בעניין חיוב ממון המזיק

[מכובד]

ידועה החקירה המפורסמת מה החיוב אי הוי מדין ממונו המזיק או מדין חיוב שמירה
חיוב שמירה ---- יש שפי' דהתביעה הוי פשיעה בחיוב שמירה ... מה הסברא בזה ? הרי מה הניזק קשור לחיוב שמירה של המזיק ?
ממונו המזיק ---- לכאורה גם בצד זה וודאי איכא חיוב שמירה דאי לאו איך נפטר אם שמר...

 

[דבר היושר]

חיוב שמירה ---- יש שפי' דהתביעה הוי פשיעה בחיוב שמירה ... מה הסברא בזה ? הרי מה הניזק קשור לחיוב שמירה של המזיק ?

לחץ כדי לכווץ...

משפטי הבעלות מעניקים כח למי שכעת נאמד כבעלים - לתבוע את העמדת בעלותו כתיקונה ומכאן מגיע הכח טענה על אף שבבחינת הנאמנות - אין מקום להאמינו, שהרי הוא נוגע, קרוב, חשש משקר וכיוצ"ב, וע"כ שענין קבלת טענתו לא באה מחמת 'נאמנותו' אלא מחמת 'זכות' שניתנה לו לתבוע שלא יגזלוהו שמכאן למדים את כל הבעיה בהיזק כמפורש בטור [שעח;] וברביו"נ בריש אבות, וגם סוגיות הש"ס מורות כן ואכ"מ לתבוע שלא יזיקוהו, וכן שאר הדינים כדוגמת - נהנה ועוד.

 

[דבר היושר]

ממונו המזיק ---- לכאורה גם בצד זה וודאי איכא חיוב שמירה דאי לאו איך נפטר אם שמר...

לחץ כדי לכווץ...

ישנם בזה הרבה גיבובי נוסחאות, ויש להדגיש שבאם הביאור ב'ממונו המזיק' הוא כפשוטו, אזי הביאור היחיד בזה - שבאם עשה וקיים את חובת השמירה המוטלת עליו - באם אירע היזק להדבר - הריהו אנוס, ו'אונס רחמנא פטריה' ואמנם, אי נימא הכי - פטורו בא רק מטעמא ד'חס רחמנא עלה' כעין החצי נזק למאן דאמר פלגא ניזקא ממונא והדברים דחוקים ונסתרים מלשונות הראשונים בכל מקום ואכ"מ.

 

[מכובד]

אונס יש הרבה אחרונים שלא כתבו כך זה נידון.

 

[דבר היושר]

ונס יש הרבה אחרונים שלא כתבו כך זה נידון.

לחץ כדי לכווץ...

יש המפרשים, שהגדר בשמירה הפוטרת, היינו דבאופן של שמירה אין ה'ממונו' משמש כסיבת חיוב, שלא חייבה התורה את בעלי הממון על נזק שעשו אלא כשהממון שלהם אינו שמור, אבל כשהממון שמור אין סברא שתהיה סיבת חיוב במה שהוא ממונו, כלומר - שהשמירה הוי תנאי במחייב [הגרש"ש ב"ק סי' א;].

 

[מכובד]

ומה הפשט בצד דהוי חיוב שמירה ... יש שפי' דאיכא זכיות לניזק בדין חושן משפט ולכך הוא תובע שמירה..

 

[דבר היושר]

ומה הפשט בצד דהוי חיוב שמירה ... יש שפי' דאיכא זכיות לניזק בדין חושן משפט ולכך הוא תובע שמירה..

לחץ כדי לכווץ...

כמו שהת' בהודעה הראשונה באשכול שזהו יסודם של כלל התביעות הממוניות - גזילה, הרחקת נזיקין, נזיקין, נהנה, טענה, שיסוד כולן מתחלת מהתביעה של האדם שאחר שבעלותו מקויימת עבורו, זכותו להעמידו אצלו.

 

[מכובד]

אם החיוב שמירה נוצרה מהתביעה של הניזק .. מדוע צריך דווקא שם מזיק ? הרי הניזק תובע שלא יהא ניזוק .
וא"כ כל דבר דאיכא חששא שיזיק יהיה חיוב שמירה

 

[דבר היושר]

מדוע צריך דווקא שם מזיק ? הרי הניזק תובע שלא יהא ניזוק .

לחץ כדי לכווץ...

?
לא ברור מה קשה לך [תביא סוגיא ספיציפית המוכיחה ש'שם' מזיק סותרת את היסוד הנ"ל].

א"כ כל דבר דאיכא חששא שיזיק יהיה חיוב שמירה

לחץ כדי לכווץ...

אכן, כל שור [ואפילו תם] צריך שמירה מעולה כמבו' בסוף הפרק שור שנגח ד' וה' [למסקנת הגמרא, ועכ"פ כך הוא להלכה] והגם שאין לנו אף סבה לומר שהוא מזיק, וכל שכן שלא חל עליו 'שם מזיק' מעולם, וגם למאן דאמר 'סתם שורים בחזקת שימור קיימי' מבו' בגמרא [ב"ק טו, א;] שהטילה עליהם התורה שישמרו את שורם [והגם שאין שום סבה ומקום לסבה שתצריך אותם לשמרו].

וכל זאת - למה?!

ברור שהמענה הוא כדברינו, שכולי האי זהו חלק מזכויותיו של הניזק - 'אל תזיקיני'!

 

[מכובד]

אם כן מה ההוא במתני לולי הלא ראי
שילמדו שן משור

 

[דבר היושר]

אם כן מה ההוא במתני לולי הלא ראי
שילמדו שן משור

לחץ כדי לכווץ...

פרט. נמק. באר. על מה קשה לך. וכו' וכו'.

 

[דבר היושר]

אם כן מה ההוא במתני לולי הלא ראי
שילמדו שן משור

לחץ כדי לכווץ...

אם הבנתי את דבריך - אפשר לומר כך: הייתי אומר, ש'אל תזיקיני' זוהי אכן סבת תביעה מספקת, אולם, כיון שמעשי השן והרגל הם חלק אינטרגלי ממציאות החיים של השוורים, אזי לא ניתן כלל לתבעו על כך ואדרבה - המזיק אומר לניזק - 'אל תזיקיני' במניעת שורי מלהסתובב בשוק ולעשות את פעולותיו הטבעיות והפשוטות [אולי קשור לנתיה"מ קנג, א].

 

[מרגניתא טבא]

אם החיוב שמירה נוצרה מהתביעה של הניזק .. מדוע צריך דווקא שם מזיק ? הרי הניזק תובע שלא יהא ניזוק .
וא"כ כל דבר דאיכא חששא שיזיק יהיה חיוב שמירה

לחץ כדי לכווץ...

כלפי שור המזיק באמת ילה"ק אליבא דהגר"ח איסורי ביאה פי"ב, דכ' דאין לחשוש שהשור יזיק רק אחר שהזיק חשיב למועד, לכאו' צ"ב מדוע בעי' שמירה על השור,
ובאמת יש לעיי' בנתוה"מ כמדומני קמ"ד, דכ' דאינו מחוייב לשמור אם ע"י זה התבטל שימושיו, וזה השוני בין בור דנזקי שכנים לשור המזיק.

 

[מכובד]

אם הבנתי את דבריך - אפשר לומר כך: הייתי אומר, ש'אל תזיקיני' זוהי אכן סבת תביעה מספקת, אולם, כיון שמעשי השן והרגל הם חלק אינטרגלי ממציאות החיים של השוורים, אזי לא ניתן כלל לתבעו על כך ואדרבה - המזיק אומר לניזק - 'אל תזיקיני' במניעת שורי מלהסתובב בשוק ולעשות את פעולותיו הטבעיות והפשוטות [אולי קשור לנתיה"מ קנג, א].

לחץ כדי לכווץ...

ידוע היסוד בחיובא דמזיק דאיכא אחריות רק על ממון דאית ליה 'שם מזיק' ולכך לא מצי למילף כוליה אבות מחדא ובעי למיכתב כל אחד בפני עצמו .
וידוע היסוד בחיובא דמזיק דהאחריות נוצרה מהזכויות של הניזק פ' דאיכא תביעה כללית כלפי כל אדם דאית ליה מזיק אל תזיקיני כיון דיש לי בעלות על הממון .. ולכך איכא אחריות..
וצריך ביאור - דאי נימא דהאחריות נוצרה רק מהתביעה של הניזק , אם כן מדוע בעי דווקא שם מזיק , הרי המהות של התביעה של הניזק הוא שלא יינזק .. ווודאי התביעה לא 'אל תזיקיני' אלא דאני לא יהא ניזוק ... אבל לא אכפת ליה ממי ניזוק וממה ניזוק ,, ואם כן מצי למילף כוליה אבות מחדא.. צריך עיון אשמח לתשובה... תודה רבה..

 

[מכובד]

כלפי שור המזיק באמת ילה"ק אליבא דהגר"ח איסורי ביאה פי"ב, דכ' דאין לחשוש שהשור יזיק רק אחר שהזיק חשיב למועד, לכאו' צ"ב מדוע בעי' שמירה על השור,
ובאמת יש לעיי' בנתוה"מ כמדומני קמ"ד, דכ' דאינו מחוייב לשמור אם ע"י זה התבטל שימושיו, וזה השוני בין בור דנזקי שכנים לשור המזיק.

לחץ כדי לכווץ...

הגר"ח לשיטתו דלא סבר דהחיוב שמירה לא נוצר מהזכיות של הניזק אלא ראינן זה בפסוק דולא ישמרנו דכלול בו האיסור דמחשיב אותו מזיק
וכך מביאו הברכת שמואל סימן ב' והוסיף לי מו"ר דהוא אמר בקצרה ד"ולא ישמרנו" הוי "איסור דנאמר לענין שיחשב מזיק" ולענין האיך
לדון בספק עכ"ל .

 

[מרגניתא טבא]

הגר"ח לשיטתו דלא סבר דהחיוב שמירה לא נוצר מהזכיות של הניזק אלא ראינן זה בפסוק דולא ישמרנו דכלול בו האיסור דמחשיב אותו מזיק
וכך מביאו הברכת שמואל סימן ב' והוסיף לי מו"ר דהוא אמר בקצרה ד"ולא ישמרנו" הוי "איסור דנאמר לענין שיחשב מזיק" ולענין האיך
לדון בספק עכ"ל .

לחץ כדי לכווץ...

??

 

[מכובד]

כלפי שור המזיק באמת ילה"ק אליבא דהגר"ח איסורי ביאה פי"ב, דכ' דאין לחשוש שהשור יזיק רק אחר שהזיק חשיב למועד, לכאו' צ"ב מדוע בעי' שמירה על השור,
ובאמת יש לעיי' בנתוה"מ כמדומני קמ"ד, דכ' דאינו מחוייב לשמור אם ע"י זה התבטל שימושיו, וזה השוני בין בור דנזקי שכנים לשור המזיק.

לחץ כדי לכווץ...

הגר"ח לשיטתו דלא סבר דהחיוב שמירה לא נוצר מהזכיות של הניזק אלא ראינן זה בפסוק דולא ישמרנו דכלול בו האיסור דמחשיב אותו מזיק
וכך מביאו הברכת שמואל סימן ב' והוסיף לי מו"ר דהוא אמר בקצרה ד"ולא ישמרנו" הוי "איסור דנאמר לענין שיחשב מזיק" ולענין האיך
לדון בספק עכ"ל .

 

[דבר היושר]

??

לחץ כדי לכווץ...

הרב 'מרגניתא טבא' לא ברור מה קשה לך.

שאלת: מדוע צריך לשמור את השור בכי האי, הרי מכל מקום הוא לא מוגדר כ'מזיק' אלא אחר שהועד?!
התשובה שנענת: שהגר"ח עצמו אומר שהמקום למושג איסור הנזקין, מתחיל בדינא ש'ולא ישמרנו' שהטילה התורה על בני האדם - חיוב שמירה על חפציהם אף בלא תביעת הניזק ש'אל תזיקיני'.

 

[דבר היושר]

אם כן מדוע בעי דווקא שם מזיק , ה

לחץ כדי לכווץ...

תביא לי דין שדינא ד'שם מזיק' שבו סותר להנ"ל.

 

[מרגניתא טבא]

הרב 'מרגריתא טבא' לא ברור מה קשה לך.

שאלת: מדוע צריך לשמור את השור בכי האי, הרי מכל מקום הוא לא מוגדר כ'מזיק' אלא אחר שהועד?!
התשובה שנענת: שהגר"ח עצמו אומר שהמקום למושג איסור הנזקין, מתחיל בדינא ש'ולא ישמרנו' שהטילה התורה על בני האדם - חיוב שמירה על חפציהם אף בלא תביעת הניזק ש'אל תזיקיני'.

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי להק' שעדין לא נתיישבו הדברים על ליבי,
משום דיסוד הגר"ח באיסורי ביאה, הוא ששור מועד אין ידיעה על היותו מועד אלא רק אחר שנגח ומה תי' הרבנים שליט"א מהגר"ח ביסוד איסור נזיקין??