הלכות תערובת איסור והיתר בשר שנמלח ונמצאה חתיכה קפואה באמצעיתו (1 צופה)

[י הירשזאהן]

כתב הפת"ש (סי' ס"ט, סק"ו): "בשר שנמלח ושהה שיעור מליחה והודח ואח"כ נמצא באמצעיתו קרח, לא מהני לבשר זה שיחזור וימלחנו אחר שנפשר. כיון דהבשר סביביו הי' נפשר בשעת מליחה ופלט כל דמו שוב לא יפלוט המליחה לדם שבפנים, כמו בחלחולת בסימן ע"ה ואין תקנה לבשר זה רק לצלותו. עכ"ד ע"ש. ועיין בתשובת הר הכרמל חלק יו"ד סי' י"ב שדחה טעם זה אלא דמטעם אחר יש לאסור דאותו חלק בשר שכבר שהה במלחו כראוי ויצא דמו והודח ונסתמו נקבי הפליטה כשמולחין שנית יחזור ויבלע מבשר זה שבאמצע".

לא הבנתי, למה לא ניתן לחתוך את הבשר ולהוציא את החלק הקפוא?
ועכ"פ את החלק הקפוא להדיח ולמלוח מחדש.

ובשו"ת הר הכרמל שם ביאר לגבי החלק החיצוני (שכבר נמלח) שעבר אתקנת חכמים, וגם יש חשש פירש ממקום למקום. ובנוגע לחלק הקפוא כתב: "מה שיש לאסור הבשר שבאמצע בשעה שהי' בו קרח ולא הי' כח במלח להוציא דם ממנו א"כ הי' תפל בשעת מליחת שני צדדין ובלע מהן דם".

ועדיין קצת תמוה לי מה שהפת"ש אינו מתייחס לזה כלל ובפרט שאינו מתייחס כלל לחתיכה הקפואה (ואף בשו"ת שם אינו מתייחס לזה במפורש אלא יוצא מדבריו בכעין רמז).

אולי אפשר לומר (לגבי החלק הקפוא) כמ"ש הדגול מרבבה סק"ג: "בשר שמלא קרח כו' ול"נ שאם נמלח בעודו קרוש . . אחר י"ב שעו' שוב אין לו תקנה במליחה רק יצלנו". והיינו משום שנסתמו נקבי הפליטה כפי שכתב שם. אך אין זה לשון שו"ת הר הכרמל שכתב כדלעיל.