בבא קמא - בסוגיית זה נהנה וזה אינו חסר. | ים התלמוד בבא קמא - בסוגיית זה נהנה וזה אינו חסר. | ים התלמוד
  • עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן

י"ג מידות

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,037
תודות
3,168
נקודות
375
ת"ש א"ר יוסי אם עמד ניקף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל טעמא דגדר ניקף הא מקיף פטור ש"מ זה נהנה וזה לא חסר פטור שאני התם דאמר ליה לדידי סגי לי בנטירא בר זוזא
לפי דברי הגמ' מדוע ר' יוסי אומר "פטור"
שיגיד חייב פחות שבגדרות?
 
ר' יוסי לא אמר "פטור"
ר' יוסי אמר "אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל"
ומדייקת הגמ' "טעמא דגדר ניקף הא מקיף פטור"
נכון,
ולכאו' ע"פ דברי הגמ' אינו פטור אלא חייב פחות שבגדרות.

שמעתי מר"מ אחד שי"ל שזה מחיר שלא תובעים אותו כיון שזה כ"כ פחות.
 
מדוע ר' יוסי אומר "פטור"
לכאו' כוונתו בקוש' היא כך:

יש מקשן שהונח אצלו שאם אין מגלגלין עליו את הכל, הרי שהוא פטור מכלום (וזו מסקנתו שזה נהנה ופטור)

והתרצן חלק עליו בעניין זה נהנה וזה לא חסר והסביר שזה שאין מגלגלין עליו זה שאינו משלם את כל עלות הגדר אלא גדר פחות שבגדרות.

ומחלוקתם היא בדיוק לשון ר' יוסי ''הכל'' (מגלגלין עליו את הכל) שמקשן דייק מכאן שאם לא גדר אין מגלגלין עליו כלום ופטור, אך אם גדר, ישלם גם את ג' הגדרות הראשונות

והתרצן לכאורה הוצרך לדייק מכאן דיוק קטן יותר שאם לא גדר מגלגלים עליו סכום קטן, אלא שאם גדר יגלגלו עליו סכום גדול יותר.

וכת''ר הקשה מה ההבדל בין דרך הדיוק בלשונותמשל המקשן ושל התרצן ואיך הבינו לפי''ז דברי ר' יוסי.
לזה כיוון כת''ר?
 
לכאו' כוונתו בקוש' היא כך:

יש מקשן שהונח אצלו שאם אין מגלגלין עליו את הכל, הרי שהוא פטור מכלום (וזו מסקנתו שזה נהנה ופטור)

והתרצן חלק עליו בעניין זה נהנה וזה לא חסר והסביר שזה שאין מגלגלין עליו זה שאינו משלם את כל עלות הגדר אלא גדר פחות שבגדרות.

ומחלוקתם היא בדיוק לשון ר' יוסי ''הכל'' (מגלגלין עליו את הכל) שמקשן דייק מכאן שאם לא גדר אין מגלגלין עליו כלום ופטור, אך אם גדר, ישלם גם את ג' הגדרות הראשונות

והתרצן לכאורה הוצרך לדייק מכאן דיוק קטן יותר שאם לא גדר מגלגלים עליו סכום קטן, אלא שאם גדר יגלגלו עליו סכום גדול יותר.

וכת''ר הקשה מה ההבדל בין דרך הדיוק בלשונותמשל המקשן ושל התרצן ואיך הבינו לפי''ז דברי ר' יוסי.
לזה כיוון כת''ר?
כן.
איזה בהירות !!!
 
ייש''כ, אל ישכח שהשאלה היא ששאל כת''ר.
ולעניין תירוץ יש כמה נידונים שאפשר שחלקו בהם. עיקר הדברים תלוי במח' התוס' והרמב''ן שהתוס' סברו שיש למקשן קו משלו הלכה למעשה והרמב''ן כתב שאמר כן לברר דעת התרצן שתהיה מדוקדקת.

אביא נידון אחד שכתב מעכ''ת אי מצד מחירו המועט של הכותל יחשב כלא שו''פ. כלומר שלדעת המקשן הדיוק בלשונו של ר' יוסי ''הכל'' היינו שלא זאת אין מגלגלין עליו כלום (שה''ז פחות משו''פ ואין לדון לגבי סכום זה ולהחשיבו כלל. אמנם להתרצן אה''נ שפחות משו''פ אינו יכול להוציא בדיינים, אבל, לשונו של רבי יוסי שוללת את הפחות משו''פ
 
נערך לאחרונה:
היום שמעתי תשובה יותר פרקטית ופשוטה,
יש גמ' בשור שנגח שמביאה ברייתא
ת"ש הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ונגחו פטור ואם הכניס ברשות חייב מאן פטור ומאן חייב לאו פטור בעל חצר וחייב בעל חצר לא פטור בעל השור וחייב בעל השור אי הכי מאי ברשות ומאי שלא ברשות איכא אמרי הא מני ר' טרפון היא דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם ברשות הויא לה קרן בחצר הניזק ומשלם נזק שלם שלא ברשות הויא לה קרן ברה"ר ולא משלמא אלא חצי נזק:
מתירוץ הגמרא אנו רואים שהוא כן חייב (חצי נזק) אלא שמבארים שהכוונה פטור הוא מהחצי השני,
אותו הדבר לדידן הכוונה בפטור הוא פטור מהגדר היקרה אבל יתכן ולעולם גדר בר זוזא חייב לשלם,
 

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון