חידת היכי תימצי - איך יתכן שאדם אינו כהן אך בנו יהיה כהן? | אוצר החידות| דף 4 חידת היכי תימצי - איך יתכן שאדם אינו כהן אך בנו יהיה כהן? | אוצר החידות| דף 4
פִּתָרוֹן
למעשה ב' תירוצים בדבר.
א'. אם אמר על עצמו שאינו כהן אחרי שכבר היו לו ילדים, דאז לכו"ע נאמן על עצמו אך לא על בניו.
ב'. אם אמר על בנו שהוא בן גרושה ולבן הזה כבר היו ילדים, לפי שיטת השאילתות (פר' וארא שאילתא מא) על הבן נאמן ועל בן בנו אינו נאמן.
חג שמח
למעשה ב' תירוצים בדבר.
א'. אם אמר על עצמו שאינו כהן אחרי שכבר היו לו ילדים, דאז לכו"ע נאמן על עצמו אך לא על בניו.
ב'. אם אמר על בנו שהוא בן גרושה ולבן הזה כבר היו ילדים, לפי שיטת השאילתות (פר' וארא שאילתא מא) על הבן נאמן ועל בן בנו אינו נאמן.
חג שמח
צריך לדייק בנוסח השאלות
ב' ההיכי תימצי אינם גווני דהוא אינו כהן ובנו כהן, אלא או תרוויהו כהנים או תרוויהו אינם כהנים, אלא דאנן ידעינן על אחד שהוא כהן ועל השני לא ידעינן
וכמו שהרגיש בזה כ''ת גופיה
יתכן שזה הנוסח, אני מסתפק.
 
צריך לדייק בנוסח השאלות
ב' ההיכי תימצי אינם גווני דהוא אינו כהן ובנו כהן, אלא או תרוויהו כהנים או תרוויהו אינם כהנים, אלא דאנן ידעינן על אחד שהוא כהן ועל השני לא ידעינן
וכמו שהרגיש בזה כ''ת גופיה
בהלכות נאמנות מר אינו צודק.
 
ע''ד משל ג' יושבים בסעודה ישראל ודאי והנך תרתי, האם יש להקדים את הבן ליטול מנה יפה ראשון ולברך, או דאפשר לישראל ליתן להאב שהרי איכא ממ''נ.
וכן עוד כיו''ב.
וכן אם הבן שלח שליח לקדש לו גרושה האם מותר לאב לישא אותה
 
ע''ד משל ג' יושבים בסעודה ישראל ודאי והנך תרתי, האם יש להקדים את הבן ליטול מנה יפה ראשון ולברך, או דאפשר לישראל ליתן להאב שהרי איכא ממ''נ.
וכן עוד כיו''ב.
יישר כוח גדול!
ספק יפה
וכן אם הבן שלח שליח לקדש לו גרושה האם מותר לאב לישא אותה
לא הבנתי מה כוונת כ"ת
 
וכן אם הבן שלח שליח לקדש לו גרושה האם מותר לאב לישא אותה
לא הבנתי מה כוונת כ"ת

אם הבן כהן הרי הקידושין אינם קידושין דאשלד''ע, האם מותר לאב לישא אותה עכשיו שהרי הוא אין דינו ככהן ומותר בגרושה? או דנאמר ממ''נ אם אינך כהן הרי היא מקודשת לבנך ואסורה עליך משום א''א וכלתו?
 
מתחילה חשבתי עוד נ''מ בזה אם הבן למשל זורק את הדם ע''מ שיאכל אביו את הבשר חוץ לזמנו, ולפי הצד בגמ' בזבחים דל''ו דע''מ שיאכל פסולים את דמו אינו פיגול, אבל למעשה מבו' בר''מ דקי''ל דהוא פיגול [והחזו''א מוכיח מכ''ד דע''כ הכי קי''ל עי''ש].

אך עדיין נ''מ בזרק האב דם הקרבן במחשבת פיגול [דבזר כה''ג הדין דאם יש עוד דם יחזור כהן ויזרוק דאין הקרבן נפסל ע''י מי שאין ראוי לעבודה], האם יהני שהבן הוא זה שיזרוק את הדם שנשאר? לכאו' ודאי לא דאיכא ממ''נ

ומתוך כך נתעוררתי לספק הבא: זרק האב את הדם במחשבת פיגול וחזר הבן וזרק את הדם בהכשר [דבזה נת' דאין בזה תועלת] האם יהני מה שכהן אחר יזרוק עכשיו את הדם שנשאר עדיין בהכשר, הרי מצד הבן מצ''ע דייני' ליה שהוא כהן כשר וא''כ אין תועלת בכהן אחר, ודו''ק, וצריך ראיה לזה.
 
האם יהני מה שכהן אחר יזרוק עכשיו את הדם שנשאר עדיין בהכשר, הרי מצד הבן מצ''ע דייני' ליה שהוא כהן כשר וא''כ אין תועלת בכהן אחר, ודו''ק, וצריך ראיה לזה.
ממ"נ יהני זריקתו או זריקת הכהן.
ובעצם העניין כבר ביררתי לעיל דאיני יודע מה הנוסח לגבי הנאמנות, דבאמת יתכן דליכא ממ"נ לגבי זריקת האב והבן. וצריך עיון...
 
ממ"נ יהני זריקתו או זריקת הכהן.
ובעצם העניין כבר ביררתי לעיל דאיני יודע מה הנוסח לגבי הנאמנות, דבאמת יתכן דליכא ממ"נ לגבי זריקת האב והבן. וצריך עיון...
??


לגופו של נדון, דיברתי בזה אמש עם ב' מחשובי מרביצי התורה בדורנו שליט''א וטענו בתוקף רב דודאי אמרינן ממ''נ בכיו''ב שאי''ז אלא ענין נאמנות גרידא, וכ''ה פשטות הדברים לכאו'.
הערה חשובה נוספת: כל זה אינו לפי ההיכ''ת המקורית שכתב הרב @מנורה בדרום שיחי' שנאמן ע''ע ולא על בנו, דזה כשי' התוס' ביבמות שם, דלשי' ה''ז מצד שויא ובזה זה רק נאמנות כלפי עצמו ואין מקום לנדון כלל, אלא לשיטת השאילתות שהו' למעלה (איני מוצא המקום כעת) דנאמן לגבי בנו ולא לגבי בן בנו.​
 
נערך לאחרונה:
י"א שחלל הבא על בת ישראל - הבן כהן.
האשכול אמנם ישן, אך בפורום דברים נשארים, והתורה קיימת לעולם.
וכיום ראיתי, והשתוממתי
האם יש אומרים שחלל הבא על בת ישראל הבן כהן?
עד כאן לא אמר ר' דוסתאי בן יהודה (קידושין סד וש"נ) אלא דבנות ישראל מקוה טהרה לחללים ובתם מותרת לכהונה, אך להחיל שם כהן על הולד?
אודה אם יעמידני על האמת.
 
האם יש אומרים שחלל הבא על בת ישראל הבן כהן?
הובא בהמשך
באור שמח איסו"ב י"ח א חידש דלר' דוסתאי חלל שנשא ישראלית הבן כהן כשר.
כמדו' דמוכיחים כן מהריטב''א ביבמות דפ''ה ע''ב
וזה מקצת מלשון האור שמח שם
ובחלל שנשא ישראלית טעמא אחרינא דהוי מקוה טהרה והולד נעשה כהן כשר, דפוק חזי דאם משום דמתייחס אחרי הכשר והיא הישראלית, זה ניחא בבתו אם נשא ישראלית והוליד בת דכשרה לכהונה, אבל בנו נהי דכשר בעי להיות וכי ישא אחרי זה כהנת אינו מחללה אבל דין כהונה לעבודה ולאכול קדשי הגבול מנא ליה אמו זרה הוי, ואביו זר הוה ואין לו דין חלק ונחלה בכהונה. ורבינו שלמה פירש על הך דר' דוסתאי, דרק בתו כשרה לכהונה, וכן ביארו רבנן בתוספות פרק יש מותרות דף פ"ה תוד"ה ממזרת ונתינה איכא בינייהו דאזלי בשיטת רש"י יעו"ש, ומוכח דבנו לא הוי כהן וזה אינו מחוור, ולדעתין דכשר לכהונה והבן כהן מעליא הוי וא"כ לא הוי טעמא דהולך אחרי הכשר שבשניהן רק זרעו מתייחס לכהונה ואינו נפסל בנשים דלאו מעמיו ולאו כהנות נינהו.

עד כאן לא אמר ר' דוסתאי בן יהודה (קידושין סד וש"נ) אלא דבנות ישראל מקוה טהרה לחללים ובתם מותרת לכהונה, אך להחיל שם כהן על הולד?
קידושין עז א
מתניתין דלא כרבי דוסתאי בן יהודה דתניא רבי דוסתאי בן יהודה אומר כשם שבני ישראל מקוה טהרה לחללות כך בנות ישראל מקוה טהרה לחללים מאי טעמיה דר' דוסתאי בר' יהודה אמר קרא לא יחלל זרעו בעמיו בעם אחד הוא דמיחל בשני עממים אינו מיחל​
 
האשכול אמנם ישן, אך בפורום דברים נשארים, והתורה קיימת לעולם.
וכיום ראיתי, והשתוממתי
האם יש אומרים שחלל הבא על בת ישראל הבן כהן?
עד כאן לא אמר ר' דוסתאי בן יהודה (קידושין סד וש"נ) אלא דבנות ישראל מקוה טהרה לחללים ובתם מותרת לכהונה, אך להחיל שם כהן על הולד?
אודה אם יעמידני על האמת.​
אמת זהו צד מחודש, אך כן כתבו חלק מהאחרונים (אולי האו"ש), והגר"ח כותב במפורש להיפך. ויש שהביאו מהריטב"א ביבמות שהולד כהן, אך הגרד"ל הוכיח שהוא ט"ס.​
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה