זרח לווין

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
437
תודות
1,545
נקודות
221
לכאו' צ"ע מדוע אין ברכה לישראלים על ברכת כהנים לדעת בעל החרדים אשר אף להם איכא מצווה בזה.
ושמעתי, בשם חכ"א שתי' דכיון דהוי מצוה 'בלב' ממילא ליכא ברכה כדברי הב"י גבי ביטול חמץ, [לא ברירא לי מדוע הביא ראיה ממצות ביטול חמץ ולא הביא ראיה ממצות אמונה המבוארת ברמב"ם דליכא ע"ז ברכה. עי'.] . וד"ז דחוק, דהלא אין המצווה בלב אלא בשמיעה עצמה. אלא, דאם לא מכוון בליבו תו אינו שומע. ופשוט.
ובפשוטו, הוא משום דנכללים בברכה דהכהנים. וא"כ לפי"ז בברכה בעי כוונה נוספת דלצאת יד"ח המצווה וזה יהיה אף למ"ד דאי"צ כוונה כיון דאין מוכיח, וברור.
 
לכאו' צ"ע מדוע אין ברכה לישראלים על ברכת כהנים לדעת בעל החרדים אשר אף להם איכא מצווה בזה.
ושמעתי, בשם חכ"א שתי' דכיון דהוי מצוה 'בלב' ממילא ליכא ברכה כדברי הב"י גבי ביטול חמץ, [לא ברירא לי מדוע הביא ראיה ממצות ביטול חמץ ולא הביא ראיה ממצות אמונה המבוארת ברמב"ם דליכא ע"ז ברכה. עי'.] . וד"ז דחוק, דהלא אין המצווה בלב אלא בשמיעה עצמה. אלא, דאם לא מכוון בליבו תו אינו שומע. ופשוט.
ובפשוטו, הוא משום דנכללים בברכה דהכהנים. וא"כ לפי"ז בברכה בעי כוונה נוספת דלצאת יד"ח המצווה וזה יהיה אף למ"ד דאי"צ כוונה כיון דאין מוכיח, וברור.
אולי משום שתלוי בדעת אחר - צריך שהכהן יברך.
 
לכאו' צ"ע מדוע אין ברכה לישראלים על ברכת כהנים לדעת בעל החרדים אשר אף להם איכא מצווה בזה.
ושמעתי, בשם חכ"א שתי' דכיון דהוי מצוה 'בלב' ממילא ליכא ברכה כדברי הב"י גבי ביטול חמץ, [לא ברירא לי מדוע הביא ראיה ממצות ביטול חמץ ולא הביא ראיה ממצות אמונה המבוארת ברמב"ם דליכא ע"ז ברכה. עי'.] . וד"ז דחוק, דהלא אין המצווה בלב אלא בשמיעה עצמה. אלא, דאם לא מכוון בליבו תו אינו שומע. ופשוט.
ובפשוטו, הוא משום דנכללים בברכה דהכהנים. וא"כ לפי"ז בברכה בעי כוונה נוספת דלצאת יד"ח המצווה וזה יהיה אף למ"ד דאי"צ כוונה כיון דאין מוכיח, וברור.
כאן דנו בזה בארוכה
 
כשתדיק את לשונו של בעל החרדים לא קשה מידי שבעל החרדים כותב שישראל המתברך הוי נמי בכלל המצוה משמע מדבריו שעיקר המצוה זה לכהן והישראל יש לו שיכות במצוה וא"כ לא תקנו ברכה לישראל המתברך
 
כשתדיק את לשונו של בעל החרדים לא קשה מידי שבעל החרדים כותב שישראל המתברך הוי נמי בכלל המצוה משמע מדבריו שעיקר המצוה זה לכהן והישראל יש לו שיכות במצוה וא"כ לא תקנו ברכה לישראל המתברך
בדבריך מיושב מה שמעירים, שהרי הדין הוא שכהן המגרע אפילו תיבה אחת מברכת כהנים עובר בבל תגרע (סימן קכח מ"ב ס"ק קה). והנה לפי דעת החרדים נמצא שגם ישראל שהחסיר שמיעה של תיבה אחת - ג"כ יעבור בבל תגרע. ודבר זהו מצוי מאד (שנכנסים באמצע ברכ"ה, או יוצאים באמצע, או שסתם לא שומעים תיבה אחת). אמנם אם עיקר המצוה היא של הכהן, והישראל רק יש לו שייכות במצוה, א"כ כל כמה שהכהן בירך כל הברכה ולא גירע, הישראל ג"כ לא קעבר בב"ת אף שלא שמע כל התיבות. [ובאמת זכורני שהגר"ש דבליצקי חשש בענין זה].
 
אולי ע"פ דברי הרשב"א בתשובה שכל מצווה שקיומה תלוי ע"י אחרים אין מברכים עליה שם איירי לענין צדקה ובקו"ח שאולי לא יחפוץ בהם המקבל, כאן יל"ד אחרי שכבר עלה הכהן לדוכן, ויל"ע.
בצדקה ג"כ מיירי שהעני כבר פשט ידו לקבל...
ובאמת מעודי לא הבנתי למה חשש הרשב"א בצדקה, הנה העני פושט ידו לקבל הצדקה, ולמה נחוש שתיכף אחר הברכה יימלך וילך לו?
אם חיישינן להכי לעולם לא נברך ברכת המצווה שמא ימות אחר הברכה קודם עשיית המצוה...
 
בצדקה ג"כ מיירי שהעני כבר פשט ידו לקבל...
ובאמת מעודי לא הבנתי למה חשש הרשב"א בצדקה, הנה העני פושט ידו לקבל הצדקה, ולמה נחוש שתיכף אחר הברכה יימלך וילך לו?
אם חיישינן להכי לעולם לא נברך ברכת המצווה שמא ימות אחר הברכה קודם עשיית המצוה...
בצדקה, אולי יש מקום לחשוש שלא ירצה העני במתנתו אם זה מתנה מועטת וכדו' וכן בבקו"ח אפשר לצייר ציור דומה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון