כי תצא בן סורר ומרה - ירדה תורה לסוף דעתו

[אברך מישיבת מיר]

בן סורר ומורה נהרג על שם סופו כי ירדה תורה לסוף דעתו שמלסטם את הבריות ועל כן נהרג ע"ש סופו.

ויש לעיין בזה, האם הכוונה בחז"ל שאע"פ שיש לבן סורר ומורה בחירה לחזור בתשובה, אך ידעה התורה כפי שביארו חז"ל שהוא בוודאות לא יחזור בתשובה כלל, וכעין מה שכתב הרמב"ם שאע"פ שיש בחירה לאדם, מ"מ הקב"ה שיודע עתידות, יודע מראש במה יבחר.

או נימא דהכוונה שמא ניטל ממנו כח הבחירה, ואין בידו לשוב בתשובה, מה שכמובן קשה להבין בסברא שינטל ממנו כח הבחירה?

 

[אברך מישיבת מיר]

מה שמעניין שהמפרשים מקשים דמכיון שנהרג ע"ש סופו, וסופו של הבן סורר ומורה שילסטם את הבריות, א"כ צריך להורגו כדין רוצח בסיף ואמאי דינו בסקילה?

ותירצו שמכיון שיהרוג אף בשבת דינו בסקילה.

זאת אומרת שידעה תורה שסופו שיהרוג, ויהרוג בשבת, וכל זה ידעה תורה בוודאות, כי אם היה ספק איך נהרגהו מספק!?

 

[המכבד את הבריות]

או נימא דהכוונה שמא ניטל ממנו כח הבחירה, ואין בידו לשוב בתשובה, מה שכמובן קשה להבין בסברא שינטל ממנו כח הבחירה?

לחץ כדי לכווץ...

מהא ד"מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב" כו', משמע לכאורה היפך סברא זו, שהלא כפי שהקשה מר, מדוע ולמה יוטל ממנו כח הבחירה?
מה שמחייב (קצת) לומר כפי' הא'. ועצ"ע.

 

[חפץ בחיים]

ויש לעיין בזה,

לחץ כדי לכווץ...

אם הסכים כ"ת שיתכן עונש על חטא שאדם לא חטא, ואף לא עתיד לחטוא (שהרי נהרג הוא כעת), מפני מה הוקשה לכ"ת מה שנהרג בסקילה ולא בסיף, והלא כשם שהתחדש במיתה זו שנענש על מה שלא עשה כך נתחדש בה שנהרג בצורת מיתה אחרת.
ובודאי שחיוב המיתה דבן סורר ומורה לא בא כעונש על מה שעתיד לעשות אלא כחיוב מיתה עצמיי מצד מה שמוטב ימות זכאי ואל ימות חייב
ואע"פ שיתכן שלא ימות חייב ויעשה תשובה, מכל מקום הסכנה הגדולה שמא ימות חייב עדיפה על פני האפשרות שיעשה תשובה.

 

[אליהו נחמן]

אולי אפשר לומר, דאף על פי שיוכל לעשות תשובה, כאן יתחדש שעל מעשים כאלו, באופן הרגיל זה ידרדדר לשם
ולכן נדון על שם סופו

 

[אברך מישיבת מיר]

אם הסכים כ"ת שיתכן עונש על חטא שאדם לא חטא, ואף לא עתיד לחטוא (שהרי נהרג הוא כעת), מפני מה הוקשה לכ"ת מה שנהרג בסקילה ולא בסיף, והלא כשם שהתחדש במיתה זו שנענש על מה שלא עשה כך נתחדש בה שנהרג בצורת מיתה אחרת.
ובודאי שחיוב המיתה דבן סורר ומורה לא בא כעונש על מה שעתיד לעשות אלא כחיוב מיתה עצמיי מצד מה שמוטב ימות זכאי ואל ימות חייב
ואע"פ שיתכן שלא ימות חייב ויעשה תשובה, מכל מקום הסכנה הגדולה שמא ימות חייב עדיפה על פני האפשרות שיעשה תשובה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אדם יהרג על מה שלא עשה מכיון דעתיד לעשותו, אבל מדוע יהרג על מה שאפילו לא יהא עתיד לעשותו?

 

[רב פאל]

במצב הנוכחי אם לא ישנה את טבעו זה מה שעתיד לעשות,
ובכמ"צ ידוע המח' האם לא ניתנה רק לדרוש ולקבל זכר,
שהרי צריך הרבה תנאים שאין סיכוי שיתקיימו
וזה מראה לך שהתורה באה לתת מוסר שהוא צריך לשנות את טבעו