- הודעות
- 718
- תודות
- 1,933
- נקודות
- 181
במשנה ע"ז יד: מבואר שאסור למכור בהמה לגוי כיוון שיעבוד עמה בשבת, ופריך (טו.) הא כיוון שמכרה שלו הוא ואינו מוזהר על השבת, ומשני גזירה אטו שאלה ושכירות, ופריך שאלה קניא שכירות קניא, ולבסוף מסיק הגמ' ששכירות לא קניא וגזרו שכירות ומכירה אטו שאלה,
ובהא דשאלה קניא פי' רש"י: לימי שאלתא, כיוון שחייב באונסין הרי היא שלו:
ויל"ע
א. מה הפשט שחשיבא שלו, דגם אי נימא שיש לו בה קניין פירות אך גוף הבהמה עדיין של בעליה, איך שרי להשאילה בשבת הא גוף בהמתו שמצווה על שביתתה אינה שובתת בשבת,
ב. למה זה שחייב באונסיה זה סיבה שיחשב שלו (או סימן).
ובהא דשאלה קניא פי' רש"י: לימי שאלתא, כיוון שחייב באונסין הרי היא שלו:
ויל"ע
א. מה הפשט שחשיבא שלו, דגם אי נימא שיש לו בה קניין פירות אך גוף הבהמה עדיין של בעליה, איך שרי להשאילה בשבת הא גוף בהמתו שמצווה על שביתתה אינה שובתת בשבת,
ב. למה זה שחייב באונסיה זה סיבה שיחשב שלו (או סימן).
נערך לאחרונה: