בר אביי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
410
תודות
2,039
נקודות
185
.

ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי:
. . .
ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי:


ועי' רש"י (ח'):
נפתולי אלהים. מנחם בן סרוק פרשו במחברת צמיד פתיל, חבורים, מאת המקום
נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים. ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי:

ויש כאן כמה דקדוקים:
א. וכי רחל לא רצתה בנים בלי קשר לזה שלאה זכתה לבנים?
ב. מהו שכתוב כי לא ילדה ליעקב והרי זה פשוט?
ג. מדוע קראה רחל רק לבן השני נפתלי והרי לפי שני הפירושים שייך הטעם כבר בבן הראשון?
ד. לפירושו של מנחם לכאורה לא מובן מהו החיבור לאחותה. ואם כפרש"י להשתוות לאחותה איך שייך לומר ששוותה לאחותה והרי ללאה היו יותר בנים וגם שלה ממש.


בדרך אפשר ולולא דברי רש"י אולי י"ל שכאשר ילדה לאה הרגישה רחל אמנו איזושהי הרגשה של ירידה יחסית (ללאה) בקשר עם יעקב ולכן ההדגשה היא שלא ילדה ליעקב. וחששה מעבירת הקנאה בלאה וגם שמצוות הויתור שויתרה ללאה לא תהיה שלימה אם לא יהיה ליבה שלם עם המצב. (ואולי זה הפשט ברש"י שקנאה במעשיה הטובים דהיינו שרצתה גם כן זכויות).
ולכן חוץ מרצונה הפרטי לבנים רצתה בנים כדי להשקיט מליבה את הקנאה הזאת ואולי יש לפרש שלכן ביקשה מיעקב שיתפלל הוא עליה כי אם היה מתחזק בתפילה במיוחד בשבילה אולי בזה עצמו היתה תועלת לעניין. ויש לפרש מ"ש מתה אנוכי ע"פ דברי המדרש (ילקו"ש שמעוני פ' וילך) מאה מיתות ולא קנאה אחת - שמשה רבנו הסכים למות כדי לא לקנא ביהושע.
והנה רחל אמנו 'הסתפקה' בשני בני בלהה כדי שלא לחוש קינאה!
וזו כוונתה, לפי פירוש מנחם, במ"ש נפתולי אלוקים כלומר התחברתי לאהוב את אחותי ע"י בני שפחתי!
יש לציין שבמחברת מנחם לא כתוב 'לזכות לבנים' אלא רק שמילה זו שייכת למילה פתיל.

 
א. עד שילדה לאה, יכלה רחל לתלות את העיכוב בגזירה כללית. משילדה לאה, הבינה שהחיסרון תלוי בה, וקינאה במעשיה הטובים שזיכוה לבנים.
ב. כאבה לא היה רק אישי, אלא על שאין לה חלק בייעודו של יעקב להעמיד י"ב שבטים ולבנות את האומה (ראה רמב"ן שם).
ג. בבן הראשון הוסרה חרפת העקרות הבסיסית, אך בן אחד עלול להיתפס כמקרה. רק בבן השני התבססה ההכרה שזו ברכה קבועה והמשכיות.
ד. בן השפחה מתייחס אחר הגבירה ההשתוות אינה במספר הבנים אלא במעמד: עד עתה הייתה לאה "אם" ורחל "עקרה". משזכתה לשני בנים, יצאה מגדר עקרה ונתחברה לאחותה כשותפה שווה בהעמדת השבטים (ועי' ב"ר ע"א, ז' לעניין חשבון השבטים).
 
עד שילדה לאה, יכלה רחל לתלות את העיכוב בגזירה כללית
לא היה שום עיכוב, לאה הרתה מיד.
בבן הראשון הוסרה חרפת העקרות הבסיסית
איך הוסרה מרחל?
אך בן אחד עלול להיתפס כמקרה
??
רק בבן השני התבססה ההכרה שזו ברכה קבועה והמשכיות
לא היו לבלהה עוד בנים.
איך שווה? (4 לא שווה 2)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓