חנוכה גם הם היו באותו הנס (1 צופה)

[דרך המלך]

וכתב רש"י שבת כב ע"א
"שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה ועל יד אשה נעשה הנס"

וקשה לי מאוד מדוע צריך את שני החלקים שגם היו בגזרה וגם הנס נעשה על ידם,
דיו באחד מהם או שעליהם גם היה גזרה, או שעל ידם נעשה הנס.

ובעיקר צ"ב מה בכך שנעשה הנס על ידם? ומדוע זה מקשר את הנשים לנס חנוכה.

ואפשר להציע שחלק מנס חנוכה זה שאנו היהודים נצחנו במלחמה שלנו מול היוונים, דהיינו שהנס נעשה על ידינו לא כמו בנס של חזקיהו וסנחריב שנעשה בלי התערבות אנושים.
וזה אנחנו אומרים "רבת את ריבם וכו'" דהיינו הריב שלנו, והנס הוא הצלחת מעשיהם של בני מתתיהו וגילוי ריצויו של הקב"ה במאבקם.

ולכן עצם זה שהנס הגיע ע"י אישה זה סיבה לשייך אותם לנס חנוכה אבל עדיין צריכים את החלק הראשון של הימצאות בצרה וגואלת הקב"ה ממנה.

לסיכום: להיות חלק מנס חנוכה צריך להיות:
א- במצב של "עת צרה". ("עמדת להם בעת צרתם")
ב- לפעול ולהילחם למען השחרור מעול היוונים למען קיום התורה. ("רבת את ריבם")

 

[כרם]

רש"י ד"ה היו באותו הנס. שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה ועל יד אשה נעשה הנס:
רש"י אומר כאן שני פירושים ל"היו באותו הנס" הראשון שגם עליהן היה גזירות של היוונים והשני שהנס התחיל ע"י אישה (וכך המשיכו וניצחו את היוונים ולאחר מכן היה את נס פך השמן), ישנם עוד שני מקומות נוספים של מימרת ריב"ל על חיוב נשים במצוות מפני שאף הם היו באותו הנס – בפורים - חייבים במקרא מגילה ושם (מגילה דף ד ע"א ועיין בתוספות) רש"י כתב רק שגם עליהן המן גזר להשמיד וכו' ולא כתב שהנס נעשה ע"י אישה – אסתר המלכה, ובארבע כוסות בפסח ג"כ נשים חייבות אמר ריב"ל מפני שאף הן היו באותו הנס ושם בפסחים (קח:) פירש רש"י שאף הן היו באותו הנס. כדאמרינן (סוטה דף יא:) בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו וכן גבי מקרא מגילה נמי אמרינן הכי דמשום דע''י אסתר נגאלו וכן גבי נר חנוכה במסכת שבת (ד' כג.): , ונראה שאכן רש"י דייק ורק בשבת גבי נר חנוכה כתב קיבץ את שני ההיבטים של היו באותו הנס והוא מפני שמצות החנוכה קשורה לאדם ולביתו - נר איש וביתו ומדליק על פתח ביתו מבחוץ, והאישה ג"כ נקראת בית - ביתו של אדם זה אישתו, ע"כ האישה קשורה יותר במצוה זו מאשר במצוות אחרות, וכך גם הדין בנר חנוכה, ששונה ממגילה שאין אישה יכולה להוציא את האיש ידי חובתו בקריאת המגילה, (ובארבע כוסות ודאי שאין שייך בכלל שאחד מוציא את השני) ובנר חנוכה אישה יכולה להדליק ולהוציא ידי חובה את בעלה כשאינו בבית, וע"כ ציין רש"י את השייכות הכפולה, ועוד שהרי ההדלקה של נר חנוכה היא לזכר הנס האחרון של פך השמן שהוא נס כללי, וע"כ היה צריך לקשור יותר את הנשים לחנוכה, ולא כמו ארבע כוסות שהם על נס הגאולה, שהיו שייכים בהן ממש, ועצם העובדה שהיו בשעבוד ובגאולה מספיקה מה שאין כן בחנוכה שההדלקה היא יותר כתיזכורת לנס הפך שאין לנשים שייכות מיוחדת לכך, וממילא כדי לחייבן בהדלקה היו צריכים להכפיל את שייכותן לחנוכה, (ואולי אפשר להוסיף שהשתלשלות הענין שהובילה לנס פך השמן התחילה ע"י האישה וממילה היא הגורם לחיוב האיש בהדלקת הנר ע"כ וודאי שהיא גם חייבת, ואינו כמו בפורים שהתחלת ההצלה הייתה ע"י מרדכי שהציל את אחשוורוש ועוד ענינים הקשורים במרדכי כפי שמובא במדרשים) וברובד נוסף אפשר לומר ששני נקודות הקשר של האישה לחנוכה מתבטאים ביסודות הקמת הבית ע"י האיש והאישה – הגזירה וההצלה, (ומכאן גם הקשר בין נר חנוכה לנר שבת כמו שמובא לקמן בעמוד ב' הרגיל בנר מצוה הויין ליה בנים תלמידי חכמים – ע"ע בדיוק שם).
אמנם מה שרש"י בפסחים ציין את החלק הגאולי שבזכות הנשים ביציאת מצרים ממילא נמשך אחר זה וכתב שהנס נעשה על ידי אסתר וגבי חנוכה לא פירט כי היות ויש עניין מיוחד בשייכות ארבע הכוסות לענין הגאולה העתידה והמפתח הוא בידי הנשים כפי דאיתא ע"כ הדגיש רש"י את הנקודה הזו בשונה לחלוטין ממה שכתב במסכת מגילה.