עדין לא הבנתי כוונתך
אתה אומר שהברכה לא נתקנה לישראל ומ"מ הוא צריך לצאת יד"ח בהברכה
מעולם לא כיונתי לצאת יד"ח בברכה של הכהנים אשר קדשנו
אלא רק לשמוע את ברכת הכהנים ולהתברך מהם
וכמדומני שהשץ לא עונה אמן על הברכה אשר קדשנו משום הפסק ואי הוא צריך לצאת יד"ח בברכת אשר קדשנו וודאי יענה אמן
ספק מעניין מאוד

ולגבי טענה זו יעוי' בלשון החתם סופר (ח"א כ"ב) לחד צד שהכהנים מוציאים ידי חובה את הישראל וכ"כ בספר המקצועות שהובא בעמק ברכה (נשיאת כפים אות ז') וז"ל: ואני מצאתי ראיה לדברי החרדים בספר המקצועות, הובא בפי' הראב"ד למס' תמיד (פ"ז מ"ב) דכתב וז"ל: היכא דאיכא נדה בביתא דכהן אסור לי' למיסק לדוכן כל אימת דאיתא בנדתה דחייש דלמא נגע במידי דנגעה היא ואתי לאטמויי דאמר ר' יודן כל כהן שנושא את כפיו ואמו או אשתו או בתו טמאה ונכנס הוא באותו בית שנדה לשם הרי תפלתו על ישראל תועבה ואף וכו' ולא עוד אלא שאינו מוציא את ישראל ידי חובתן ועליו הכתוב אומר ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם. עכ"ל.
 
אבל זה שתי מצוות
לברך ולשמוע
והברכה של אשר קידשנו בקדושתו של אהרון ע"כ היא על הברכה ולא על השמיעה שנתחיבו בה הישראלים
וא"כ הדק"ל
יעוי' דזו ברכה שכוללת את שניהם

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן נב

ולפי זה הרי היה ראוי להשומעים גם כן לברך על שמועתם רק שחז"ל לא תיקנו על כזה ברכה, וסמכו על שמיעת ברכה דכהנים קודם ברכת כהנים, וגם שלשון ברכה דכהנים קדשנו בקדושתו של אהרן לברך ולשון ברכה שהייתה מוטלת על עם בני ישראל היה מהראוי להיות בלשון אחר אקב"ו לשמוע, על כל זה סמכו שיש בכלל הברכה דכהנים גם כן השמיעה דעם בני ישראל כיון דקאי על הפסוק ובפסוק מבואר שעם בני ישראל גם כן מקיימים המצוה בשמיעה, ואולי מצד שאנוסים הם בכלל ברכה גם כשאינם שומעים ועם שלפני הכהנים הם בכלל ברכה תמיד, לזה לא הוי פסיקא מילתא לקבוע ברכה אל השומעים וגם על הכהנים שיוכללו בברכתם בחינת השמיעה בפירוש, ועל כל פנים ע"י אמן דברכה דכהנים יוצאים גם השומעים,
 
יעוי' דזו ברכה שכוללת את שניהם

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן נב

ולפי זה הרי היה ראוי להשומעים גם כן לברך על שמועתם רק שחז"ל לא תיקנו על כזה ברכה, וסמכו על שמיעת ברכה דכהנים קודם ברכת כהנים, וגם שלשון ברכה דכהנים קדשנו בקדושתו של אהרן לברך ולשון ברכה שהייתה מוטלת על עם בני ישראל היה מהראוי להיות בלשון אחר אקב"ו לשמוע, על כל זה סמכו שיש בכלל הברכה דכהנים גם כן השמיעה דעם בני ישראל כיון דקאי על הפסוק ובפסוק מבואר שעם בני ישראל גם כן מקיימים המצוה בשמיעה, ואולי מצד שאנוסים הם בכלל ברכה גם כשאינם שומעים ועם שלפני הכהנים הם בכלל ברכה תמיד, לזה לא הוי פסיקא מילתא לקבוע ברכה אל השומעים וגם על הכהנים שיוכללו בברכתם בחינת השמיעה בפירוש, ועל כל פנים ע"י אמן דברכה דכהנים יוצאים גם השומעים,
לפי"ז יוצא שצריכים לכוון לצאת יד"ח בברכה
ולא שמענו בלתי היום
וגם החזן יענה אמן על הברכה ולא הוי הפסק שמקיים המצווה
ולפי הידוע לי המנהג שהחזן לא עונה אומר אחר ברכת המצוות רק אחר יברכך
[לא מצאתי במ"ב אולי תמצאו אתם המקור]
 
נערך לאחרונה:
וגם החזן יענה אמן על הברכה ולא הוי הפסק שמקיים המצווה
ולפי הידוע לי המנהג שהחזן לא עונה אומר אחר ברכת המצוות רק אחר יברכך
[לא מצאתי במ"ב אולי תמצאו אתם המקור]
מחל' הפוסקים.
תחפש במפתח של דרשו (או שתעבור על כל הסימן הראשון של חלק ב' בהערות שלהם)
 
ולפי הידוע לי המנהג שהחזן לא עונה אומר אחר ברכת המצוות רק אחר יברכך
[לא מצאתי במ"ב אולי תמצאו אתם המקור]
משנה ברורה סימן קכח
(עא) אחר ברכה של כהנים - שמא תתבלבל דעתו ולא ידע להקרות אח"כ פסוק ב' או ג' ואם מתפלל מתוך הסידור ומובטח לו שלא תתבלבל דעתו רשאי לענות אמן דאמן זה אינו חשיב הפסק דהוא צורך תפלה ועל אמן של הברכה אשר קדשנו בקדושתו וכו' יש מחמירין שבכל גווני לא יענה משום הפסק בתפלה ושאני אמן של הב"כ גופא דלא הוי הפסק שהוא מורה על קבלת הברכה:​
 
משנה ברורה סימן קכח
(עא) אחר ברכה של כהנים - שמא תתבלבל דעתו ולא ידע להקרות אח"כ פסוק ב' או ג' ואם מתפלל מתוך הסידור ומובטח לו שלא תתבלבל דעתו רשאי לענות אמן דאמן זה אינו חשיב הפסק דהוא צורך תפלה ועל אמן של הברכה אשר קדשנו בקדושתו וכו' יש מחמירין שבכל גווני לא יענה משום הפסק בתפלה ושאני אמן של הב"כ גופא דלא הוי הפסק שהוא מורה על קבלת הברכה:​
נמצא שפסק המ"ב דלא האשל אברהם מבוטשאש שהובא לעיל
שאין הישראלים צריכים לצאת יד"ח הברכה של אשר קדשנו בקדושתו
והדק"ל
 
מעשה היה, שלא היה כהנים במנין שחרית ביו"ט,
והציבור חפצו מאד בברכת כהנים למוסף,
והלכו לקרוא בחזרת הש"ץ של מוסף לכהנים ממנין שחרית סמוך,
ומצאו ב' כהנים מתכוננים לישא כפיהם, ובקשו מהם שמיד אחר ברכת הכהנים אצלם, יבאו לברך במנין השני,
וכך עשו,
והסתפקו האם צרכים לברך שוב "אק"ב של אהרון", כיון שבשעת הברכה הראשונה היה בדעתם לישא כפים מיד שוב, אולי נפטרו בברכה במנין הראשון,
מה דעת הרבנים החשובים דפה,
וכן רבותינו הכהנים,
@כהן @כהן א. @כהן הדיוט @כהן קרב @כהן שדעתו יפה @כהנא דמסייע @צריך ביאור @צריך עיון
כעת ראיתי בתשובה של רבי עקבבה יוסף שלזינגר (ל"ז) שהביא בתו"ד שמהני לברך בתחילת היום ברכה על הברכת כהנים ומהני לכל הברכות שברכו במשך היום
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון