בכל מצוה הבאה בעבירה, מדוע שלא נאמר, שיבוא עשה וידחה לא תעשה?

[בחקתיך אשתעשע]

מי אמר?

לחץ כדי לכווץ...

למה לא אומרים בזה עשה דוחה ל"ת?

בפשט מצד שמציק לו להיות עם בגד שלא רגיל בו וזה מה שהתחדש בדבריהם שגם זה לא נחשבת אפשרות

לחץ כדי לכווץ...

ואתה מחדש שכל ההיתר של עשה דוחה לא תעשה בציצית זה רק למי שלא נוח לו ללבוש בגד אחר?

 

[יש קונה עולמו]

למה לא אומרים בזה עשה דוחה ל"ת?

לחץ כדי לכווץ...

זה כבר השאלה שנשאלה הכא ברישא

ואתה מחדש

לחץ כדי לכווץ...

איך כב' מסביר את התוס'?

ואתה מחדש שכל ההיתר של עשה דוחה לא תעשה בציצית זה רק למי שלא נוח לו ללבוש בגד אחר?

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא שלמי שיהיה נוח גם יהיה מותר - שבטלה דעתו

 

[בחקתיך אשתעשע]

זה כבר השאלה שנשאלה הכא ברישא

לחץ כדי לכווץ...

ואמרו שלא אומרים עדל"ת אא"כ אי אפשר לקיים את העשה בלי דחיית הלאו -וע"ז שאלתי למה כשאין לו אלא לוב גזול שאינו יכול לקיים את העשה ללא דחייה לא נאמר עדל"ת?

 

[יש קונה עולמו]

לא נאמר עדל"ת?

לחץ כדי לכווץ...

וע"ז שאלתי למעלה מי אמר וכנראה לא הובנתי וכוונתי אה"נ שלעולם ידחה וכמו השאגת אריה בסי' צו שהובא לעיל לגבי מצת טבל

 

[בחקתיך אשתעשע]

וע"ז שאלתי למעלה מי אמר וכנראה לא הובנתי וכוונתי אה"נ שלעולם ידחה וכמו השאגת אריה בסי' צו שהובא לעיל לגבי מצת טבל

לחץ כדי לכווץ...

אז אתה אומר שמי שאין לו לולב של עצמו [מיום שני והלאה] מותר לו לכתחילה לגזול את לולב חבירו ולהשתמש בזה למצות נטילת לולב גם כשעומד וצווח שאינו מרשה?

 

[יש קונה עולמו]

אתה אומר

לחץ כדי לכווץ...

לא אלא כנ"ל

שמי שאין לו לולב של עצמו [מיום שני והלאה] מותר לו לכתחילה לגזול את לולב חבירו ולהשתמש בזה למצות נטילת לולב גם כשעומד וצווח שאינו מרשה?

לחץ כדי לכווץ...

אי"ז כוונתו כלל ועיקר ופשיטא דחשיב כמי שאין לו ואנוס על העשה והמדובר שהלולב שבידו גזול ולא שגזל

איך כב' מסביר את התוס'?

לחץ כדי לכווץ...

?

מסתמא שלמי שיהיה נוח גם יהיה מותר - שבטלה דעתו

לחץ כדי לכווץ...

מסכים?

 

[בחקתיך אשתעשע]

והמדובר שהלולב שבידו גזול ולא שגזל

לחץ כדי לכווץ...

אם הטעם הוא משום "עשה דוחה לא תעשה" - אז אם הוא לא גוזלו אז אין כאן לא תעשה -וע"כ מדובר שהוא כן גוזלו.

 

[אברך מישיבת מיר]

עשה דוחה לא תעשה רק כשהם סותרים אחד את השני לגמרי, היינו שאין אופן לקיים העשה בלי לעבור על הלא תעשה.

לחץ כדי לכווץ...

השדי חמד (מערכת המ' סי' ע"ז אות ד') בשם ספר כסא אליהו (סי' תרמ"ט) דבמקום שאפשר לקיים שניהם לא קיים המצוה דהוה מצוה הבאה בעבירה, כדברי כבודו כתב

אבל אם אתה רוצה לקיים מצוות לולב - ולכן אתה גונב לולב מאדם אחר, אין בזה שום עשה דוחה לא תעשה.

לחץ כדי לכווץ...

התפארת ישראל (סוכה פ"ג מ"א) הקשה כן ויעוי' מה שכתב עליו בתפארת יעקב, ועי' עונג יום טוב (סי' קי"ח בהגהה), עוד יש לציין לעיין מה שכתב ר' שמעון בנדרים (סי' א') וקצרתי מפני הטורח והרוצה להחכים יעיי שם.

אשמח להסבר למה כשאין לו אלא לולב גזול זה כן חשוב אפשר, ובציצית זה לא חשיב אפשר?

לחץ כדי לכווץ...

לפי מה שהבאתי בשם עוד יש לציין מה שכתב ר' שמעון בנדרים (סי' א') אתי שפיר שמצות עשה של חבירו אינה נדחית מפני מצות עשה שלו יעוי' שם בלשונו הזהב

אז אתה אומר שמי שאין לו לולב של עצמו [מיום שני והלאה] מותר לו לכתחילה לגזול את לולב חבירו ולהשתמש בזה למצות נטילת לולב גם כשעומד וצווח שאינו מרשה?

לחץ כדי לכווץ...

למרבה הפלא אציין מה לעיין בשדי חמד (ח"ד מערכת מ' אות ע"ז ד') דהביא כמה אחרונים (כסא אליהו סי' תרמ"ט, תפארת יוסף שו"ת או"ח סי' י"ד) דעשה דוחה לאו דגזל ודווקא במקום שיש לו בהיתר אמרינן דאין עשה דלולב דוחה ל"ת, ע"ש.

 

[שמש מרפא]

כמובן שעצם הדין של מצווה הבאה בעבידה היינו שלא שייך עדל"ת מכל סיבה שהיא (אם משום שהעבירה היא גזל או משום שאינו בעידנא וכו' וכו') , וז"פ.

 

[סנה בוער]

[יש"כ על עצם הדברים - לא מוצא אצלי אפשרות לעשות תודה..] לגופו של ענין האם רק בכה"ג? ומה נענה במצת טבל שרק היא נמצאת וא"ת אה"נ אמאי בברכות מז: על העבד וכו' לא תירצו שלא היתה ברירה והוצרכו להגיע למצוה דרבים? ואם כנים הדברים יש להוסיף עוד לשאול מהלשונות שכתבו הראשונים והמפ' בטעם מצהב"ע - אם מצד כל מילתא דאמר רחמנא ומצד שה' שונא (הרמב"ם איסורי מזבח פ"ה) - שהרי בעדל"ת לא חל בכלל הלאו (לפחות לרנ"ג בשבת) וא"כ נימא הכי גם כאן לכא'

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי לא שייך באיסור גזל המושג של מצוה הבאה בעבירה כלל, דהרי ידועים דברי רש"י בב"ק ס: דאיסור גזל לא הותר משום פיקו"נ, ואף דבתוס' חלקו עליו מבואר ברא"ש דהיינו דווקא אם דעתו לשלם אך אם אין דעתו לשלם [ואף כגון דלית ליה איך לשלם] אסור, ויעוי' אף ברשב"א בתשו' (ח"ד סי' יז) שחלק על דברי רש"י משום שאין זה גזל שהרי חבירו מחויב אף הוא להצילו מדין לא תעמוד על דם רעך, ומבואר דלולי הא היה אסור אף דהוי פיקו"נ,
והמבואר הוא דאיסור גזל אינו רק איסור אלא הוא שאין לו זכות בממון חבירו ופיקו"נ מתיר איסורים אך לא מייצר זכויות, והרשב"א והרא"ש סבירי דכיון דחבירו מחויב להצילו א"כ יש לו זכות, אך ודאי שא"א להתיר האיסור לולי הא דלית ליה זכות

וכיון שכן פשיטא דלא יהני עשה דוחה ל"ת דנהי דעשה דמצה ולולב יכול להתיר איסורים אך אין הוא יוצר זכויות וכיון דאין לו זכות הוי שפיר מצוה הבאה בעבירה

 

[חמר גמל]

איני מבין כלל את הקושיא דהרי עשה דוחה לא תעשה הוא היכא דהלאו הוא לא בעיקר המצוה כגון מילה בשבת או שעטנז בציצית וכו' דגוף המצוה לא תלוי כלל באיסור ואינו נבנה מן האיסור אלא נפגש עם האיסור וע"כ אמרינין יבוא עשה וידחה ל"ת אבל היכא דגוף המצוה נבנה מן האיסור ליכא לדין יבוא עשה וידחה ל"ת כגון ליגזול מחבירו מצה דבאיסור עצמו נבנה גוף המצוה וכן מצת טבל ועיין תוס' סוכה לג' שביאר מתי אומרים מצוה"ב