נח בני נח אינם מצווים בפריה ורביה - כיצד הגר יוצא במה שהוליד בגיותו?

[נחום]

לנח ובניו נאמר "ואתם פרו ורבו", אבל בסנהדרין נט: מבואר שלאחר מתן תורה מצות פריה ורביה נאמרה לישראל ולא לבני נח.

ומאידך, ביבמות סב. אומר רבי יוחנן שמי שהיו לו בנים בגיותו ונתגייר קיים פריה ורביה. ובהמשך מבארת הגמרא: "דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו".

לכאורה כיצד מתיישבות שתי הסוגיות? אם בן נח אינו מצווה בפריה ורביה, באיזה מובן הוא נחשב "בר פריה ורביה"?

אפשר לומר שגם בלא חיוב יש במעשיו קיום מצוה. אלא שעדיין צריך להבין כיצד קיום של מי שאינו מצווה פוטר אותו מהחיוב שהתחדש בגירותו.

האם מצות פריה ורביה תלויה במעשה ההולדה בשעת חיוב, או בעצם המציאות שיש לו בנים?