• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

יעקב הסופר

משתמש רשום
gemgem
הודעות
57
תודות
150
נקודות
30
רציתי לשאול את חברי הפורום בענין הזה של ארבעת המינים
בדידי הוה עובדא שהלכתי לחפש אתרוג לחג הסוכות ופתאום שמתי לב לאתרוג והסתפקתי אם לקנות אותו ואז שמתי לב לשתי בלטלאך בתחתית האתרוג שעושים את האתרוג פחות יפה במראיהו החיצוני אז החזרתי את הארוג שאל אותי אותו מוכר שהיה שם למה אתה מחזיר את האתרוג הרי בשליש העליון אין שום פגימות אז אמרתי לו זה לא משנה כיון שבסוף אני לא יהנה ולא ישמח באתרוג הזה בגלל הבלעטלך שיש למטה
וכאן רציתי לשאול את חברי הפורום האם כלפי התורה הטענה שלי נכונה הרי פרי עץ הדר זה כן ורק אני לא יהיה שמח עם אותו אתרוג
 
ספר המצות להרמב"ם - מצות עשה - מצוה קסט
מצוה קסט - היא שצונו ליטול לולב ולשמוח בו לפני ה' שבעת ימים והוא אמרו ית' ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'.
'ולשמוח בו' בפשטות לא נסוב על הלולב גופיה, אלא שהאדם ישמח עם הלולב בנוגע לנענועים קריאת ההלל וכו'.
 
פשוט שאתה צודק כמו שכתוב בתורה בסוף הפסוק ושמחתם ואין מקרא יוצא מידי פשוטו וכ''ש כשעושה זכר למקדש שראוי שיעשה זכר לשמחה
במקרה הזה ייתכן והצדק עמו. אבל באופן שמונחים לפניו אתרוג יפה ואתרוג מהודר הלכתית זה כבר ויכוח עקרוני אם ההידור אמור להתבטאות ביופי המין ובמה ששמח או בדקדוקו ההלכתי.
 
במקרה הזה ייתכן והצדק עמו. אבל באופן שמונחים לפניו אתרוג יפה ואתרוג מהודר הלכתית זה כבר ויכוח עקרוני אם ההידור אמור להתבטאות ביופי המין ובמה ששמח או בדקדוקו ההלכתי.

ספר החינוך - מצוה שכד
וכמו כן מצות הלולב עם שלשת מיניו מזה השורש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו. ובהיות השמחה מושכת החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלהים בעת ההיא, ציונו השם לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו. והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח, כמו שהעת עת שמחה, כי צדק כל אמרי פיו, וידוע מצד הטבע כי ארבעה המינין כולם משמחי לב רואיהם:
​
מבואר בדבריו שיש בהם ענין של שמחה.
 
השאלה היא במקום כזה כששניהם כשרים, ולא כשאחד מוטל בספק או פסול.
(אני מדבר מצד חלק של ושמחתם, ואם זה מוסיף לו שמחה).
 
במקרה הזה ייתכן והצדק עמו. אבל באופן שמונחים לפניו אתרוג יפה ואתרוג מהודר הלכתית זה כבר ויכוח עקרוני אם ההידור אמור להתבטאות ביופי המין ובמה ששמח או בדקדוקו ההלכתי.
מטבע הדברים שבמשך השבוע מדרך השמחה הד' מינים נפגמים מעט ואינם מהודרים כ''כ ואם כי מי שיש באפשרותו להחליף קדוש יאמר לו אבל להמנע מלשמוח כראוי מחשש להפסד ההידור הוא קרוב לידי גיחוך (שמעתי)
 
מטבע הדברים שבמשך השבוע מדרך השמחה הד' מינים נפגמים מעט ואינם מהודרים כ''כ ואם כי מי שיש באפשרותו להחליף קדוש יאמר לו אבל להמנע מלשמוח כראוי מחשש להפסד ההידור הוא קרוב לידי גיחוך (שמעתי)
החת"ס כותב (חידושים על הש"ס סוכה ל"ו) שבעניין פגמים שנוצרו מאחיזת האתרוג למצוותו ומזיעת הידים וכדו', הוי רק תוספת להדר האתרוג ולא גריעותא כלל, וכלשונו הזהב: "...נ"ל דהוה הדר כיון שבאו ע"י מצותו זהו הודו והדרו".
 
החת"ס כותב (חידושים על הש"ס סוכה ל"ו) שבעניין פגמים שנוצרו מאחיזת האתרוג למצוותו ומזיעת הידים וכדו', הוי רק תוספת להדר האתרוג ולא גריעותא כלל, וכלשונו הזהב: "...נ"ל דהוה הדר כיון שבאו ע"י מצותו זהו הודו והדרו".
זכרתי את זה ולא הבאתי את זה כי לענ''ד אפשר שאינו ראוי לכתחילה ועדיין אם יכול בקל להדר ולהחליף עדיף טפי
ואמנם חביב לפני ה' ההתעסקות במצוה אבל אולי אינו מצדיק להשאיר אתרוג מלוכלך וצ''ע.
והנה מצאנו לגבי ניקנור שלא החליפו דלתותיו לזהב לשיטה אחת משום ניסים שנעשו בה ולשיטה אחרת בגלל שנחשתן מצהבת כזהב ושמא בהא פליגי וצ''ע
 
לא הבאתי את זה כי לענ''ד אפשר שאינו ראוי לכתחילה ועדיין אם יכול בקל להדר ולהחליף עדיף טפי ואמנם חביב לפני ה' ההתעסקות במצוה אבל אינו מצדיק להשאיר אתרוג מלוכלך וצ''ע.
לפי החת"ס זה יותר מ"ראוי לכתחילה" וכדנתבאר. אכן מסברא אפשר לחלוק דס"ס העניין הוא ההדר החיצוני.
 
יש מקום לשני הסברות כמו שערכתי בהודעה מענין דלתות ניקנור
אז למעשה הספק בתחילת האשכול לא נפשט כי יש מקום לשני הסברות לשיטתך
פשוט שאתה צודק כמו שכתוב בתורה בסוף הפסוק ושמחתם ואין מקרא יוצא מידי פשוטו וכ''ש כשעושה זכר למקדש שראוי שיעשה זכר לשמחה
אז אין ענין בהדר החיצוני
 
אז למעשה הספק בתחילת האשכול לא נפשט כי יש מקום לשני הסברות לשיטתך
הבלעטלך אינם בעיה הלכתית ולכן אין כאן צד שני אלא רק בעיה של חוסר שמחה
אז אין ענין בהדר החיצוני
מטבע הדברים שההדר החיצוני קובע את השמחה
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓