בעולמו הסודי של ניק כפול

[חד מבתראי]

אין שני לי.
זה יכול להיות רק @אחד יחיד 3

לחץ כדי לכווץ...

גם אם אתה לא יחיד...
אבל מיוחד ודאי.

 

[חד מבתראי]

תודה רבה עד אין קץ להרב @נדיב לב
אוסיף נקודה שכבר העיר עלי' קצת הרב הנ''ל בראש האשכול אמנם יש להרחיבה יותר,

לפעמים אברך יש לו סדר חזק בלילה ולומד טוב מ''ב וכל בני המשפחה יודעים שאפשר להתקשר אליו למראה מקום במ''ב ואפי' ליותר מזה..
ואכן הוא מגיע כל לילה מוקדם ונשאר מאוחר, אבל תכל'ס זה מקסימום שתי שעות ביום, ובמשך כל היום הוא מתנהג בהתנהגות בינונית ומנחם א''ע בסדר הלילה שלו החזק, ואם כי זה לגמרי סביר שהוא מתמצא יותר במ''ב מאשר בסוגיות בעיון, הרי זה פספוס עצום ולא הגיוני להזניח את כל היום על סמך סדר קטנטן, וכ''ה בבקיאים בנ''ך\ דקדוק\ חסידות\ הגות\ בעל קריאה מוצלח\ בעל תפילה טוב וכו' שאת העסק העיקרי שלו בחיים מוזנח בגלל איזשהו פרט.

אברך א' בכולל טיפוס מנחם הנז' הראה לי פעם מחברת נפלא שכ' על איזשהו סוגיא שלומד בלילה, ושאלתי אותו אם גם על הנלמד בכולל כ' וענה שלא, כי א''א לו להתרכז בשתי סוגיות כאחת, ואמרתי לו שא''כ אולי יתרכז רק בלימוד הכולל ובשעות הלילה ילמד בקיאות, וכך ירוויח סדר בקיאות במקום סדר מוזנח, לאחר זמן אמר לי שניסה וגילה שזה פשוט היה עצלות זה הרבה יותר נוח ללמוד טוב בלילה ולהתרשל כל היום, תלי''ת זכיתי לעורר אותו ובאמת חל שינוי בהגישה שלו.

זה לא ממש בחינה של דו פרצופים אלא שנותן כל הדגוש על על חלק לא מרכזי בחיים.

מענין לענין באותו ענין שייך גם דו פרצופים בחיים האמיתיים, היה לי למשך תקופה חברותא מעיר אחר על הטלפון והרגשתי ההרגש הנ''ל.

למעיישה מה שצריכין ליזהר הוא, שזה נפלא להוסיף עוד דברים ללמוד מ''ב ללמוד בקיאות וכו' אבל בכל אופן עיקר הדגוש צריך להיות על העסק העיקרי בחיים, ואם אתה לא מצליח בלימוד עיון אל תמשיך בסדר מוזנח אלא שב ללמוד בסדר א' באופן אחד, אם אתה אוהב הלכה ולא מתחבר לגמ' שב ללמוד הלכה, וגמ' תלמד בלילה.​

לחץ כדי לכווץ...

להפך, בזבוז למי שנהנה מהלכה, להשקיע כל כולו בעיון, זה פשוט לא יעבוד.
תפתח את 'דרכי החיזוק' של השבוע, ותראה שכתוב שם 'ללמוד לפי טבעו' (לא שקראתי, אבל זה כתוב כל שבוע..)
אגב, גם לך וגם להרב נדיב לב, מי משתמש היום במחברת?
פרימיטיבים.

 

[ולא כלום]

להפך, בזבוז למי שנהנה מהלכה, להשקיע כל כולו בעיון, זה פשוט לא יעבוד.

לחץ כדי לכווץ...

א''כ שילמד הלכה כל היום, ולא שישב בכולל עיון וסדריו יהיו נראים די מוזנחים וינחם א''ע במה שלומד טוב בסדר ג' של שעה וחצי

אגב, גם לך וגם להרב נדיב לב, מי משתמש היום במחברת?

לחץ כדי לכווץ...

אלו שלא מוותרים על המחברות של הלוויות והספדים שלהם מכנים מחברת גם לקבצים במחשב

 

[החושב]

תודה רבה @נדיב לב ממש היה מרתק, אתה כותב נפלא.

חשבתי על המשמעות של הניק הנסתר, ואני חושב אולי זה דווקא יכול להיות איזה שהוא מקפצה להיות יותר אמתיים,
אני יסביר:
בחיים היום יומים שלנו, אנחנו נרצה או לא נרצה חיים בהסתרה שבתוך ההסתרה,
לא הכל גלוי, והחברותא שלך או חבר קרוב לא באמת יודיעים מה עובר עליך ומה באמת המצב שלך בכל מיני תחומים,
ובנוסף בשיח הפרונטלי אנחנו לא תמיד מגיבים איך שההינו רוצים להגיב אלא מחשבנים איזה תגובה תתקבל כתגובה מוצלחת וכדומה,

הרגשתי שבתחלת דרכי בפרום, התייחסתי לניק @דרך המלך כאילו זה אני.
וממילא היה חשוב לי לא לחשוף דברים שביום יום אני לא חושף כי הרי אם העולם ידע ש @דרך המלך הוא כזה וכזה ועובר עליו ככה וככה זה גרעון בתדמית שלו,
וכן בתגובות כל מה שיפגע בתדמית של הניק נמנעתי מלהגיב בצורה האמתית שהיתי רוצה.

וכשנפל לי האסימון כמה זה מוזר שאכפת לי ממה העולם יחשוב על דמות ווירטאלית שאף אחד לא יודע שזה קשור אלי,
הבנתי שההסתרה יכולה להיות כלי כן לחיות את החיים האמתיים ובאמת לספר ולשתף ולהגיב בלי חשבונות ותדמיות כאלה ואחרים.

\ממליץ לכולם זה חוויה שאין כמוה בנוסף לרווח שיש בלגלות נסתרות ולהבין שלא היה כ"כ גרוע ואולי גם לחברותא אני יכול להגיב או לספר את מה שיש לי לומר באמת,
אל תחפשו שיתופים אישים שלי ברחבי הפרום כי אין הרבה כאלה השינוי הוא בעיקר בגישה......

לחץ כדי לכווץ...

אוי, כמה שאני מתחבר ומצטרף לכל מילה.

אשתף חווייה אישית:

כשכתבתי את המונולוג הזה - https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/איפה-התודה-מחשבות-על-הכרת-הטוב-בפורום-סקר.9638/post-86497

הסתפקתי בדיוק במה שתיארת, והחלטתי בדיוק את המסקנא שלך.

אוי, כמה שזה הקל עלי. אוי, כמה שהתענגתי על זה ומזה אחרי זה...

תודה רבה רבה.

 

[נדיב לב]

הסתבכתי איזה תודה להקיש לך
בסה"כ רציתי לומר תודה רבה רבה

לחץ כדי לכווץ...

למה להסתבך? שוא"ת... :)

היה מענין לערוך כאן סקר כמה כאן מרגישים זהות כפולה

לחץ כדי לכווץ...

ראוי לצטט מה שהדגשתי במאמר.

[[AMSQ:283|נדיב לב]]
חובה להוסיף. יצירת זהות חלופית מתבטאת ביתר שאת בעולם הווירטואלי, אבל היא קיימת גם במקרים אחרים. לדוגמא, הזהות של ראובן בכולל יכולה להיות שונה מהזהות שלו בקהילה או במקום אחר. ולכן הדברים האמורים מתייחסים לכל אדם שחייו מורכבים מזהויות שונות.

לחץ כדי לכווץ...

כך שהסקר אמור להיות מקיף יותר מאשר התמקדות בפורומינו הנפלא - שזה היום חוגג לו את השנה הראשונה...

 

[נדיב לב]

היו גם פעמים שביקשתי ממנו להתייחס לנושא מסוים באשכולות שפתחתי, פשוט משום שאהבתי לקרוא את המבט שלו על הדברים. ידעתי שאקבל ממנו התבוננות טהורה שיש בה המון עומק, ולפעמים גם נקודה שלא חשבתי עליה כלל.

כך היה, למשל, באשכול "בענין מקובלים מפורסמים של שקר". ביקשתי שיכתוב, והוא אכן נענה וכתב תגובה ארוכה ומדהימה בבהירות שלה. וכך בעוד כמה הזדמנויות, בפרטי ובפומבי. ב"ה אשתדל להביא מדבריו באשכולות הרלוונטיים.

אבל יש דברים שכתב שכעת קשה לי במיוחד לקרוא. באשכול שפתחתי, "בעולמו של ניק כפול", על החיים הכפולים שאנשים מנהלים לפעמים הן בפורום והן בחיים בכלל, הוא התייחס להסתרה שמאחורי הניק וכתב:

בהמשך הוסיף שכיון שכך נהגו, מן הסתם יש סיבה למנהג, ואיך יוציא את עצמו מן הכלל... אבל המשפט הראשון נשאר איתי. הייתה אצלו התאמה אחת לאחת - בין מה שכתב בניקו "האנונימי" לבין מה שהיה מוכן לומר בקול לסובבים אותו.

וכשהעירו על דבריו, השיב:
והמשיך: "ואז מה אכפת לנו מה זה יאמר ומה זה יגדיר", ובהמשך כתב שצריך להרפות מהאחיזה בתארים ובמעמד שלנו בעיני עצמנו ובעיני הזולת, "כי הכל בר חלוף כענן בוקר".

"אבל תחשוב על יום המיתה".

אני קורא עכשיו את המילים האלה, ונזכר במי שכתב אותן. באותה שעה עוד קראנו, הגבנו, התווכחנו על הסתרה ועל כינויים ועל מה יחשבו אחרים. עכשיו הוא כבר איננו, והדברים שכתב נשארו לפנינו.

לחץ כדי לכווץ...

מצו"ב תגובת ידידינו @הייליג, ר' שלמה ברוך זצ"ל שפרסם לבקשתי.


@נדיב לב.
הבטחתי לעצמי, לפנות זמן רגוע לקרוא בנחת את כתיבתך. קודם כל, עצם הכתיבה מדהימה, ישירה וכנה ביותר. התקינות של התחבירים גורמת לכתיבה להיות קולחת ומשכך, גם הקריאה כמוה, מזדהה ומבינה... הענין עמוק ביותר, משקף המון תכונות אנושיות מובנות, שיש להם, כידוע, כלכל דבר, סיבה מוצדקת, למען זיכוכו ובירורו של האדם, בשיעור הקשה מכל השיעורים.

המדובר אודות דמותו של אדם בעיני עצמו, בהיותו לבדו, מול שאיפותיו הכמוסות והגלויות כלפי עצמו, והדברים רחבים מחוץ למשלו המצויין של מר. בחור ישיבה חסידי יכול לומר קריאת שמע שעל המיטה בהיותו חבוש כבוע ואזור באבנט. כשהוא בין חבריו ובביתו בין הזמנים יכול להתפלל מעריב חפוזה לפני העלות, בהיותו בבגדי חופש עצלים...

ולא, לא חל בו שום שינוי וצביעות, אלא הוא מתזז בין מה שהוא פה ובין מה שהוא שם, וזה חוזר על עצמו, בכל מקום ומקום. אנשים מתנהגים אחרת בעסקים, שונה בבית המדרש, ואחרת במטבח או באמבטיה. יש ומדברים עם חברים כאלו בסגנון כזה ועם אחרים הם נזהרים בשיח שונה... וכך עם קרובים ממינים שונים. תכונת הזיקית הזו, היא לא דווקא שניות ולא יציבות של דמויות פנימיות, היא יותר חוסר הסכרון, במי שאתה, ובמה שאתה רוצה להיות.

איני נדרש כעת אל עצם החסיון של הדמות שמאחורי הניק, אלא על השניות שהוא בעצמו חווה בין האיש שהוא נולד עמו, לבין האיש שנוצר באשליה כנבנה על ידי גורם חיצוני ולא אמיתי, כלומר, שהוא לא הוא. גם בטחון שאין לו ביטוי ללא המסך, הוא סוג של בטחון שיכול להתאייד במהירות, כי הבטחון האמיתי אמור ללמד אותו, כי הוא אכן שווה, גם אם אחרים, חיצוניים שהוא לא הוא, בזים לדבריו, הוא דבק באמת הבטוחה שלו, ולמד לטעות ולתהות בלי להתבייש, כי הבטחון האמיתי והכנה - אכן קנה שביתה בנבכי תכונותיו.

אודה, כי הפרקים הותירו בי התבוננות עצמית, וחויית חשבון הנפש נוקבת, לא רק באשר לי כאן, אלא ביותר במכלול ההתנהגויות האנושיות, האם הן אכן מיוחדות במח ובלב כלפי מעלה, או שמא יש בהן פניה כלשהי, ותדע נא @נדיב לב שכמוך, כי האחדות אינה נפרדת, והיא המתגמלת האמיתית. לא כן זו שיש לה כמה יעדים, היא נתקלת בעולם הפירוד, בו יש הפסד וכליון והאניה נתקלת בקרחוני הרס ואינה מפליגה ליעדה.

כיודעים אשר הכל בהשגחה פרטית ובפרט הישות הזו, אשר עמה נולד כל אדם, ועל זה ידוו כל הדוויים, שמא ואולי, וכולי האי ואולי, נזכה לזככה מעט, למען לא תירש גבירתה. אך עצם הענין, אמור לקרוא לנו להתבונן, על מה עשה ה' ככה, שכל אדם בלידתו דבוק בעצמו, ולא נמצא אדם, שללא עבודה סיזיפית - יכל לה לאותה ישות נמבזה וקשת עורף. אלא דבר גדול דיבר אלינו אדונינו בורא כל הנשמות.

מאותה נזקקות, כביכול, להזולת, אתם יכולים ללמוד את הדרישה שלי מכם להוות מקשה אחת, ככל שהעגמת נפש תופשת אותך, במי שביזה את הבועה הבלתי נודעת, שהיא הכרטיס הביקור המוצלחת שלך, לשמש הסודית שמחממת אותך בבדידות המנטלית הלא ידועה לאיש... ככל שאתה שם, אתה יכול רק לקחת את השהות כאן לסוג של קורס. להסתכל על החסרון המובנה הזה, בחיוך, בהשלמה של בינתיים, וכך, מידי פעם, לערוך את החשבון של סכרון הדמויות האישי שלי...

אין אתה צריך לראות באחת מן התובנות דלעיל, איזו אמירה גורפת ופסקנית, אלא אלו היו דברים אישיים שצפו ועלו בקריאתי את דבריך הנפלאים. ואני חוזר ואומר שוב, חילך לאורייתא, שפתך נעימה וקולך בכתיבתך ערב ומתנגן, מביא לידי ביטוי, ובהיר הוא במסרו הברור והנוקב. המשך נא לשתפנו במסע של אותו עלום, ונמשיך ללמוד ממך.

לגבי עצם ההסתרה פה, מעולם תמהתי על זה, כי לא מצאתי איזה דבר שאני כותב כאן, שאיני קורא אותו כשופר משמיע קול רועם, לכל סביביי ורעיי, אך כיון שנהגו, מן הסתם יש סיבה למה נהגו, ואיך אוציא את עצמי מן הכלל?!