- הודעות
- 787
- תודות
- 2,237
- נקודות
- 306
אי' בש"ס פסחים ד"ו שואלין ודורשים בלכות הפסח קודם הפסח ל' יום שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח השני שנא' ויעשו בנ"י את הפסח במועדו וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם.
והראשו' הק' מהא דאי' במגילה דל"ב דמשה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום הל' פסח בפסח וכו', הרי שזהו דין בפסח עצמו ולא ל' יום קודם.
ועי' בראשו' [רשב"א וריטב"א מגילה שם ודף ד, והר"ן בפסחים שם ועוד] שתי' דאה"נ ולומדים הל' הרגל אך ברגל עצמו, ורק דאם בא תלמיד בל' יום קודם הרגל חשיב הלה שואל כעניין [דקיי"ל שאחד שואל כעניין ואחד שלא כעניין מקדימין את השואל כענין].
[ונפק"מ להא דאמרינן בב"מ דצ"ז דכשהרב מחוייב ללמד דבר מסויים אזי הוא שאול לתלמידים ונפק"מ לבעליו עמו, ואמרו שם דביומא דכלה שהתלמידים קובעים מה ילמדו אזי הרב שאול, ולפי"ז אף ל' יום קודם החג חשיב שהתלמידים קובעים שביכולתם לקבוע שילמדו הל' החג.]
אולם, עי' בתוס' במגילה ד"ד וסנהדרין די"ב דמבואר דס"ל דלומדים הל' הרגל קודם לו ל' יום. והביה"ל סי' תכ"ט ד"ה ושואלין הביא שכ"ה להדיא בבה"ג ועיי"ש בביה"ל מש"כ ליישב וצ"ע.
והנראה ביישוב הקושייא שהק' הראשו' בדעת התוס', דבאמת מן הדין מחוייבים ללמוד בהל' החג כבר ל' יום קודם לו, ומה דאי' בגמ' במגילה שדורשים בהל' הפסח בעיצומו של פסח, היינו לא דזו הלכה בהלכות תלמוד תורה שצריך לעסוק אז בהל' הפסח, אלא דזהו מדיני היו"ט שצריך ללמוד הל' היו"ט ביו"ט עצמו. ולא פליגי.
ונראה דנפק"מ לפי מה שצידדו האחרו' [ונאריך בזה לקמן בעה"י] דנשים חייבות בכל מצוות הפסח או משום דאף הן היו באותו הנס או משום דהא דנתחייבו במצה הוי גילוי שחייבות בכל מצוות היום, א"כ ה"ה דחייבות ללמוד הל' הרגל ברגל דזהו מהלכות הרגל שחייבות בו. וצ"ע.
שו"ר כן בקונטרס חבצלת השרון ענייני פסח, והביא יסוד לזה מהא דאי' בילקוט פרשת ויקהל ז"ל, ויקהל משה רבותינו בעלי אגדה אומרים מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנ' בראשה ויקהל אלא זו בלבד, אמר הקב"ה עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הל' שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת, ולכנוס בבתי מדרוש וללמד ולהורות לישראל ד"ת איסור והיתר כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני. מכאן אמרו שם משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין בעניינו של יום וכו', עכ"ל. הרי שיליף לה הילקוט ממצוות הקהל, ומצות הקהל הרי פשוט וברור שזהו מדיני המועד, ומבואר דדינא דדרישה בעניינו של יום הוא ג"כ מהל' המועדות וכמשנ"ת.
והראשו' הק' מהא דאי' במגילה דל"ב דמשה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום הל' פסח בפסח וכו', הרי שזהו דין בפסח עצמו ולא ל' יום קודם.
ועי' בראשו' [רשב"א וריטב"א מגילה שם ודף ד, והר"ן בפסחים שם ועוד] שתי' דאה"נ ולומדים הל' הרגל אך ברגל עצמו, ורק דאם בא תלמיד בל' יום קודם הרגל חשיב הלה שואל כעניין [דקיי"ל שאחד שואל כעניין ואחד שלא כעניין מקדימין את השואל כענין].
[ונפק"מ להא דאמרינן בב"מ דצ"ז דכשהרב מחוייב ללמד דבר מסויים אזי הוא שאול לתלמידים ונפק"מ לבעליו עמו, ואמרו שם דביומא דכלה שהתלמידים קובעים מה ילמדו אזי הרב שאול, ולפי"ז אף ל' יום קודם החג חשיב שהתלמידים קובעים שביכולתם לקבוע שילמדו הל' החג.]
אולם, עי' בתוס' במגילה ד"ד וסנהדרין די"ב דמבואר דס"ל דלומדים הל' הרגל קודם לו ל' יום. והביה"ל סי' תכ"ט ד"ה ושואלין הביא שכ"ה להדיא בבה"ג ועיי"ש בביה"ל מש"כ ליישב וצ"ע.
והנראה ביישוב הקושייא שהק' הראשו' בדעת התוס', דבאמת מן הדין מחוייבים ללמוד בהל' החג כבר ל' יום קודם לו, ומה דאי' בגמ' במגילה שדורשים בהל' הפסח בעיצומו של פסח, היינו לא דזו הלכה בהלכות תלמוד תורה שצריך לעסוק אז בהל' הפסח, אלא דזהו מדיני היו"ט שצריך ללמוד הל' היו"ט ביו"ט עצמו. ולא פליגי.
ונראה דנפק"מ לפי מה שצידדו האחרו' [ונאריך בזה לקמן בעה"י] דנשים חייבות בכל מצוות הפסח או משום דאף הן היו באותו הנס או משום דהא דנתחייבו במצה הוי גילוי שחייבות בכל מצוות היום, א"כ ה"ה דחייבות ללמוד הל' הרגל ברגל דזהו מהלכות הרגל שחייבות בו. וצ"ע.
שו"ר כן בקונטרס חבצלת השרון ענייני פסח, והביא יסוד לזה מהא דאי' בילקוט פרשת ויקהל ז"ל, ויקהל משה רבותינו בעלי אגדה אומרים מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנ' בראשה ויקהל אלא זו בלבד, אמר הקב"ה עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הל' שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת, ולכנוס בבתי מדרוש וללמד ולהורות לישראל ד"ת איסור והיתר כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני. מכאן אמרו שם משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין בעניינו של יום וכו', עכ"ל. הרי שיליף לה הילקוט ממצוות הקהל, ומצות הקהל הרי פשוט וברור שזהו מדיני המועד, ומבואר דדינא דדרישה בעניינו של יום הוא ג"כ מהל' המועדות וכמשנ"ת.