מסכת סוכה בדף כה: א"ר אבא בר זבדא אמר רב, חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה

[יש קונה עולמו]

מ"ט משום דבעו למיחדי וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה אין שמחה אלא בחופה וליכלו בסוכה וליחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה וליעבדו חופה בסוכה אביי אמר משום ייחוד. ורבא אמר משום צער חתן. מאי בינייהו איכא בינייהו דשכיחי אינשי דנפקי ועיילי להתם. למאן דאמר משום ייחוד ליכא. למאן דאמר משום צער חתן איכא. ע"כ. וק"ק מקידושין פא. אמר רבה, בעלה בעיר אין חוששין משום ייחוד. ובשלמא לרש"י שזה לא לכתחילה ואיסורא איכא. אבל לתוס' קשיא.

 

[בצ"ל]

ויש לתרץ ע"פ הגמ' אח"כ, דשושבינתיה לא מהני היתר דבעלה בעיר. וה"נ שכיחי שושבינין.

 

[ש. הסופר]

וכ"פ בשולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כב סעיף ח
"ואם היה זה גס בה, כגון שגדלה עמו או שהיא קרובתו, או אם קינא לה בעלה עם זה, לא יתייחד עמה אף על פי שבעלה בעיר".
והלכה זו לא ידועה מספיק, וזה נ"מ במשפחה ולעיתים גם במקומות עבודה.