אמונה או ידיעה | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 3 | פורום אוצר התורה אמונה או ידיעה | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 3 | פורום אוצר התורה
נוסף ללוח שנה: 05-21-25

אני מבין שהדיון הסתיים...

נמצא שהאמונה אינה עומדת בפני עצמה אלא על בסיס הידיעה.
אמונה שאינה נשענת על הידיעה אלא רק על הקבלה אינה שווה מאום ויהיו שיקראו לה טפשית.

השגה אינה ניתנת לאמונה. אלא שהאמונה היא בעובדה שהדברים שאינם מושגים - קיימים.

היש חולק?
 
אני מבין שהדיון הסתיים...

נמצא שהאמונה אינה עומדת בפני עצמה אלא על בסיס הידיעה.
אמונה שאינה נשענת על הידיעה אלא רק על הקבלה אינה שווה מאום ויהיו שיקראו לה טפשית.

השגה אינה ניתנת לאמונה. אלא שהאמונה היא בעובדה שהדברים שאינם מושגים - קיימים.

היש חולק?
קצר מאוד ולא ברור או לא מבואר היטב
אשאל שאלה. האם כל יהודי פשוט שקם בבוקר ואמר אני מאמין באמונה שלמה שיש בורא לעולם והוא משגיח עלינו השגחה פרטית על אף שאין לו שום הוכחה ברורה שאכן כן הוא אבל הוא מאמין, האם לא קיים בזה מצות אמונה.
עוד שאלה. אחר התפילה אומרים אני מאמין בי''ג עיקרים ומונה אותם בפיו. האם כל הי''ג עיקרים ברורים וידועים לו על פי הוכחות, ברור שלא. יש הוכחה שיבוא המשיח ושיהי' תחיית המתים. אני מאמין כי כך קיבלתי או כך כתוב בתורה. ועי'.
כמובן שלפי זה יש דרגות באמונה, וככל שיש יותר ידעה בענין אולי הוא בדרגה יותר גבוה של אמונה או להיפך שהוא יותר מאמין שהרי אין לו שום ידיעה אם זה נכון או לא.
 
אני מבין שהדיון הסתיים...

נמצא שהאמונה אינה עומדת בפני עצמה אלא על בסיס הידיעה.
אמונה שאינה נשענת על הידיעה אלא רק על הקבלה אינה שווה מאום ויהיו שיקראו לה טפשית.

השגה אינה ניתנת לאמונה. אלא שהאמונה היא בעובדה שהדברים שאינם מושגים - קיימים.

היש חולק?
אמונה פי' בלה"ק הסתמכות
"שלא על אמונתו הלווהו"
"מאמין בחי העולמים וזורע"
אדם שאין לו על מה להסתמך, ונסמך, הוא טיפש.
אבל אדם שסומך על אביו ורבותיו, אף שלא בירר וחקר והגיע לאמיתות הענין, אבל אמרו לו ומסתמך על זה, הוא חכם.
 
האם כל יהודי פשוט שקם בבוקר ואמר אני מאמין באמונה שלמה שיש בורא לעולם והוא משגיח עלינו השגחה פרטית על אף שאין לו שום הוכחה ברורה שאכן כן הוא אבל הוא מאמין, האם לא קיים בזה מצות אמונה.
קיים ברמה פחותה מאד.
הוא פשוט לא כל כך מבין מה הוא אומר...
אחר התפילה אומרים אני מאמין בי''ג עיקרים ומונה אותם בפיו. האם כל הי''ג עיקרים ברורים וידועים לו על פי הוכחות, ברור שלא. יש הוכחה שיבוא המשיח ושיהי' תחיית המתים. אני מאמין כי כך קיבלתי או כך כתוב בתורה. ועי'.
האומר אין תחיית המתים מן התורה אין לו חלק לעולם הבא. פי' רש"י - ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר הוא הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה מה לנו ולאמונתו וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא הלכך כופר גמור הוא!

הרב מרדכי נויגרשל נוהג לומר שאין הבדל בין מי שמאמין בתחיית המתים סתם (לא מהתורה) למי שמאמין בתחיית המתים מן התורה רק כי הוא מאמין, על שניהם יש את האמירה "מה לנו ולאמונתו" אם הוא לא יודע את זה בעצמו.
אני לא הולך כל כך רחוק, אבל ברור שזו האמונה ההתחלתית ביותר והיא לא יכולה להשאר שם.
 
נערך לאחרונה:
אמונה פי' בלה"ק הסתמכות
"שלא על אמונתו הלווהו"
"מאמין בחי העולמים וזורע"
לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד... מה תעשה עם הפסוקים של הידיעה?
מלבד זאת מי אמר לך ש"מאמין בחי עולמים" זה הסתמכות? אולי זה ידיעה?
אבל אדם שסומך על אביו ורבותיו, אף שלא בירר וחקר והגיע לאמיתות הענין, אבל אמרו לו ומסתמך על זה, הוא חכם.
כל אחד שמסתמך, יש לו על מה. אחרת זה לא היה הסתמכות אלא המצאה...
אתה בעצם טוען שחילוני שסומך על אבא שלו וסבא שלו והמורים שלו באוניברסיטה שלא שמרו תורה ומצוות - הוא חכם....
 
נערך לאחרונה:
מה תעשה עם הפסוקים של הידיעה?
איזה פסוקים?
הסתמכות על ידיעה היא הסתמכות מצוינת
כל אחד שמסתמך, יש לו על מה. אחרת זה לא היה הסתמכות אלא המצאה...
ברור השאלה על מה מסתמכים
ולכן ..
אתה בעצם טוען שחילוני שסומך על אבא שלו וסבא שלו והמורים שלו באוניברסיטה שלא שמרו תורה ומצוות - הוא חכם....
לא, הוא טיפש, כי הם בעצמם לא מסתמכים ע"ז, אולם כשיש על מה, שאתה ידוע שלפניך אדם נקי מנגיעות, [גדו"י], ואנשים חכמים להפליא, [גדו"י],
וכן אבי שהוא שמדקדק במצוות אף שאין בהם כ"כ הבנה, ואם לא היה לו על מה להסתמך לא היה עושה כן, א"כ זה הוא הסתמכות מוצדקת וחכמה..
 
איזה פסוקים?
הסתמכות על ידיעה היא הסתמכות מצוינת
וידעת היום, בשרי אחזה אלוק, דע את אלוקי אביך ועוד
זה לא הסתמכות על ידיעה אלא הידיעה עצמה.
לא, הוא טיפש, כי הם בעצמם לא מסתמכים ע"ז
הם הסתמכו על אביהם שהסתמך על הפרופסור (והיו אלפי כאלו במהלך ההיסטוריה) שחקר את העניין והגיע למסקנה שתאוריית דארווין נכונה...
הם הסתמכו על מחקרים שמראים שהעולם קיים 15 מיליון שנה, ועוד עשרות רבות של מחקרים.
שאתה ידוע שלפניך אדם נקי מנגיעות, [גדו"י], ואנשים חכמים להפליא, [גדו"י],
מהיכן הידיעה על זה?
זה עצמו הסתמכות...
וכן אבי שהוא שמדקדק במצוות אף שאין בהם כ"כ הבנה, ואם לא היה לו על מה להסתמך לא היה עושה כן,
אותו דבר החילוני טוען על אבותיו...
למה אתה מחליט שאביך לא היה עושה כן אם לא היה הסתמכות אמיתית והאב החילוני כן?
 
האומר אין תחיית המתים מן התורה אין לו חלק לעולם הבא. פי' רש"י - ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר הוא הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה מה לנו ולאמונתו וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא הלכך כופר גמור הוא!
דוק בלשוני שכתבתי שהוא מאמין בזה משום שכך כתוב בתורה לא יותר מזה. ועדיין אין זה נחשב לידיעה אלא לאמונה בתורה שמה שכתוב בה אמת וזה כבר שאר העיקרים אחד תלוי בשני והבן
 
דוק בלשוני שכתבתי שהוא מאמין בזה משום שכך כתוב בתורה לא יותר מזה. ועדיין אין זה נחשב לידיעה אלא לאמונה בתורה שמה שכתוב בה אמת וזה כבר שאר העיקרים אחד תלוי בשני והבן
עיין במה שכתבתי בשורה הבאה ותמצא את התשובה...
 
וידעת היום, בשרי אחזה אלוק, דע את אלוקי אביך ועוד
זה לא הסתמכות על ידיעה אלא הידיעה עצמה.
וודאי צריך ידיעה אבל יש גם אמונה ולא סותרים זה את זה מי שלא יודע יכול להיות מאמין
הם הסתמכו על אביהם שהסתמך על הפרופסור (והיו אלפי כאלו במהלך ההיסטוריה) שחקר את העניין והגיע למסקנה שתאוריית דארווין נכונה...
הם הסתמכו על מחקרים שמראים שהעולם קיים 15 מיליון שנה, ועוד עשרות רבות של מחקרים.
אותו דבר החילוני טוען על אבותיו...
למה אתה מחליט שאביך לא היה עושה כן אם לא היה הסתמכות אמיתית והאב החילוני כן?
החילוני לא טוען שאבותיו יצאו מסביבת הנוחות שלהם, כדי לעשות משהו בגלל שהם מאמינים בו,
חרדי יודע שאביו מקפיד באיסור חמור לא להדליק את האור, אף שאין בפעולה זו שום טירחא, ואף עם וחוק לא יחוקק כזה חוק אם לא שיש בורא לעולם והוא ציווה ע"ז ועוד כהנה וכהנה דוגמאות
מהיכן הידיעה על זה?
זה עצמו הסתמכות...
את זה הוא רואה בעיניו...
 
מי שלא יודע יכול להיות מאמין
אחרי שיש חיוב של ידיעה, מגוחך לחייב את אותו דבר באמונה.
אתה בעצם אומר שהאמונה היא לא חיוב אלא רק למי שלא יודע...
החילוני לא טוען שאבותיו יצאו מסביבת הנוחות שלהם, כדי לעשות משהו בגלל שהם מאמינים בו,
חרדי יודע שאביו מקפיד באיסור חמור לא להדליק את האור, אף שאין בפעולה זו שום טירחא, ואף עם וחוק לא יחוקק כזה חוק אם לא שיש בורא לעולם והוא ציווה ע"ז ועוד כהנה וכהנה דוגמאות
א. אתה מביא דווקא את הדברים הלא נכונים. בשבת אין שום סיבה לומר שזה הבורא. מאד יתכן שזה סתם תמהוני שסחף אחריו המונים לפני 5000 שנה ח"ו.
אולי אתה לא יודע אבל בספרי הנצרות כתוב שאם מישהו מכה אותך תן לו את הלחי השנייה... אף אחד לא יחוקק חוק כזה אם זה לא הבורא???
ב. אתה לא שם לב, אבל אתה כבר נכנס להוכחות, למה זה הבורא. זה לא אמונה, אלא התחלת הידיעה.
את זה הוא רואה בעיניו...
ממש לא.
האם חסרים אנשים חילוניים שמתעלים מעל שיקולים אישיים??
האם חסרים פרופסורים כופרים וחכמים בקנה מידה??
 
וכי חושדני שלא קראתי עד הסוף אתמהה
ציינתי שלא בטוח שיש הבדל אם האמונה היא מהתורה או לא, כל עוד זה אמונה עיוורת בלי בסיס ראוי מלבד "כך אמרו לי".
והבאתי בשם הרב נויגרשל כי דברי רש"י "מה לנו ולאמונתו" הולכים גם אחר המאמין שתחיית המתים מהתורה אבל אמונתו פורחת באוויר כנ"ל.
וכך גם בעיקרים האחרים.
המאמין אמונה עיוורת - מה לנו ולאמונתו...
 
הרבנים @אורי @עוזי ומגני
דברי מופיעים מפורשות בתחילת שער הייחוד בחובת הלבבות עיי"ש.
עדיין לא ראיתי מישהו החולק לגמרי עליו,
אלא כמו החינוך שכתב שאמנם מצווה היא להאמין אבל מצווה מן המובחר לדעת "במופת נחתך" - כלשונו.
 
אם כן הרי לנו שאין זה בכלל מה לנו ולאמונתו ומה הוא אשר תלינו עלינו
נכון מאד.
לכן הוספתי שאינני הולך רחוק כמותו, אבל ברור שאין זה המספיק לעובדי ד', ומבן תורה נדרש לדעת את ד'.
 
אחרי שיש חיוב של ידיעה, מגוחך לחייב את אותו דבר באמונה.
אתה בעצם אומר שהאמונה היא לא חיוב אלא רק למי שלא יודע...
לא זה מה שאמרתי, [או כמו מה שאתה אומר, תקרא] אמרתי שיש מצווה וחיוב על כל אחד לדעת את ד',
אמרתי שאמונה אינה סותרת ידיעה, משום שאמונה הוא להסתמך, ומי שיודע את ד' נסמך על ידיעתו,
ואמרתי שמי שלא יודע את ד', ונסמך על קבלתו ג"כ קיים מצוות אמונה,
כתוב שאם מישהו מכה אותך תן לו את הלחי השנייה...
כמה נוצרים אתה מכיר שמקימים את זה באדיקות ומוסרים נפש בשביל זה?
אבל אתה כבר נכנס להוכחות, למה זה הבורא. זה לא אמונה, אלא התחלת הידיעה.
ברור שהסתמכות אמיתית חייבת הוכחות להשעין את ההסתמכות, אולם א"צ ידיעה בהקיף גדול, סגי במקצת הוכחה על כל דבר,
האם חסרים אנשים חילוניים שמתעלים מעל שיקולים אישיים??
בקושי יש אצל היראים, נקי לגמרי מצוי רק אצל גדולי תורה ויראה, אצל החילונים והגויים אין אפי' אחד, [אם אתה מכיר משהו תכתוב את שמו זה לא לשה"ר].
האם חסרים פרופסורים כופרים וחכמים בקנה מידה?
אמנם לא, אבל צירוף של שתי התנאים יחד חסר,
ושניהם נצרכים שנקי ולא חכם לא נותן לי כלום,
רק רציתי לחדד את כוונתי, שאמונת הקבלה נצרכת להסתמך על קבלה מאב לבן בצירוף גדו"י חכמים ונקיים,
ובחסרון אחד מהתנאים אין אין מקום להסתמכות.
 
נכון מאד.
לכן הוספתי שאינני הולך רחוק כמותו, אבל ברור שאין זה המספיק לעובדי ד', ומבן תורה נדרש לדעת את ד'.
רצוני להבין האם לבסוף חזרתם מנקודת הננחה שפתחתם את הנושא שיש סתירה בין אמונה לידיעה. אם כן למה ומדוע לכאורה זה הגיוני אחרת למה צריך אמונה אם הוא יודע
 
לא זה מה שאמרתי, [או כמו מה שאתה אומר, תקרא] אמרתי שיש מצווה וחיוב על כל אחד לדעת את ד',
אמרתי שאמונה אינה סותרת ידיעה, משום שאמונה הוא להסתמך, ומי שיודע את ד' נסמך על ידיעתו,
ואמרתי שמי שלא יודע את ד', ונסמך על קבלתו ג"כ קיים מצוות אמונה,
על זה בדיוק עניתי שאחרי ידיעה אין הסתמכות. אלו שני הפכים.
הסתמכות היא להישען על הנאמר בלי ידיעה וכשאתה יודע אף אחד לא קורא לזה להסתמך אלא פשוט לדעת.
אתה מערב בלא כוונה שני הגדרות שאינם קשורות.
כמה נוצרים אתה מכיר שמקימים את זה באדיקות ומוסרים נפש בשביל זה?
לא העניין זה הקיום אלא הציווי.
בדיוק כמו שזה לא מוכיח שהמצווה הוא הבורא כך השבת לא מוכיחה שהמצווה הוא הבורא.
הקיום הוא כבר ממילא לא משנה, אחר שהמצווה יכול להיות אדם פשוט או אפילו שרלטן.
ברור שהסתמכות אמיתית חייבת הוכחות להשעין את ההסתמכות
אז זו ידיעה, ואין צריך להגיע להסתמכות כלל.

אני חושב שאתה לא מבין את ההגדרות שאתה נותן.
הסתמכות פירושה בלי הוכחה.
עד כמה שיש הוכחה זו לא הסתמכות אלא ידיעה ברורה.
ועי' במילון...
בקושי יש אצל היראים, נקי לגמרי מצוי רק אצל גדולי תורה ויראה, אצל החילונים והגויים אין אפי' אחד, [אם אתה מכיר משהו תכתוב את שמו זה לא לשה"ר].
חסידי אומות העולם היו ועדיין יש...
הנגיעה האישית שלהם אומרת לא לצאת נגד עמם ומולדתם והם עשו זאת.
השם הראשון שעולה לי הוא יוסף חדד, פעיל ערבי שמ-2006 פועל נגד אנטישמיות בקמפוסים באוניברסיטאות, עכשיו הוא פעיל מרכזי בהסברה נגד החמאס.
ובחסרון אחד מהתנאים אין אין מקום להסתמכות.
על זה נאמר,
כל אחד והאמונה שלו. יש אנשים שבשביל להסתמך מספיק להם המחקרים של דארווין...
הרב נויגרשל מספר שהוא ישב לעימות עם כומר נוצרי, ולכל טענה שהנוצרי העלה הוא הגיב "תוכיח".
בשלב מסוים התפרץ עליו הנוצרי ואמר לו "כל דבר אתה צריך הוכחה? אם אתה לא יכול להאמין, אין לי מה לדבר איתך". קם ועזב.
 
רצוני להבין האם לבסוף חזרתם מנקודת הננחה שפתחתם את הנושא שיש סתירה בין אמונה לידיעה. אם כן למה ומדוע לכאורה זה הגיוני אחרת למה צריך אמונה אם הוא יודע
לא.
אבאר את דרכי בצורה ברורה.

ניקח כדוגמה את העניין של לימוד תורה.
מי שלא יודע ממש כלום, חיובו ללמוד את הכתוב בהבנה הפשוטה (כמו ילד).
אבל מי שכבר יודע את הכתוב לא נפטר מהחיוב והחובה עליו להעמיק את הבנתו, ואסור לו להישאר בהבנת ילד.

התחלת התחלות היא אמונה כפשוטו - להאמין בבורא משום כך קיבלנו כל הדורות וזה מה שלימדו אותנו.
אבל זו רק ההתחלה. אמונה כזו היא דרגה פחותה ממש.
אין להסתפק בה.
מאחר וישנה אפשרות לידיעה, יש חיוב גמור להמשיך את זה לידיעה ברורה.
ואחר הידיעה כבר אין מקום לאמונה.

אמנם גם מי שלא יודע, מקיים מצוות אמונה, אבל שוב, בדרגה פחותה ממש.
ולא קיים את כל חובתו.
 

הודעות מומלצות

זכור לי שבחת"ס פ"ת הוחלפה ההנהלה די לאחרונה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון