אחר כל הדברים והאמת וכו'
ואחר שהרב אוהב ספר הסכים איתי ע''כ שיש פוסקים שפסקו שלמעשה קניינים וגיטין שווים בעניין זה, הדרא קושיה לדוכתא.
אם גם בקניינים האונס לא מבטל המעשה של התנאי ולא גורם שיהיה קניין (כשלא נתבצע התנאי מחמת אונס), וגם בגיטין, כן הדבר, שאם לא נתבצע התנאי מחמת אונס לא חשיב כאילו נתבצע התנאי, שוב למה צריך לתקנת צו''פ?
אמנם, אחר מחשבה, עלתה בדעתי סברא בזה ואשמח לשמוע מחו''ר הפורום הרה''ג שליט''א אם היא מתקבלת על הדעת.
דלכאורה יש חילוק בין קניינים שהם מדיני ממונות, לבין גיטין שיש בהם דין של איסורים, וכיון שבאיסורים מצינו שאונס מבטל המעשה, הייתה הו''א דווקא בזה לומר שגם בגיטין אונס יבטל המעשה, אמנם לפי''ז צריך להסביר כל מהלך הגמ' כאן על הצד של איסור וצ''ע.