יצחק א

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
1,046
תודות
3,428
נקודות
249
בגמרא בב"ק צב. איתא "שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו".
משמע שתמרים יונקים מהגפנים, וזה מה שעושה בהם טעם יין,
לכאורה דברים אלו לא מובנים במציאות (יש מצב שיש תסיסה בתמרים וזה גורם לטעם אלכהלי, אבל לא בגלל שהם יונקים מהענבים)
אשמח אם יש למישהו ביאור טוב בענין
(יש לי איזה כיווןקצת דחוק, אבל אולי למישהו יש יותר מרווח)
 
בגמרא בב"ק צב. איתא "שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו".
משמע שתמרים יונקים מהגפנים, וזה מה שעושה בהם טעם יין,
לכאורה דברים אלו לא מובנים במציאות (יש מצב שיש תסיסה בתמרים וזה גורם לטעם אלכהלי, אבל לא בגלל שהם יונקים מהענבים)
אשמח אם יש למישהו ביאור טוב בענין
(יש לי איזה כיווןקצת דחוק, אבל אולי למישהו יש יותר מרווח)
להרחבה נוספת (ללא תירוץ מרווח) ראו כאן.
 
להרחבה נוספת (ללא תירוץ מרווח) ראו כאן.
האמת שזה ראיתיו בזמנו... ולא הניח דעתי.

הכיוון שלי היה, שלפחות בלשון הגמרא יש לפרש, שהסיבה שהתירו לקוץ לא משום שהתמרים הורסות הגפנים, אלא משום שטעם התמרים נפגם ומתקלקל, וממילא אין איסור לקוץ דקל כזה גרוע, וזה שייך לסוגיא לעיל שהתירו כשעציו שוים יותר מירותיו.
והענין, שיש בסוגיא זו כמה גרסאת, בדק"ס הביא גירסא "מבחשי כולי האי", וכתב שלא ידע פירושו, ולדברינו היא גירסא נכונה, שטעם התמרים בחוש ומעורב מטעם גפנים, וגם בלי זה, יש ראשונים שגורסים רק "מכחשי כולי האי", ויש לפרש, שהתמרים כחושים כולי האי.

(אגב, על בסיס הגמרא הזו לפי מובנה הפשוט, כתב בשו"ת בית אפרים שמובן למה אי אפשר להוכיח על אתרוג שהוא מורכב לפי הטעם, דאפשר שגם אתרוג כשר ישתנה טעמו לטעם אחר מחמת היניקה, אך צ"ע לסמוך על זה, כיון שהדבר מוקשה במציאות).
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון