ממגד שמים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
618
תודות
1,821
נקודות
235
נשאול נשאלתי בעבר מאבי מורי לרפואה שלימה אמן על בעל הטורים שכ' (א' פסוק נ')
ב' במסורה ואתה הפקד את הלויים וכן הפקד עליו רשע שאין אדם נעשה שוטר מלמטה אא"כ נעשה רשע מלמעלה.
והדבר צ"ע מהו רשע מלמעלה, וביותר שמצינו בחז"ל כיוון שעולה לגדולה מוחילן לו על עוונותיו?

השבוע, בלומדי עמו ממיטת חוליו, בשוכבו חולה אנוש בהדסה עין כרם, עלה בדעתי ישוב שלמשמעות "רשע" יתכן חייב בדין [-ע"ד והרשיעו את הרשע] וליפול לשררה ולפיות האנשים, לרוטנים ולמבקרים למינהם, יש בכך אלמנט של חייב מלמעלה ועדיין זקוקין אנו למודעי, או לאחד מהחכמים כאן -כגון @גרינפלד או @אוהב ספר ו@נדיב לב
 
נערך לאחרונה:
השבוע, בלומדי עמו ממיטת חוליו, בשוכבו חולה אנוש בהדסה עין כרם, עלה בדעתי ישוב שלמשמעות "רשע" יתכן חייב בדין [-ע"ד והרשיעו את הרשע] וליפול לשררה ולפיות האנשים, לרוטנים ולמבקרים למינהם, יש בכך אלמנט של חייב מלמעלה ועדיין זקוקין אנו למודעי, או לאחד מהחכמים כאן -כגון @גרינפלד או @אוהב ספר ו@נדיב לב
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק א משנה י
ובבקשת השררה יבואו עליו נסיונות בעולם ורעות, כי יקנאו בו ויאיבוהו, ויפסיד דתו, כמו שאמרו: "כיון שנתמנה אדם מלמטה - נעשה רשע מלמעלה";
 
יתכן, אמנם לפנינו הגירסא שונה ע"ש [-רש מלמטה רש מלמעלה] עכ"פ יישר כח​
יד רמ"ה מסכת סנהדרין דף קג עמוד א
אר"ש בן לקיש מפני מה עי"ן שברשעים תלויה למעלה מן השיטה ואינו כתוב בין האותיות והשיב כדי שיהא כתיב מלמטה רשים לשון ואתן אותם ראשים ומלמעלה רשעים לומר לך כיון שנעשה אדם ראש ושר מלמטה נעשה רשע מלמעלה בפמליא של מעלה ומקשי' ולא נכתביה להאי עין כלל ונשמעינן ראשים בהדיא פליגי בה ר"י ור"א חד אמר משום כבוד דוד שהיה ראש והיה צדיק גמור וחד אמר משום כבודו של נחמיה בן חכליה אבל משה רבינו ויהושע ושמואל אף על פי שהיו מנהיגין את ישראל אינן בכלל שלא מחמת שררה היו רודין בהן אלא מחמת שהיו הכל צריכין לתורתן ולנבואתן ולא עוד אלא שלא היו עושין אלא על פי הדיבור.
וכי תימא והא איכא כמה מלכי דהוו צדיקי ולא קא חשיב להו לא תיקשי לך דכי קא חשיב הנך דלא ירתי לה לשררה מאבהתייהו אבל הנך דירתי לה לשררה מאבהתייהו לא מתעבד רשע מלמעלה דכשאר מילי דירית מאבוה דמי דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו.
ואית דמפרשי כיון שנעשה אדם רש מלמטה לשון עשיר ורש נפגשו (משלי כ"ב) כלומר כיון שנעשה לו שונאים מלמטה ואין רוח הבריות נוחה הימנו כענין שנאמר (שם י"ט) כל אחי רש שנאוהו נעשה רש מלמעלה שגם למעלה יש לו שונאים וכ"ת לא ליכתביה כלל משום כבודו של דוד שהיו לו שונאים הרבה אי נמי משום כבודו של נחמיה בן חכליה שגם הוא היו לו שונאים הרבה וקנאים מישראל שנאמר (נחמיה ו') ורבים מיהודה בעלי שבועה לו כי הוא חתן לשכני' בן ארח וכתיב (שם) זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט במעשיו אלה וגם לנועדיה הנבואה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי ולאו מילתא היא דא"כ עיין דרשעים מאי אהני לי ותו מנא ליה דנעשה רש מלמעלה וכולהו נוסחי דילנא ראש כתיב בהו באלף ורש בעיין.​
 
בית הבחירה (מאירי) מסכת אבות פרק א
ואחר כך הזהירו שישנא את הרבנות כלומר שלא יהא עושרו מפתהו לבקש הנצוח והשררות ביותר מדאי שזה יביאהו ולשנאת רבים עליו לא ירפוהו עד בלעו רוקו וכן שיבא (ליטול) [להטיל] אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים שהוא עון גדול והוא אמרם ז"ל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור [מלמטה] נעשה רשע מלמעלה כלו' דמן הסתם הוא מטיל אימה יתירה שלא לשם שמים​
 
והדבר צ"ע מהו רשע מלמעלה, וביותר שמצינו בחז"ל כיוון שעולה לגדולה מוחילן לו על עוונותיו?​
שו"ת הרב"ז ילקוט החנוכי סימן נ
ואתה הפקד את הלוים וגו'. [במדבר א - נ']. הבעל הטורים שם כ': ב' במסורה. הכא ואידך "הפקד עליו רשע". וזהו שאמרו: אין אדם נעשה שוטר מלמטה, אלא אם כן נעשה רשע מלמעלה.
כל הבא אל המאמר הזה יתפלא אף ישתומם, הלא אנן איפכא ידענו. דאר"א: אין אדם עולה לגדולה, אלא אם כן מוחלין לו על כל עונותיו. (סנהדרין י"ד ע"א). ומצאתי למרן הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה, באבות פ"א משנה י', שהביא ג"כ, בשם אז"ל, כעין מאמר זה. "כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מלמטה, נעשה רשע מלמעלה" וכו'. ובגליון הש"ס שם כ' ע"ז: ולא ידוע איה המקום שאמרו הכי. והיכן נזכר ד"ז, בתלמוד בבלי, וירושלמי, או במדרש. ראה בשו"ת יעב"ץ, ח"ב סי' ע"א. - ונראה נכון לפרש מאמר זה, עפ"י אז"ל: כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור, מתעשר. מעיקרא כתיב: "ויפקדם בבזק", ולבסוף כתיב: "ויפקדם בטלאים". (יומא כ"ב ע"ב). ראה בספר הרקאנטי, מובא בספר מעשה רוקח, עה"ת, פ' ראה, דבשמים ממעל נכתב הכל בדרך תשר"ק, ולמטה נכתב הכל בדרך א' - ב' ביושר. יעו"ש. וא"כ בשמים ממעל, אם כותבים על איש אחד שיהיה "עֹשׁר", כותבים "רשע", וזה סוד נועם שיח, שא"ל הקדוש ברוך הוא לאיוב: (ל"ח - י"ד) "תתהפך כחֹמר חותם ויתיצבו כמו לבוש", כלומר שמלמעלה כתבו עליו "רשע", ומלמטה נתהפך כחומר חתם, ונעשה "עֹשׁר". והרי הוא לבוש במלבושי כבוד לפי עשרו. (כעירובין פ"ו ע"א). וז"ש: "שאין אדם נעשה פרנס או שוטר מלמטה, אלא א"כ נעשה "רשע" מלמעלה". כיון שנתמנה פרנס מלמטה, נתעשר, מטעם שכותבים עליו "רשע", ונתהפך כחֹמר חותם.​
 
משנה שכיר במדבר פרשת במדבר
ולי נראה בפשטות, דעיין בפסיקתא רבתי בפסקא תניינא לעשרת הדברות בפסוק [שמות כ, ב] "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא", אמר ר' זעירא אם בשבועות הכתוב מדבר הרי אמר [ויקרא יט, יב] ולא תשבעו בשמי לשקר, מה ת"ל לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, שלא תקבל שררה עליך ואין אתה ראוי לשררה. רב נחמן כו' מייתי לה מן הדה [משלי כה, ח] "אל תצא לריב מהר", לרב כתיב [והכוונה אל תצא לרב מהר], עיין שם שסיים הפסיקתא אני נקראתי קדוש ואתה נקראת קדוש, הא אם אין בך כל המדות שיש בי לא תקבל עליך שררה, עכ"ל. הרי שעד שיודע בעצמו שראוי לשררה אסור לקבל עליו שררה. א"כ עפי"ז כל מקבל שררה צריך להחזיק עצמו שראוי לאותו איצטלא. ועיין בזוהר הקדוש פ' חיי בתוספתא [קכב, א] זכאה הוא מאן דאזעיר גרמי' בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא, והכי פתח רב מתיבתא מאן דאיהו זעיר איהו רב מאן דאיהו רב איהו זעיר וכו', תא חזי דלא רבי קבה"ו אלא לדאזעיר ולא אזעיר אלא לדרבי, זכאה איהו מאן דאזעיר גרמי בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא לההוא עלמא, עכ"ל. נמצא מאן דמקבל שררה צריך שידע [שהוא ראוי לאותו איצטלא ומחזיק את עצמו לרב, א"כ ממילא נעשה זעיר למעלה והוא בבחינת רשע ח"ו. וזה הפירוש בבעל הטורים אין אדם נעשה שוטר מלמטה אלא א"כ נעשה רשע מלמעלה, והבן.
וי"ל עוד דממ"נ נעשה רשע למעלה, אם מחזיק עצמו לאינו ראוי לאותו שררה א"כ אסור לו לקבלו ואפ"ה קיבלו א"כ באמת רשע הוא, ואם מחזיק עצמו לראוי א"כ הוא דאיהו רב וא"כ ממילא הוא זעיר ורשע למעלה, וא"כ ממ"נ נעשה רשע למעלה וה' ירחם.​
 
יישר כח למגיבים, ויהיו הדברים לעי"נ אמו"ר זצ"ל שהתורה היתה משוש חייו והרביץ תורה עשרות שנים
ר' אלחנן אהרן ב"ר אפרים יוסף הכ"מ.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון