כתב האגרות משה (או"ח ח"ו סי' ב') דכתב וז"ל: הנה ברור ופשוט לענ"ד שיש חלוק גדול בין אשה לעבד, אף ששוין לענין חיוב המצות שפטורין ממצות עשה שהזמן גרמן ומתלמוד תורה ומפריה ורביה, לענין אם יש בהו קיום מצוה כשמקיימין, דנשים הא מפורש בכמה דוכתי דיש לה קיום מצוה כשמקיימת וכו', אבל עבדים אין להם קדושת ישראל אלא קדושה פחותה מקדושת ישראל שאם כן אין להם קדושה לענין המצות שהזמן גרמא שלא נצטוו, וממילא אין להם שום קיום מצוה כשיקיימו וכו', ע"כ.
ובזה פירש מה שמברכים ב' ברכות בבוקר א' שלא עשני עבד ב' לא עשני אשה, דאע"פ ששניהם חייבים מצות אותו הדבר, אבל גדר קיומם אינו שווה שזה אין קדשותו כישראל וזו קדושתה כישראל.
ובזה פירש מה שמברכים ב' ברכות בבוקר א' שלא עשני עבד ב' לא עשני אשה, דאע"פ ששניהם חייבים מצות אותו הדבר, אבל גדר קיומם אינו שווה שזה אין קדשותו כישראל וזו קדושתה כישראל.
