האומנם?
אֶרְאֶל – הן אראלם צעקו חוצה. ואראל שם גדולה הוא כמו שפירשתי במלת אריאל. ורבי אדונים פירש אראלם מלה מורכבת 'אראה להם' כמו 'בשלם הבשר' בשל להם, וכן כתבו אדוני אבי ע"ה. (שרשים לרד"ק).
זרזיף – ואדוני אבי פירש שהיא מלה מורכבת משתי מלות 'זר זיף', ויהיה זיף מגזרת מלוה, מוזיף, וזר הוא על המטר שהוא זר ואינו מטבע הארץ, והוא מלוה הארץ וחונן אותה. ויש לפרש עוד לשון נטיפה והזלה, והוא הנכון אצלי בפירוש המלה הזאת. (שרשים לרד"ק).
זרזיר – וכן אמר על זרזיר שהיא מלה מורכבת. ויש לפרש שהוא מין חיה, ונקרא כן לפי שהוא דק במתניו כאלו הוא חבוש או חגור במתניו, ותרגום 'חגורות' זרזין, וכן תרגום 'ויחבש' וזריז.
פרשד – ויצא הפרשדנה. יש לפרש בו שהוא שם מקום כך. דעת התרגום בו שהוא פרש והדל"ת נוסף, ודומה כי דעתו היתה שהמלה מורכבת מן פרש ומן שדונה הוא לשון שפיכה כתרגומו.
רטפש - ענינו לפי מקומו נתרכך. ויש אומרים שהיא מלה מורכבת משתי מלות, רוצה לומר רטוב ופש. ופירשו עוד במלה הזאת רטפש הוא רטוב בא"ת ב"ש. ותרגומו אתקליש בשריה.
וזאת לפני שנבדוק את יתר המקומות שבהם לא הציע פירוש אחר לשרשים בני ארבע וחמש אותיות.
במכלול כתב את אראל כמי שנכפלה בו פה"פ. וכן כתב שם את כל המילים כבעלי שלש אותיות שורש, ואין להביא ראיה מפירושו למקרא שבו נטה להביא פרשנויות נוספות, אך דעתו ברורה במכלול.
הבאתי מספר השרשים, כפי שציינתי.
גם בספר השרשים נטה להביא יותר פרשנויות מהמכלול, ופוק חזי בסוף שער השמות הביא בערך שלשים שמות בני יותר משלוש אותיות שורש, ורבים מהם הם שמות מקומות שאינם בלשון הקודש המקורית.
נראה לי שמה שאין שורש יותר מג' אותיות זהו רק בשם עצם אבל בשמות אחרים כגון שמות בנ"א יש, [כגון שורש תיבת כדרלעומר ודו"ק].
ואיך זה שייך ל'אראלם'?
הוא במפורש מציין על חלק מהשרשים שאינם מלשון הקודש.
זה גם כן לא שם עצם
פרש, נמק והבהר
קרא נא את מה שכתבתי לעיל בחילוק בין שם עצם לשם אחר והבן.