה פתיל.
ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי:
. . .
ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי:
ועי' רש"י (ח'):
נפתולי אלהים. מנחם בן סרוק פרשו במחברת צמיד פתיל, חבורים, מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים. ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי:
ויש כאן כמה דקדוקים:
א. וכי רחל לא רצתה בנים בלי קשר לזה שלאה זכתה לבנים?
ב. מהו שכתוב כי לא ילדה ליעקב והרי זה פשוט?
ג. מדוע קראה רחל רק לבן השני נפתלי והרי לפי שני הפירושים שייך הטעם כבר בבן הראשון?
ד. לפירושו של מנחם לכאורה לא מובן מהו החיבור לאחותה. ואם כפרש"י להשתוות לאחותה איך שייך לומר ששוותה לאחותה והרי ללאה היו יותר בנים וגם שלה ממש.
בדרך אפשר ולולא דברי רש"י אולי י"ל שכאשר ילדה לאה הרגישה רחל אמנו איזושהי הרגשה של ירידה יחסית (ללאה) בקשר עם יעקב ולכן ההדגשה היא שלא ילדה ליעקב. וחששה מעבירת הקנאה בלאה וגם שמצוות הויתור שויתרה ללאה לא תהיה שלימה אם לא יהיה ליבה שלם עם המצב. (ואולי זה הפשט ברש"י שקנאה במעשיה הטובים דהיינו שרצתה גם כן זכויות).
ולכן חוץ מרצונה הפרטי לבנים רצתה בנים כדי להשקיט מליבה את הקנאה הזאת ואולי יש לפרש שלכן ביקשה מיעקב שיתפלל הוא עליה כי אם היה מתחזק בתפילה במיוחד בשבילה אולי בזה עצמו היתה תועלת לעניין. ויש לפרש מ"ש מתה אנוכי ע"פ דברי המדרש (ילקו"ש שמעוני פ' וילך) מאה מיתות ולא קנאה אחת - שמשה רבנו הסכים למות כדי לא לקנא ביהושע.
והנה רחל אמנו 'הסתפקה' בשני בני בלהה כדי שלא לחוש קינאה!
וזו כוונתה, לפי פירוש מנחם, במ"ש נפתולי אלוקים כלומר התחברתי לאהוב את אחותי ע"י בני שפחתי!
יש לציין שבמחברת מנחם לא כתוב 'לזכות לבנים' אלא רק שמילה זו שייכת למילה פתיל.
