נשא אמירת שלום בלילה בהר הבית (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וישם לך שלום (ו כו)

במסכת מידות פ"א מ"ב איתא, ש"איש הר הבית" היה מחזר על כל משמר ומשמר מהכהנים והלויים השומרים בלילה, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שאינו עומד, אומר לו איש הר הבית "שלום עליך", ואם ניכר שהוא ישן חובטו במקלו.

והקשה בפירוש הראב"ד (תמיד כח.) הרי בגמ' מגילה ג. איתא, אמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה, חיישינן שמא שד הוא. א"כ איך היו איש הר הבית היה יכול לומר שלום בלילה. ותירץ שם, שבעזרה לא היו יכולים שדים להכנס.

ובשו"ת יהודה יעלה או"ח סי' ט' כתב, שלפי מה שכתבו בתוס' מגילה שם, דדוקא חוץ לעיר כגון בשדה רחוק ממחנה ישראל חיישינן לשד, א"כ הכא ניחא דהיה בתוך העיר.

עוד היה נראה לכאורה ליישב בפשיטות, דזה ודאי שאם אינו יודע שחבירו צריך להיות שם, אלא שהוא רואה דמות חבירו, יש לו לחוש שמא שד הוא. אבל כאן הרי יודע הוא ששומר צריך להיות שם, וא"כ מהיכי תיתי ניחוש שמא אזל השומר לעלמא והגיע שד, הרי זה כמו זימן שחורים ומצא שחורים, דמהיכי תיתי לחוש שהוא אחר, וצע"ג מ"ט לא תירץ כן הראב"ד. ונראה דהראב"ד גרס כמו דאיתא בגמ' תמיד כז: דהשומרים הם שהיו אומרים לאיש הר הבית שלום עליך עי"ש ובמפרש, וא"כ אינו במקומו אלא אדם המגיע ממקום אחר, ושפיר יש לחוש שמא הוא שד ולא איש הר הבית.

עוד יש לדון, להמבואר בברכות מג: דלשני אנשים נראה ואינו מזיק לג' אינו נראה, א"כ י"ל דהיה בא עם עוד אנשים ואם הוי ליה שד לא היה נראה אליו.​

 

[נדיב לב]

עוד היה נראה לכאורה ליישב בפשיטות, דזה ודאי שאם אינו יודע שחבירו צריך להיות שם, אלא שהוא רואה דמות חבירו, יש לו לחוש שמא שד הוא. אבל כאן הרי יודע הוא ששומר צריך להיות שם, וא"כ מהיכי תיתי ניחוש שמא אזל השומר לעלמא והגיע שד, הרי זה כמו זימן שחורים ומצא שחורים, דמהיכי תיתי לחוש שהוא אחר, וצע"ג מ"ט לא תירץ כן הראב"ד.

לחץ כדי לכווץ...

ותיפוק ליה מהא דתנן שם "ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרים" (כשמצא אותם לפני הקן), ובהכרח צ"ל בנידו"ד שיכולים להתחלף בשדים בכה"ג לא אמרינן דלא חיישינן. ודומה למפריחין שבכה"ג כן חוששים אפי' פריחה מועטת כמבואר בגמ' דמיירי דווקא במדדין.